מלאכת קורע – הבדלי גרסאות
הרחבה |
הרחבה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
קריעת דבר העשוי מגוף אחד, כגון עטיפות [[במבה]], מתירים רוב הפוסקים, ויש מיעוט האוסרים. אם כי כאשר פותחים דבר שבפתיחתו הוא נהיה כלי, עוברים על איסור אחר שהוא [[מלאכת מכה בפטיש]] אם הקריעה לא היתה דרך [[מקלקל (שבת)|קלקול]]. |
קריעת דבר העשוי מגוף אחד, כגון עטיפות [[במבה]], מתירים רוב הפוסקים, ויש מיעוט האוסרים. אם כי כאשר פותחים דבר שבפתיחתו הוא נהיה כלי, עוברים על איסור אחר שהוא [[מלאכת מכה בפטיש]] אם הקריעה לא היתה דרך [[מקלקל (שבת)|קלקול]]. |
||
אדם הקורא בעת זעם, לא עובר על האיסור "הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין"<ref>בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה</ref>. |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־13:32, 16 באוקטובר 2010
מלאכת קורע היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. הכוונה לקריעת (הפרדת) שני גופים דבוקים[1] בלא מחשבת קלקול[2]. מלאכה זו היא הניגוד למלאכת תופר שבה מחברים שני גופים לגוף אחד.
מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם הנייר נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים)[3] ויש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד[4] זאת מלבד איסור מחתך. שולחן ערוך מנמק איסור קריעת נייר בנימוק "אין קורעין הנייר, מפני שהוא כמתקן כלי".
מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע.
קריעת דבר העשוי מגוף אחד, כגון עטיפות במבה, מתירים רוב הפוסקים, ויש מיעוט האוסרים. אם כי כאשר פותחים דבר שבפתיחתו הוא נהיה כלי, עוברים על איסור אחר שהוא מלאכת מכה בפטיש אם הקריעה לא היתה דרך קלקול.
אדם הקורא בעת זעם, לא עובר על האיסור "הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין"[5].
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך הרב סימן ש"מ סעיף יג.
- ^ המקלקל בשבת פטור מהתורה.
- ^ ראה שמירת שבת כהלכתה.
- ^ עיי"ש.
- ^ בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה