ז'אן-קלוד ואן דאם
 | |
| ואן דאם, 2012 | |
| לידה |
18 באוקטובר 1960 (בן 57) בריסל, בלגיה |
|---|---|
| שם במה | ז'אן קלוד ואן דאם |
| שם לידה |
Jean-Claude Camille François Van Varenberg  |
| סוגה מועדפת | אקשן ופעולה |
| שנות הפעילות | מ-1984 ועד היום |
| פרסים |
קצין מסדר הכתר הבלגי |
| דמות ידועה |
פרנק דוקס (ספורט הדמים) קורט (קיקבוקסר) |
| בכורה | ספורט הדמים |
| שפה מועדפת | אנגלית, בלגית |
| עיסוקים |
שחקן, מפיק קולנוע, שחקן קולנוע, במאי קולנוע, תסריטאי, עורך סרטים, קיקבוקסר, קראטקה, לוחם איגרוף תאילנדי |
| בן/בת זוג |
גלאדיס פורטוגז, דרסי להפייר |
| צאצאים |
כריסטופר ואן ורנברג, ביאנקה ברי |
| http://www.jcvd-online.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ז'אן-קלוד ואן דאם (בצרפתית: Jean-Claude Van Damme; JCVD נולד ב- 18 באוקטובר 1960) הוא אמן אמנויות לחימה, שחקן קולנוע ומפיק בלגי ממוצא יהודי.
סרטיו הניבו עד כה הכנסות בסכום כולל של מיליארד דולר, מה שמעמיד אותו בשורה אחת עם שחקני סרטי פעולה בולטים אחרים כסטיבן סיגל, ג'קי צ'אן וברוס לי.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם ז'אן-קלוד קאמי פרנסואה ואן ורנברג בבריסל שבבלגיה למשפחה נוצרית ממוצא בלגי-פלמי בעיקרה, אם כי סבתו מצד אביו הייתה יהודייה.[1][1] הוריו הם אליאנה ויוג'ין ואן ורנברג, שהיה רואה חשבון. בגיל עשר הוא החל ללמוד אמנויות לחימה, לאחר שאביו רשם אותו לבית ספר ללמידת שוטוקאן. לבסוף הוא הגיע לחגורה שחורה בקראטה בגיל 16. הוא החל לקחת שיעורי בלט, אותם למד למשך חמש שנים. בגיל 18, פתח ואן דאם מכון כושר בשם "California Gym" בבריסל.
קריירת לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אן-קלוד הצעיר התאמן תחת חסותו של המאמן הבלגי קלוד גאץ, מחלוצי הקראטה האירופאי ותלמידו של טסוטומו אושימה, שהיה מחסידיו של יוצר השוטוקאן גיצ'ין פונאקושי. ז'אן-קלוד למד גם טאקוונדו ומואי תאי. ואן דאם למד את השוטוקאן במשך 36 שנים, את המואי תאי במשך 5 שנים.
בשנת 1976, כשהיה בן 16, השתתף ז'אן-קלוד בתחרות הראשונה שלו בחסות איגוד הקראטה האירופאי. במסגרת התחרויות בהן השתתף, זכה ואן דאם באליפות אירופה לקראטה מקצועי במשקל בינוני של שנת 1980 נגד המתחרה האנגלי מייקל ג'יי המינג.
לפני פרישתו מתחרויות כשבאמתחתו 17 ניצחונות והפסד אחד, ואן דאם ביקש להתחרות בשנית נגד היחיד שהצליח להביסו, פטריק טויגלס הבלגי, ובפעם השנייה ניצח ואן דאם את פטריק טוגלס ב-1980.
קריירת קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואן דאם הופיע לראשונה בקולנוע ב-1984 בסרט הצרפתי "Rue Barbare". בנוסף באותה שנה הוא השתתף בסרט "Monaco Forever". סרטים אלה גרמו לו לוותר על קריירת הספורט לטובת קריירת משחק. הוא מכר את מכון הכושר ועבר לארצות הברית. כעבור זמן מה הוחתם ואן דאם על ידי הבמאי הישראלי מנחם גולן.
