קרון רכבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרון רכבת הוא ציוד מסילה נייד שנועד להעביר נוסעים או מטען ממקום למקום. בדרך כלל מחברים קרונות זה לזה על מנת ליצור רכבת. הקרון יכול להיות מונע על ידי קטר או בעל הנעה עצמית (קרונוע).

קרון נוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרונות נוסעים אמריקאיים הבנויים מעץ
צילום פנים של קרון נוסעים מודרני בפינלנד

קרון נוסעים הוא קרון המיועד להסעת נוסעים כחלק מרכבת נוסעים בין תחנות רכבת. ברוב קרונות הנוסעים יש מושבים המסודרים בשורות של שלושה עד חמישה מושבים משני צדדיו של מעבר מרכזי לאורך הקרון, או קבוצות של שישה עד שמונה מושבים בתאים קטנים לאורכו של מסדרון העובר בצדו של הקרון לכל אורכו. בין המושבים עשויים להיות גם שולחנות לשימוש הנוסעים. כמו כן מצוידים הקרונות במדפים למטענם של הנוסעים ולעיתים אף באזורי אחסון למטען גדול כמו מזוודות או אופניים.

קרונות הנוסעים כוללים שירותים, תאורה ובדרך כלל גם מיזוג אוויר. החשמל להפעלת התאורה והמיזוג מגיע מהקטר, מקרון כוח ייעודי או מגנרטורים שנמצאים בכל קרון ומופעלים על ידי גלגלי הקרון כאשר הרכבת נוסעת. קרון כוח ייעודי אינו נחשב לקרון משא, שכן הוא נמצא רק ברכבות נוסעים. במקרים רבים קרון הכוח משולב בקרון נוסעים רגיל, לפעמים גם ביחד עם קרון ניהוג, על חשבון חלק מהמקום המיועד לנוסעים.

ברכבות למרחקים ארוכים ניתן למצוא גם קרונות שינה (אנ') או קוּשֶט (couchette (אנ')), המצוידים במיטות, במים זורמים ולפעמים גם במקלחות, וקרונות מסעדה שבהם ניתן לאכול ארוחות בזמן הנסיעה. לרכבות אלו לפעמים מצרפים גם קרונות משא הנושאים את ציוד הנוסעים ולפעמים גם מכוניות. ברכבות העוברות בנופים מיוחדים מופעלים קרונות תצפית (בדרך כלל בקצה האחורי של הרכבת) בעלי חלונות רחבים או כיפה שקופה המאפשרים צפייה נוחה בנוף.

ברכבות הפועלות בקווים עמוסים, משתמשים לעיתים בקרונות נוסעים דו-קומתיים המאפשרים להסיע מספר גדול יותר של נוסעים ברכבת אחת.

קרונות נוסעים בשימוש רכבת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרונות נוסעים דו קומתיים בשימוש רכבת ישראל

ברכבת ישראל פועלים נכון לשנת 2017 קרונות נוסעים מהסוגים הבאים:

בעתיד הקרוב צפויה ישראל לעבור בהדרגה לרכבות נוסעים מונעות בחשמל ולא בדיזל. לצורך כך כבר הזמינה 330 קרונועים תוצרת חברת סימנס מסוג DDEMU שיסופקו החל מ-2020 (המתחברות לכשישים רכבות), וכן 62 קטרים חשמליים תוצרת בומברדיה - גרמניה מדגם בומברדייה טראקס שיחליפו את קטרי הדיזל הישנים ויותאמו לקרונות הנוסעים הקיימים שיותאמו להנעה החשמלית. בשלב זה רכבות המשא ימשיכו להיות מונעים בקטרי דיזל אך גם להם נרכשו מספר קטרים חדשים, וכן חלק מקטרי הדיזל מהדגמים המאוחרים והחדישים יותר של רכבות הנוסעים יותאמו לרכבות המשא.

החל מסוף 2006 החלה רכבת ישראל להתאים חלק מקרונותיה לשימוש נכים בכיסא גלגלים ואף קלנועיות קטנות ועד ל-2011 כבר דיווחה על התקנת מערכות מעלוני נכים שכאלה ב-24 רכבות (בכל רכבת הותקנו 2 מעלונים שכאלו). על פי חוקי הנגישות בכל רכבת חייב להיות לפחות קרון אחד מותאם לנגישות לנכים. בנוסף נעשה שימוש במעלונים שנמצאים בתחנות הרכבת שיאפשרו לנכים להיכנס לקרונות הרכבת המוגבהים ודורשים תיאום מראש לשימוש בהם. כך על פי הנתונים, ב-2017 בוצעו כ-40,000 נסיעות של בעלי מוגבלויות שכללו תיאום מראש כדי לדאוג לנציג מטעם הרכבת וקרון מותאם לשימוש. בעוד בתחילה נדרש תיאום אף יומיים מראש, בהווה התיאום נדרש כ7-6 שעות מראש. בנוסף חלק מסוגי הקרונות, כוללים כניסה בגובה הרציף מה שמאפשר כניסה חלקה לכיסאות הנכים. לרוב המקומות המיועדים לכיסאות הנכים סמוכים לדלתות הרכבת.

