ולדימיר פניאקוב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yanshoof (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Yanshoof (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
[[לויטננט קולונל]] '''ולדימיר פניאקוב''' ('''Vladimir Peniakoff''', {{כ}} [[30 במרץ]] 1897 - [[15 במאי]] [[1951]]) הידוע בכינוי "פופסקי" היה מפקד ומייסד [[צבאו הפרטי של פופסקי]] וקצין [[הצבא הבריטי|בצבא הבריטי]].
[[לויטננט קולונל]] '''ולדימיר פניאקוב''' ('''Vladimir Peniakoff''', {{כ}} [[30 במרץ]] 1897 - [[15 במאי]] [[1951]]) הידוע בכינוי "פופסקי" היה מפקד ומייסד [[צבאו הפרטי של פופסקי]] וקצין [[הצבא הבריטי|בצבא הבריטי]].


פניאקוב נולד ב[[בלגיה]] להורים ממוצא רוסי. בשנת 1914 למד ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] ולפי תיאורו בספרו "צבאו הפרטי של פופסקי", "מעולם לא היו לי פחות משלושה מורים פרטיים שדחפו מידע למוחי היקר". בתחילה הביע פניאקוב התנגדות מצפונית ל[[מלחמת העולם הראשונה]], אך שינה את דעתו עד לשנתו הרביעית בלימודים. פניאקוב העדיף להתגייס כטוראי לצבא הצרפתי מאשר לעבור את תהליך ההכשרה הארוך בצבא הבריטי. לכן, התגייס ל[[ארטילריה]] הצרפתית, שם גם נפצע במהלך הקרבות ושוחרר לאחר הפסקת האש.
פניאקוב נולד ב[[בלגיה]] להורים ממוצא רוסי. הוריו היגרו מרוסיה בשנת 1894. אבוי היה מדען וממציא, שפיתח שיטות להפקת אלומינים מ[[בוקסיט]], והקים מספר מפעלים שיישמו שיטות אלו. פניאקוב היה האמצעי מבין 3 אחים. בשנת 1914 למד ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] ולפי תיאורו בספרו "צבאו הפרטי של פופסקי", "מעולם לא היו לי פחות משלושה מורים פרטיים שדחפו מידע למוחי היקר". בתחילה הביע פניאקוב התנגדות מצפונית ל[[מלחמת העולם הראשונה]], אך שינה את דעתו עד לשנתו הרביעית בלימודים. פניאקוב העדיף להתגייס כטוראי לצבא הצרפתי מאשר לעבור את תהליך ההכשרה הארוך בצבא הבריטי. לכן, התגייס ל[[ארטילריה]] הצרפתית, שם גם נפצע במהלך הקרבות ושוחרר לאחר הפסקת האש.


בשנת 1924 היגר ל[[מצרים]] ועבד שם כ[[מהנדס]] עבור חברה שייצרה [[סוכר]]. בתקופה זו נישא ונולדו לו שתי בנות. במצרים למד לטוס, להפליג ולנווט ברחבי המדבר. פניאקוב התקבל כעמית בחברה הגיאוגרפית המלכותית. פניאקוב נודע כ[[פוליגלוט]] ושלט ב[[אנגלית]], [[רוסית]], [[גרמנית]], [[איטלקית]], [[צרפתית]] ו[[ערבית]].
בשנת 1924 היגר ל[[מצרים]] ועבד שם כ[[מהנדס]] עבור חברה שייצרה [[סוכר]]. בתקופה זו נישא ונולדו לו שתי בנות. במצרים למד לטוס, להפליג ולנווט ברחבי המדבר. פניאקוב התקבל כעמית בחברה הגיאוגרפית המלכותית. פניאקוב נודע כ[[פוליגלוט]] ושלט ב[[אנגלית]], [[רוסית]], [[גרמנית]], [[איטלקית]], [[צרפתית]] ו[[ערבית]].

גרסה מ־15:24, 24 באוקטובר 2010

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

תבנית:חייל לויטננט קולונל ולדימיר פניאקוב (Vladimir Peniakoff, ‏ 30 במרץ 1897 - 15 במאי 1951) הידוע בכינוי "פופסקי" היה מפקד ומייסד צבאו הפרטי של פופסקי וקצין בצבא הבריטי.

פניאקוב נולד בבלגיה להורים ממוצא רוסי. הוריו היגרו מרוסיה בשנת 1894. אבוי היה מדען וממציא, שפיתח שיטות להפקת אלומינים מבוקסיט, והקים מספר מפעלים שיישמו שיטות אלו. פניאקוב היה האמצעי מבין 3 אחים. בשנת 1914 למד באוניברסיטת קיימברידג' ולפי תיאורו בספרו "צבאו הפרטי של פופסקי", "מעולם לא היו לי פחות משלושה מורים פרטיים שדחפו מידע למוחי היקר". בתחילה הביע פניאקוב התנגדות מצפונית למלחמת העולם הראשונה, אך שינה את דעתו עד לשנתו הרביעית בלימודים. פניאקוב העדיף להתגייס כטוראי לצבא הצרפתי מאשר לעבור את תהליך ההכשרה הארוך בצבא הבריטי. לכן, התגייס לארטילריה הצרפתית, שם גם נפצע במהלך הקרבות ושוחרר לאחר הפסקת האש.

בשנת 1924 היגר למצרים ועבד שם כמהנדס עבור חברה שייצרה סוכר. בתקופה זו נישא ונולדו לו שתי בנות. במצרים למד לטוס, להפליג ולנווט ברחבי המדבר. פניאקוב התקבל כעמית בחברה הגיאוגרפית המלכותית. פניאקוב נודע כפוליגלוט ושלט באנגלית, רוסית, גרמנית, איטלקית, צרפתית וערבית.

באוקטובר 1940 מונה כסגן משנה בכוח הערבי הלובי, התגרש מאשתו ושלח את משפחתו לדרום אפריקה. בנובמר 1942 הוענק לו אות הצלב הצבאי. באפריל 1945 מונה לחבר במסדר השירות המכובד. ב 1947 התקבל כקצין חבר במסדר הכתר הבלגי, והוענק לו צלב המלחמה. ב 1948 התחתן בשנית.

מעט לאחר צאתו לאור של ספרו, "צבאו הפרטי של פופסקי", שהפך רב מכר, אובחן גידול ממאיר בראשו והוא נפטר ב 15 במאי 1951.

לקריאה נוספת

  • ולדימיר פניאקוב, צבאו הפרטי של פופסקי, הוצאת מערכות, 1985.