בשנת 1987 עבד ואן דאם עם הבמאי ג'ון מקטירנן על תפקיד החייזר בסרטו "הטורף", אך משום שהוא כבר הוחתם על חוזה לגילום התפקיד הראשי בסרט אחר, "ספורט הדמים", הדבר הקשה עליו לעמוד בזמנים של צילומי שני הסרטים והוא הוחלף בסופו של דבר בשחקן אחר.
הסרט "ספורט הדמים", שיצא לאקרנים בשנת 1988, היווה את הפריצה של ואן דאם לקולנוע. למרות תקציב הפקתו הנמוך, הוא הפך ללהיט לא צפוי בקופות. עם זאת, ההופעה בסרט זיכתה את ואן דאם במועמדות לתואר "השחקן החדש הגרוע ביותר" בפרסי ראזי של אותה שנה[2]. מאז גל ההצלחה של "ספורט הדמים", ואן דאם הוחתם לככב במספר סרטים נוספים בהפקתם של מנחם גולן ויורם גלובוס, כגון "קיקבוקסר", "מכונת תופת" ו"לב אריה" למרות תקציבם הדל, הצליחו בקולנוע ואף הגדילו את הפרסום של ואן דאם. בשנות ה-90 הוא פרץ למיינסטרים ההוליוודי עם סרטי פעולה מצליחים כגון "דאבל אימפקט" (1991), "חייל אוניברסלי" (1992), "מטרה קשוחה" (1993), "אין לאן לברוח" (1993), "טיימקופ" (1994) סרטו הריווחי ביותר של ואן דאם, ו"משחק על זמן" (1995) הפכו ללהיטים בקולנוע ואת ואן דאם לאחד הכוכבי פעולה הגדולים למשך תקופה קצרה בהוליווד לצדם של ארנולד שוורצנגר, סילבסטר סטאלון וסטיבן סיגל.
לאחר שכיכב בסרט המבוסס על סדרת משחקי הווידאו "סטריט פייטר" (1994) שהפך לאכזבה ונכשל, סרטיו הבאים כגון "התקווה לניצחון", "מקסימום ריסק", "דאבל טים", "חיסול קטלני" ו"חייל אוניברסלי: הדור הבא" גם זכו לשפל כבד בקופות. מאז תחילת המאה ה-21 הוא עבר לככב בסרטים שיוצאים ישירות ל-DVD למספר שנים, הבולטים בהם היו "הכפיל", "הבריחה מהגיהנום", "הנוקם" ו"משחק המוות".
בשנת 2008 פנה ואן דאם אל הבמאי הצרפתי מאברוק אל-מכרי. הבמאי, שהושפע מסרטי הגל החדש בקולנוע הצרפתי של ז'אן-לוק גודאר, התכוון ליצור סרט ריאליזם פנטסטי המבוסס על חייו של ואן דאם באופן חלקי. הסרט, "ז'.ק.ו.ד", יצא ביוני 2008 והוקרן בפסטיבל הסרטים בטורונטו וברומא, בכך זוכה בפעם הראשונה להערכה רבה מצד המבקרים[3][4]. אף החזיר אותו למיינסטרים אחרי כמעט שמונה שנים.
