קרונוע – הבדלי גרסאות
זאת הדליקה השלישית בשנים האחרונות ברכבת (והשניה בקרונוע) ואין בה כל יחוד |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ברכבת ישראל נעשה עד היום שימוש בשלושה סוגי קרונועים; שניים מהם בשירות סדיר ואחד, מסוג קרונוע-רכינה, הובא לארץ לשם נסיעות נסיון בקווים המפותלים ל[[ירושלים]] ול[[באר שבע]]. |
ברכבת ישראל נעשה עד היום שימוש בשלושה סוגי קרונועים; שניים מהם בשירות סדיר ואחד, מסוג קרונוע-רכינה, הובא לארץ לשם נסיעות נסיון בקווים המפותלים ל[[ירושלים]] ול[[באר שבע]]. |
||
קרונועים מתוצרת חברת "אסליגן" ה[[גרמניה|גרמנית]], אשר נרכשו בכספי שילומים בשנים 1956-1958, שהיה בעבר בשימוש סדיר ברכבת ישראל. מערך מתוצרת אסלינגן היה מורכב משלוש או ארבע יחידות: יחידת מנוע וניהוג, יחידת ביניים או שתי יחידות ביניים ויחידת ניהוג ללא מנוע. אורכו של מערך שלם היה 69.5 או 91.5 מטרים והיו בו 248 או 354 מקומות ישיבה, בהתאם למספר יחידות הביניים, והיה ניתן לצרף שני מערכים לרכבת אחת. הקרונועים שירתו בצורה זו ברכבת ישראל באופן סדיר בסוף [[שנות ה-50]] ובתחילת [[שנות ה-60]]. עקב תקלות וקשיי תחזוקה, פורקו המנועים מקרונועים אלה והפכו לקרונות נוסעים שנגררו על ידי קטר. השימוש במערכי הקרונועים באופן זה נמשך עד סוף [[שנות ה-70]]. בתחילת [[שנות ה-90]], בעקבות מחסור בציוד נייד, שופצו שבע יחידות ביניים על מנת לשמש כקרונות נוסעים ב[[רכבת גרורת קטר|רכבות גרורות קטר]]. השימוש בהם בצורה זו נמשך עד לתחילת המאה ה-21. |
|||
הקרונוע שמשמש כיום ברכבת ישראל הינו מדגם [[IC3]] (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת [[דנמרק]], שמשרת באופן קבוע בכל הקווים הקיימים ב[[ישראל]]. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם). ה[[רכבת]] אשר התנגשה ב[[משאית]] ב[[אסון רבדים]] הייתה מסוג קרונוע IC3. |
הקרונוע שמשמש כיום ברכבת ישראל הינו מדגם [[IC3]] (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת [[דנמרק]], שמשרת באופן קבוע בכל הקווים הקיימים ב[[ישראל]]. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם). ה[[רכבת]] אשר התנגשה ב[[משאית]] ב[[אסון רבדים]] הייתה מסוג קרונוע IC3. |
||
במרץ 1998 נוסה בישראל קרונוע הרכינה, מתוצרת חברת "Adtranz", אשר הושאל לרכבת ישראל על ידי [[דויטשה באן|הרכבת הגרמנית]]. הקרונוע נוסה על קטעי מסילה מפותלים: [[מסילת הרכבת לירושלים]] ו[[מסילת הדרום|המסילה לבאר שבע]]. למרות שהניסוי הוכתר בהצלחה וזמן הנסיעה בין תל אביב ובין ירושלים ובאר שבע היה קצר משמעותית לעומת זמן הנסיעה של הציוד הרגיל, קרונועי רכינה לא נרכשו על ידי רכבת ישראל. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־22:51, 28 בדצמבר 2010
קרונוע הוא כינוי לכלי תחבורה הנע על פסי רכבת בכוחות עצמו ללא כלי נוסף כגון קטר. מקור המילה הוא הלחם של המילים קרון ונע.
ישנם עשרות ואולי אף מאות דגמים של קרונועים ברכבי העולם. השימוש בהם נעשה בעיקר בתוך תחומים עירוניים כרכבות תחתיות ופרבריות.
קרונועים ברכבת ישראל
ברכבת ישראל נעשה עד היום שימוש בשלושה סוגי קרונועים; שניים מהם בשירות סדיר ואחד, מסוג קרונוע-רכינה, הובא לארץ לשם נסיעות נסיון בקווים המפותלים לירושלים ולבאר שבע.
קרונועים מתוצרת חברת "אסליגן" הגרמנית, אשר נרכשו בכספי שילומים בשנים 1956-1958, שהיה בעבר בשימוש סדיר ברכבת ישראל. מערך מתוצרת אסלינגן היה מורכב משלוש או ארבע יחידות: יחידת מנוע וניהוג, יחידת ביניים או שתי יחידות ביניים ויחידת ניהוג ללא מנוע. אורכו של מערך שלם היה 69.5 או 91.5 מטרים והיו בו 248 או 354 מקומות ישיבה, בהתאם למספר יחידות הביניים, והיה ניתן לצרף שני מערכים לרכבת אחת. הקרונועים שירתו בצורה זו ברכבת ישראל באופן סדיר בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60. עקב תקלות וקשיי תחזוקה, פורקו המנועים מקרונועים אלה והפכו לקרונות נוסעים שנגררו על ידי קטר. השימוש במערכי הקרונועים באופן זה נמשך עד סוף שנות ה-70. בתחילת שנות ה-90, בעקבות מחסור בציוד נייד, שופצו שבע יחידות ביניים על מנת לשמש כקרונות נוסעים ברכבות גרורות קטר. השימוש בהם בצורה זו נמשך עד לתחילת המאה ה-21.
הקרונוע שמשמש כיום ברכבת ישראל הינו מדגם IC3 (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת דנמרק, שמשרת באופן קבוע בכל הקווים הקיימים בישראל. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם). הרכבת אשר התנגשה במשאית באסון רבדים הייתה מסוג קרונוע IC3.
במרץ 1998 נוסה בישראל קרונוע הרכינה, מתוצרת חברת "Adtranz", אשר הושאל לרכבת ישראל על ידי הרכבת הגרמנית. הקרונוע נוסה על קטעי מסילה מפותלים: מסילת הרכבת לירושלים והמסילה לבאר שבע. למרות שהניסוי הוכתר בהצלחה וזמן הנסיעה בין תל אביב ובין ירושלים ובאר שבע היה קצר משמעותית לעומת זמן הנסיעה של הציוד הרגיל, קרונועי רכינה לא נרכשו על ידי רכבת ישראל.