מיו-מיו

מיו-מיו
Miou-Miou

לידה	22 בפברואר 1950 (בת 74) הרובע האחד עשר של פריז, צרפת
שם לידה	Sylvette Herry
מדינה	צרפת
תקופת הפעילות	מ-1971
בן או בת זוג	פטריק דוור
צאצאים	Angèle Herry, Jeanne Herry
פרסים והוקרה	פרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר (1980) פרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר (1998)
פרופיל ב-IMDb

מיו-מיו (בצרפתית: Miou-Miou; נולדה ב־22 בפברואר 1950) הוא כינויה ושם הבמה של השחקנית הצרפתייה סילבט הרי (Sylvette Herry).

ביוגרפיה

ילדות, משפחה, הכשרה

סילבט הרי (Sylvette Herry) נולדה בפריז להורים בני מעמד הביניים ממוצא ברטוני, שמשפחתם התגוררה בפלואנן (Plouénan) ליד העיר מורליי . הוריה עבדו בפריז, אביה כשוטר במשטרת פריז ואמה בשוק הסיטונאי לה-האל.

בגיל 16, בשאיפה לעבוד ולהיות עצמאית, התחילה לימודים מקצועיים באריגת שטיחים.

קריירה

חייה המקצועיים החלו ב-"קפה התחנה" , שם הוענק לה הכינוי שילווה אותה כל חייה, על ידי קולוש (בדרן ושחקן צרפתי בן תקופתה, 1944-1986) בהשראת קולה הגבוה שהזכיר לו יללת חתול. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 הצטלמה לרומנים המצולמים "הארה-קירי" (Hara-Kiri, שהיו מאוד פופולריים בצרפת באותה תקופה). במקביל, נתגלתה כקומיקאית והחלה להשתתף בצילום סרטים.

היא השתתפה בקומדיות שונות, בבימויים של ג'ורג לאוטנר (Georges Lautner) וז'ראר אורי, בין השאר, בתפקיד בתו של לואי דה פינס בסרט "הרפתקאותיו של רבי יעקב" שזכה להצלחה גדולה. בהמשך לוהקה לתפקיד קטן בסרט Les Granges Brûlées, בבימויו של ז'אן שאפו (Jean Chapot), לצידם של אלן דלון וסימון סיניורה. פריצתה הגדולה בקולנוע הצרפתי הגיעה עם הסרט "הפרחחים" (Les Valseuses, 1974) של הבמאי ברטרנד בלייה (Bertrand Blier), לצד שני שחקנים אלמוניים למדי אז - פטריק דוור (Patrick Dewaere) וז'ראר דפארדיה. הסרט ביקורתי, "נשכני" ושנוי במחלוקת, אך זכה לאהדת הקהל ושלושת שחקניו פרצו לשורה הראשונה של שחקני הקולנוע בצרפת. 

בעקבות "הפרחחים", לוהקה מיו-מיו גם בסרטי איכות, אך המשיכה לשחק גם בקומדיות קלילות. עם במאים כמו ג'ורג' לאוטנר שביים בעיקר קומדיות, וסרג'ו לאונה שהתמחה ב"מערבוני ספגטי", עבדה מיו-מיו גם עם ברטרנד בלייה (שוב), אלן טאנר (Alain Tanner), מוריס דוגוסון (Maurice Dugowson), ז'אק דואיון (Jacques Doillon) ורבים אחרים מהבמאים החשובים בצרפת.

ב-1979 שיחקה מיו-מיו בתפקיד ראשי בסרט "ההתחמקות" (La Derobade), בו גילמה יצאנית צעירה המנסה להשתחרר מסרסורה. על משחקה זה זכתה בפרס סזאר לשחקנית הטובה. בשנה שלאחר מכן, 1980, הייתה אחת מהשחקניות הראשונות ששיחקו בתפקיד מפקחת משטרה בסרט "השוטרת"‏ (La Femme Flic) - של הבמאי איב בואסה (Yves Boisset).

ב־1983, צירפה אותה הבמאית דיאן קוריס (Diane Kurys) אל איזבל הופר לביצוע שני התפקידים הראשיים בסרט "אהבה ממבט ראשון" (Coup de Foudre), סרט עם נגיעות אוטוביוגרפיות מחייה של הבמאית. ב־1986 חזרה מיו-מיו לעבוד עם הבמאי ברטרנד בלייה בסרט "חליפת ערב" (Tenue de Soiree), סרט עם קריצות ורמיזות לסרט הקודם של אותו צוות - "הפרחחים". שנתיים לאחר מכן, יצא למסכים סרטו של מישל דוויל (Michel Deville), "נערת הקריאה" (La Lectrice) - שזכה גם הוא באהדת הקהל.

מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 שיחקה מיו-מיו בתפקידים ראשיים במגוון סרטים וסגנונות קולנועיים והצליחה לשמור על מקומה בשורה הראשונה של שחקני הקולנוע בצרפת. ב־2004 שיחקה לראשונה בתפקיד ראשי בסדרת טלוויזיה "אמבר נעלמה" (Ambre a Disparu).

בשנת 2021 גילמה את מרגריטה בסרט האקשן "שכיר החרב האחרון" לצד ז'אן-קלוד ואן דאם.

בשנת 2023 גילמה דמות בשם סבין בסרט הדרמה צרפתי "All Your Faces" שביימה בתה, ז'אן הרי.

אף על פי שהייתה מועמדת כבר עשר פעמים לפרס ה"סזאר לשחקנית הטובה", מעולם לא נכחה בטקס חלוקת פרסי הקולנוע הצרפתי ואף לא ביקשה או חיפשה הכרה ואותות כבוד כלשהם. "אני לא הולכת לטקסי ה'סזאר'. אותות כבוד - ממש לא מעניין אותי" הצהירה.

• 
  מיו-מיו וז'וליאן קלר בשנת 1975 במהלך צילומי הסרט "אהבה ומים חיים" (D'amour et d'Eau Fraiche).
• 
  מיו-מיו עם ז'אן-פייר בלאן, על סט הצילומים של הסרט "אהבה ומים חיים" (D'amour et d'Eau Fraiche).
• 
  מיו-מיו עם הסופר ז'אן טולה ב-2013, על סט הצילומים של הסרט "עצרו אותי" (Arretez-Moi).

קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון

מיו-מיו ב-2009

מיו-מיו שיחקה במהלך הקריירה שלה בלמעלה מ־90 סרטים, רבים מהם אבני דרך ונכסי צאן ברזל של הקולנוע הצרפתי: "Les Granges Brulees" ("האסמים הבוערים", 1973), "Les Valseuses" ("הפרחחים", 1974), "F Comme Fairbanks" ("פ כמו פיירבנקס", 1977), "Dites-lui que je l'aime" ("אמרו לו שאני אוהבת", 1978), "La Derobade" ("ההתחמקות", 1980), "Coup de foudre" ("אהבה ממבט ראשון", 1984), "Tenue de soiree" ("חליפת ערב", 1987), "Nettoyage a sec" ("ניקוי יבש", 1998), "Affaire de Famille" ("עסק משפחתי", 2008), "Arretez-moi" (,עצרו אותי", 2013) ועוד רבים אחרים. בנוסף, השתתפה במספר סרטי וסדרות טלוויזיה, ביניהם "Ambre a disparu" ("אמבר נעלמה", 2003) שזכה להערכה רבה בצרפת. במקביל, המשיכה להופיע על בימת התיאטרון ומילאה תפקידים שונים ביותר מעשרה מחזות שונים.

חיים אישיים

מיו-מיו הייתה בת זוגו של קולוש בתקופת ה-"קפה התחנה" בפאריס (1969). לאחר מכן התחברה עם פטריק דוור, אותו הכירה במהלך צילומי הסרט "הפרחחים". מקשר זה נולדה להם בתה הראשונה, אנג'ל הרי (Angele Herry), ב־13 באוגוסט 1974.

בקיץ 1975 החלה בצילומים לסרט "אהבה ומים חיים" (D'amour et d'Eau Fraiche), שם נפגשה לראשונה עם הזמר הצרפתי המצליח ז'וליאן קלר שלוהק לתפקיד הראשי בסרט. השניים התאהבו והיא ניתקה את הקשר עם פטריק דוור לטובתו. קלר אף כתב והקדיש לה שיר פרי עטו ("העדפתי", Ma Preference), אף כי באותה תקופה לא הודה שהשיר נכתב עליה. ב־1978 נולדה מקשר זה בתה השנייה, ז'אן הרי (Jeanne Herry), שתהפוך בעצמה לבמאית ושחקנית. ב־1981 נפרדו.

מאז 1998 היא חיה עם הסופר ז'אן טולה .

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיו-מיו בוויקישיתוף

• מיו-מיו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מיו-מיו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• מיו-מיו, באתר AllMovie (באנגלית)
• מיו-מיו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• מיו-מיו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• מיו-מיו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מיו-מיו, באתר Discogs (באנגלית)
• מיו-מיו' באתר הקולנוע Allocine (צרפתית)
• מיו-מיו באתר "סירנות תרבות" - cultsiren (באנגלית)