לאחר שצבר שבחים והצלחה ואן דאם חזר לקולנוע ב-2009, לגלם את דמותו המפורסמת בפעם השלישית בסרט הפעולה "חייל אוניברסלי 3" לצדו של דולף לונדגרן בפעם השנייה, ואף בפעם הראשונה בקריירה שלו הוא תרם את קולו בסרט האנימציה "קונג פו פנדה 2" סרטו הראשון שהוא דיבב. במקור הוא היה אמור להשתתף בסרטו של סטאלון "בלתי נשכחים" שיצא ב-2010, שאמור להחזיר את כוכבי האקשן של הדור הקודם, סטאלון אישית הציע לו להשתתף אבל ואן דאם בסוף סירב משום בעיות עם התסריט. במקום הוא המשיך להופיע בסרטי פעולה אירופאים עם יציאה מוגבלת לקולנוע כגון "משחקי התנקשות" שזכה למעט הצלחה. למרות שסירב לסרט הראשון, ואן דאם רשמית הוחתם לככב בסרט ההמשך "בלתי נשכחים 2" בתור הנבל הראשי לצדם של סילבסטר סטאלון, ג'ייסון סטיית'ם, ג'ט לי, דולף לונדגרן, צ'אק נוריס וברוס ויליס שיצא בקיץ 2012 ויבויים על ידי סיימון ווסט. בשנת 2013 שיחק במותחן "אויבים קרובים".
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואן דאם היה נשוי חמש פעמים, ביניהם פעמיים לאשתו האחרונה, גלאדיס פורטוגז, לה נישא ב-1987 ובשנית ב-1999 לאחר גירושיהם ב-1992. להם שני ילדים. לואן דאם ילד נוסף מאשתו הרביעית, הדוגמנית דארסי לפייר. בגיל 50 לקה בהתקף לב קל אשר ממנו התאושש.
הישגי תחרויות קראטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | יריב | אירוע | תוצאה | שיטה | מיקום |
|---|---|---|---|---|---|
| 1977 | טון ואן אוסטרום |
European Karate Union (EKU) (semi-contact) | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | בריסל, בלגיה |
| 1977 | מוריס דבוס |
Netherlands Kickboxing Federation (NKBB) | זכייה | נוקאאוט סיבוב 1 | אנטוורפן, בלגיה |
| 1978 |  אריק ברונו סטראוס |
European Karate Union (EKU) Tournament | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | אנטוורפן, בלגיה |
| 1978 | מישל ג'ובילייר |
European Karate Union (EKU) Tournament | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | אנטוורפן, בלגיה |
| 1978 | אורלנדו לאנג |
European Karate Union (EKU) Open Tournament | זכייה | נוקאאוט טכני בסיבוב 1 | אנטוורפן, בלגיה |
| 1978 | אמיל ליבמן |
World All-Style Karate Organization (WAKO) Tournament(semi-contact) | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | איזגאם, בלגיה |
| 1978 | סיריל נולט |
World All-Style Karate Organization (WAKO) Tournament(semi-contact) | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | איזגאם, בלגיה |
| 1979 | אדרה רובאייס |
World All-Style Karate Organization (WAKO) promotion (semi-contact) | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | בריסל, בלגיה |
| 1979 | ז'אק פיניארסקי |
World All-Style Karate Organization (WAKO)promotion (semi-contact) | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | בריסל, בלגיה |
| 1979 | רולף ריסברג |
World-All Style Karate Organization (WAKO) promotion (semi-contact) | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | בריסל, בלגיה |
| 1979 |  שרמן ברגמן |
2nd WAKO World Championships (Men's Semi-Contact 69kg) | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | טמפה, פלורידה |
| 1979 |  ג'ילברטו דיאז |
2nd WAKO World Championships (Men's Semi-Contact 69kg) | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | טמפה, פלורידה |
