שמירת שבת כהלכתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמירת שבת כהלכתה
המהדורה החדשה של שמירת שבת כהלכתה
המהדורה החדשה של שמירת שבת כהלכתה
מידע כללי
מאת הרב יהושע נויבירט
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תורגם לשפות יידיש ואנגלית
סוגה הלכות שבת ויום טוב
הוצאה
הוצאה מהדורות א' ו-ג': פלדהיים, מהדורה ב': מוריה
תאריך הוצאה 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה תשכ"ה
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990012554000205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט. בשנת תשכ"ה הוענק לרב נויבירט פרס הרב קוק על ספר זה.

תיאור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יהושע ישעיה נויבירט - מחבר הספר

הספר יצא לאור לראשונה בשנת תשכ"ה בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לפי ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-80[1].

הספר עוסק בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת. הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. על המהדורה הראשונה נמתחה ביקורת של הרב יעקב ישראל קניבסקי ואחרים[2]. במהדורה השנייה השתתפו גם הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן מ"בית מדרש הלכה - מוריה". חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו במהדורה זו להערות השוליים, והדעות המחמירות הועלו לגוף הספר.

בניסן תש"ע יצאה מהדורה מתוקנת לחלק הראשון הכוללת התייחסות לשינויים הטכנולוגיים האחרונים, ובהוספת פסקיו של הרב יוסף שלום אלישיב. כמו כן נוספו חלקים רבים בהערות השוליים על פי כרך 'הערות ותיקונים' שיצא בתור חלק ג' למהדורה השנייה.

את שלוש המהדורות ערך אשר וסרטיל אשר הכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי הלכה שיצאו לאחר מכן[3].

חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות בשבת: הדלקת נרות, קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת תשנ"ג, כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים.

קבלת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר קיבל את הסכמות הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך, הרב משה פיינשטיין, הרב יחיאל יעקב וינברג, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב מנשה קליין, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יוסף ברויאר, הרב ברוך קונשטט והרב יוסף נפתלי שטרן. הרב שלמה-זלמן אויערבך כתב בסוף ימיו קובץ הערות ותיקונים ל'שמירת שבת כהלכתה', וכך חיזק את מעמדו כספר פסיקה מקובל. הסכמת הרב שמואל הלוי וואזנר ניתנה למהדורה הראשונה של הספר והוסרה מן המהדורות הבאות.

אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי מאוד ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל.

פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל ווזנר[4].

מאידך, היו מהרבנים שיצאו כנגד הספר בטענות קשות. הרב יעקב ישראל קנייבסקי, "הסטייפלער" יצא בחריפות כנגד הספר: וכתב עליו הערה חריפה במיוחד:[5]

"וראיתי מחובתי לכתוב כאן מודעה רבא ונחוצה, בהיות כי בזמנינו דור יתום אשר איש הישר בעיניו יעשה אין ספק שנמצאים חיבורים מאנשים שאחז"ל עליהם "כי רבים חללים הפילה" המתיימרים ללקט ולסדר הלכות דוגמת מעשה שלחן ערוך. ואסור לסמוך עליהם כי מלבד שמלקטים הוראות מכל אשר ימצאו בחיבורים וירחונים עוד הם מוסיפים משלהם שיבושים וסילופים למאות ביודעים או בלא יודעים והכל במגמה להכניס קולות וקלות בדיני תורה"ק וח"ו לסמוך על חיבורים כאלה... ומה שלא נמצא מבורר בדברי רבותינו הפוסקים צריך לעשות שאלת חכם אצל רבנים מובהקים המלאים יראת ד'. נצייר בעצמנו אילו היה ברור בבירור גמור שכל המחלל שבת בדאורייתא או בדרבנן מצמיח לו מיד סרטן ר"ל בגופו, כמה היה חרד על חשש חילול שבת ולא היה סומך כלל וכלל על כל מאן דהו אשר מקלו יגיד לו לומר מותר לך... ואפילו חיבור שיש עליו הסכמות מחכמי תורה אין זאת אומרת כלל על הגינות הוראות החיבור כידוע...".

כנגד הספר אף יצאה חוברת מיוחדת בשם "בירור דברים בענין הספר שמירת שבת כהלכתה" הטענות המרכזיות בחוברת היא כי המחבר סטה מפסקי המשנה ברורה והחזון-איש, וכן שניסוחו הבהיר עלול להביא אנשים שאינם בקיאים בהלכה לידי טעויות חמורות בהלכות שבת.

תרגומים וספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר פוסק על פי דעת הרמ"א, כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.

שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ליידיש ואנגלית.

מהדורות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו, ירושלים: פלדהיים, תשכ"ה 1965
  • שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), ירושלים, מוריה, תשל"ט. חלק ב' תשמ"ט.
  • שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, 2010 תש"ע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כרמית ספיר ויץ, לקרוא ולהאמין: שבוע הספר בגרסה חרדית, באתר nrg
  2. ^ בספרו חיי עולם חלק ב פרק א בהערה
  3. ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעיין, טבת תשע"א
  4. ^ יוסי הר-מור, ‏הגרי"ש אלישיב: "אסור להשתמש במעליות שבת", באתר כיכר השבת, 29 בספטמבר 2009
  5. ^ קנייבסקי, יעקב ישראל, חיי עולם חלק ב