באמצע 2018 דיווחה הרכבת על תוכנית להתאמת כ-15 קרונות רכבת לשימוש מיוחד לרוכבי אופניים (בדומה לנעשה באירופה שם קיימים לעיתים קרובות קרונות רכבת ייעודיים לרוכבי אופניים) ולנכים. ההתאמות כוללות פירוק המושבים והשולחנות הקבועים בקרונות לטובת מושבים מתקפלים ומתקני אחיזה ועגינה שמאפשרים לרתום את כיסאות הגלגלים או האופניים בעת הנסיעה. הקרונות צפויים להשתלב בקווים מרכזיים בהם צפויים להם ביקוש. יש לציין שהעלאת אופניים לרכבת אושרה מקיץ 2012 תוך מגבלות מסויימות (למשל העלאת אופניים הותרה רק לקרון האחרון) אבל במשך השנים הפכה למטרד עבור משתמשי הרכבת ובמיוחד הנכים שהאופניים הפריעו לכניסתם ומקום מושבם בקרונות ולכן קודמה התוכנית שתגדיל את המקום המוקצה לאופניים בקרונות.

קרון משא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרונות תפזורת אמריקאיים
קרון בילום בריטי של חברת "בריטיש ריילווייז"
קרון עזר לקטר קיטור

קרון משא מיועד להעברת מטען כחלק מרכבת משא בין מסופי מטענים. קיימים סוגים רבים של קרונות משא על פי סוג המטען שיש להעביר ולעיתים קרובות ניתן למצוא ברכבת יחידה מספר סוגים של קרונות.

סוגי קרונות משא נפוצים:

  • קרונות פלטפורמה או קרונות שטוחים להובלת מכולות - קרונות אלו נפוצים ביותר, בעיקר ברכבות משא המשרתות נמלי-ים.
  • קרונות שטוחים להובלת כלי רכב - מכוניות, משאיות, טנקים וכדומה.
  • קרונות ארגזיים - קרונות בעלי קירות וגג להובלת חבילות, בעלי חיים, חלקי מכונות וכדומה.
  • קרונות תפזורת - להובלת גרעינים מסוגים שונים או מחצבים כמו מלט, פחם, פוספטים, אשלג וכדומה.
  • קרונות מיכליים - להובלת נוזלים וגזים כמו דלק, חומצות, ממיסים תעשייתיים וכדומה.
  • קרונות פתוחים - קרונות בעלי דפנות אך ללא גג, בדרך כלל משמשים לשינוע חומרים במסילות של מכרות או אתרי בניה.
  • קרונות קירור - להובלת תוצרת חקלאית ומוצרי מזון.
  • קרון בילום/קרון מאסף (קָבּוּס) - שימש בעבר לעצירת רכבות משא ללא מערכות בלמים, ובארצות הברית כקרון מגורים לעובדי רכבת המשא.
  • קרון עזר (טנדר) - לאחסון הדלק (פחם, שמן או עץ) והמים לתפעול קטר קיטור.

קרונות משא בשימוש רכבת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרונות משא שטוחים להובלת מכולות
קרונות תפזורת להובלת רבד ופיזורו על המסילה

רכבת ישראל משתמשת בקרונות משא מהסוגים הבאים:

  • קרונות שטוחים להובלת מכולות.
  • קרונות מיכליים (איזוטנק) להובלת חומצה לבנה או ירוקה.
  • קרונות תפזורת (משפכים) להובלת פוספטים, אשלג וגופרית.
  • קרונות תפזורת מיוחדים לפיזור רבד (חצץ) על מסילות.
  • קיימים קרונות שטוחים להובלת טנקים בשעת חירום.

קרונות תפעוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג נוסף של קרונות הוא ציוד נייד המשמש לעבודות שונות על מסילות הרכבת, בין השאר מנופים, רתכות, קרונות הנושאים חלקי מסילה או רבד, ציוד לטיפול ברבד וקרוניות להסעת עובדי הרכבת. קרונות אלו עשויים להיות בעלי הנעה עצמית או להגרר על ידי ציוד מסילתי נייד אחר בעל כושר הנעה עצמית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרונות משא בישראל בוויקישיתוף