| 1979 | פטריק טוגלס |
2nd WAKO World Championships (Men's Semi-Contact 69kg) | הפסד | החלטה לאחר 2 סיבובים | טמפה, פלורידה |
| 1980 |  מוסטפא-אחמד בנאמו |
European Professional Karate Association (EPKA) promotion | זכייה | נוקאאוט בסיבוב 1 | בריסל, בלגיה |
| 1980 | בקים-מוסה מוחמד |
European Professional Karate Association (EPKA) promotion | זכייה | נוקאאוט טכני בסיבוב 1 | בריסל, בלגיה |
| 1980 |  מייקל ג'יי המינג |
European Professional Karate Association (EPKA) promotion | זכייה | נוקאאוט טכני לאחר 2 סיבובים | בריסל, בלגיה |
| 1980 |  ז'ורזס ורלוגלס |
Professional Karate Association (PKA) promotion | זכייה | נוקאאוט לאחר 2 סיבובים | בריסל, בלגיה |
| 1980 | אנדרס קובאק |
European Professional Karate Association (EPKA) | זכייה | נוקאאוט לאחר 2 סיבובים | בריסל, בלגיה |
| 1980 | פטריק טוגלס |
WAKO Tournament | זכייה | נעצר לאחר סיבוב 1 | בריסל, בלגיה |
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1986 - איש קטלני (No Retreat, No Surrender)
- 1988 - הנשר השחור (Black Eagle)
- 1988 - ספורט הדמים (Bloodsport)
- 1989 - מכונת תופת (Cyborg)
- 1989 - קיקבוקסר (Kickboxer)
- 1990 - לב אריה (Lionheart)
- 1990 - בשליחות החוק (Death Warrant)
- 1991 - דאבל אימפקט (Double Impact)
- 1992 - חייל אוניברסלי (Universal Soldier)
- 1993 - אין לאן לברוח (Nowhere to Run)
- 1993 - מטרה קשוחה (Hard Target)
- 1994 - טיימקופ (Timecop)
- 1994 - סטריט פייטר (Street Fighter)
- 1995 - משחק על זמן (Sudden Death)
- 1996 - התקווה לניצחון (The Quest)
- 1996 - מקסימום ריסק (Maximum Risk)
- 1997 - דאבל טים (Double Team)
- 1998 - לגיונר (Legionnaire)
- 1998 - חיסול קטלני (Knock Off)
- 1999 - חייל אוניברסלי: הדור הבא (Universal Soldier: The Return)
- 1999 - שועל המדבר (Inferno)
- 2001 - הכפיל (Replicant)
- 2001 - סודות המסדר (The Order)
- 2002 - טרור על פסי הרכבת (Derailed)
- 2003 - הבריחה מגיהנום (In Hell)
- 2005 - הנוקם (Wake of Death)
- 2006 - יחידת הברזל (The Hard Corps)
- 2006 - סגן המפקד (Second in Command)
- 2007 - משחק המוות (Until Death)
- 2008 - רועה החוק (The Shepherd: Border Patrol)
- 2008 - ז'.ק.ו.ד (JCVD)
- 2009 - חייל אוניברסלי 3 (Universal Soldier: Regeneration)
- 2010 - דרך הנשר
- 2011 - קונג פו פנדה 2 (Kung Fu Panda 2)
- 2011 - משחקי התנקשות (Assassination Games)
- 2012 - עיני דרקון (Dragon Eyes)
- 2012 - חייל אוניברסלי: יום הדין (Universal Soldier: A New Dimension)
- 2012 - בלתי נשכחים 2 (The Expendables 2)
- 2012 - דרך הנשר (The Eagle Path)
- 2012 - שישה קליעים (6 Bullets)
- 2013 - U.F.O.
- 2013 - ברוכים הבאים לג'ונגל (Welcome to the Jungle)
- 2013 - אויבים קרובים (Enemies Closer)
- 2014 - מזיעים (Swelter)
- 2015 - ליטרים של בשר (Pound of Flesh)
- 2016 - קיקבוקסר: הנקמה (Kickboxer: Vengeance)
- 2017 - להרוג את כולם
- 2018 - קיקבוקסר: פעולת תגמול
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אן-קלוד ואן דאם במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ז'אן-קלוד ואן דאם באתר AllMovie (באנגלית)- ז'אן-קלוד ואן דאם באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- לירון סיני, מרביץ, אבל רגיש, ynet, 18 באוקטובר 2010
