לדלג לתוכן

ז'אן-קלוד ואן דאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן-קלוד ואן דאם
Jean-Claude Van Damme
ואן דאם, 2012
ואן דאם, 2012
לידה 18 באוקטובר 1960 (בן 63)
בלגיהבלגיה בריסל, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה ז'אן-קלוד ואן דאם
שם לידה Jean-Claude Camille François Van Varenberg עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת אקשן ופעולה
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1979
בן או בת זוג גלאדיס פורטוגז (1999–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים כריסטופר ואן ורנברג, ביאנקה ברי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין מסדר הכתר הבלגי עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.jcvdworld.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן-קלוד ואן דאםצרפתית ובהולנדית: Jean-Claude Van Damme, בראשי תיבות: JCVD; נולד ב־18 באוקטובר 1960) הוא שחקן קולנוע, אמן לחימה ומפיק בלגי.

סרטיו בהוליווד הניבו עד כה הכנסות בסכום כולל של כמיליארד דולר, נתון שמעמיד אותו בשורה אחת עם שחקני סרטי פעולה בולטים אחרים כגון סטיבן סיגל, ג'קי צ'אן וברוס לי.

נולד בשם ז'אן-קלוד קמיל פרנסואה ואן ורנברג (Jean-Claude Camille François Van Varenberg) בבריסל, בלגיה למשפחה נוצרית-קתולית ממוצא בלגי-פלמי בעיקרה, אם כי סבתו מצד אביו הייתה יהודייה.[1][2] הוריו הם אליאנה ויוג'ין ואן ורנברג.[3] אמו עסקה בסידור פרחים, ואביו היה רואה חשבון. בגיל עשר החל ללמוד אמנויות לחימה, לאחר שאביו רשם אותו לבית ספר ללמידת שוטוקאן. הוא הגיע לחגורה שחורה בגיל 16 כשבמקביל למד בלט במשך חמש שנים. בגיל 18, פתח ואן דאם מכון כושר בשם California Gym בבריסל.

כאמן לחימה וספורטאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו, התאמן תחת חסותו של המאמן הבלגי קלוד גאץ, מחלוצי הקראטה האירופאי ותלמידו של טסוטומו אושימה, שהיה מחסידיו של יוצר השוטוקאן, הקראטקה היפני גיצ'ין פונאקושי. ז'אן-קלוד למד מאוחר יותר גם טאקוונדו וגם מואי תאי. ואן דאם למד את השוטוקאן במשך כ-36 שנים, ואת המואי תאי במשך כ-5 שנים.

ב-1976 השתתף בתחרות הראשונה שלו בחסות איגוד הקראטה האירופאי. במסגרת התחרויות בהן השתתף, ב-1980 זכה באליפות אירופה לקראטה מקצועי, במשקל בינוני מול יריבו האנגלי מייקל ג'יי המינג.

לפני פרישתו מתחרויות, כשבאמתחתו 17 ניצחונות והפסד אחד, ביקש ואן דאם להתחרות בשנית נגד היחיד שהצליח להביסו, פטריק טויגלס הבלגי; כשבפעם השנייה הביס את טויגלס בשנת 1980.

כשחקן קולנוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן דאם הופיע לראשונה בקולנוע ב-1984 בסרט הצרפתי "Rue Barbare". בנוסף באותה שנה הוא השתתף בסרט "Monaco Forever". סרטים אלה גרמו לו לוותר על קריירת הספורטיבית, לטובת קריירת משחק. הוא מכר את מכון הכושר ועבר לארצות הברית, שם הופיע בסרט "שיגעון הברייקדאנס" בתור רקדן רקע. עבד והתאמן עם צ'אק נוריס וזה העסיק אותו בתור פעלולן בסרטו "מבצע בעורף האויב". עקב כך גם קיבל תפקיד זוטר ללא-קרדיט בסרט. התפקיד המשמעותי הראשון שלו היה בשנת 1986 בסרט "איש קטלני". כעבור זמן מה הוחתם ואן דאם על ידי הבמאי והמפיק הישראלי, מנחם גולן, בעלי חברת ההפקה "The Cannon Group" במשותף עם דודנו יורם גלובוס שהפיקה באותה תקופה סרטי אקשן רבים, הם נפגשו במקרה במסעדה שבה ואן דם עבד כמלצר.

בשנת 1987 עבד ואן דאם עם הבמאי ג'ון מקטירנן על תפקיד החייזר הטורף בסרט המדע-בדיוני "הטורף", אך החולף בקווין פיטר הול מפני שהבמאי רצה חייזר בעל נוכחות פיזית גדולה ומאיימת יותר. הסצנות הראשונות בהן מופיע "הטורף" בתחילת הסרט הן בגילומו של ואן דאם אך ללא קרדיט. לאחר מכן הוחתם על חוזה לגילום התפקיד הראשי בסרט "ספורט הדמים" של המפיקים הישראלים מנחם גולן ויורם גלובוס בעלי קנון גרופ, דבר שהקשה על ואן דאם לעמוד בזמנים של צילומי שני הסרטים והוא הוחלף בסופו של דבר בשחקן אחר.

ואן דאם לצידה של אשתו הרביעית לשעבר דרסי לה-פייה בפסטיבל קאן, 1993

הסרט "ספורט הדמים", שיצא לאקרנים בשנת 1988, היווה את הפריצה של ואן דאם לקולנוע. למרות תקציב הפקתו הנמוך, הוא הפך ללהיט לא צפוי בקופות. עם זאת, ההופעה בסרט זיכתה את ואן דאם במועמדות לתואר "השחקן החדש הגרוע ביותר" בפרס פטל הזהב (פרס ראזי) של אותה שנה.[4]

מאז גל ההצלחה של הסרט "ספורט הדמים", ואן דאם לוהק והוחתם לככב במספר סרטים נוספים בהפקתם של הקולנוענים הישראלים, מנחם גולן ויורם גלובוס; כגון "קיקבוקסר", "מכונת תופת", למרות תקציבם הדל הצליחו בקולנוע, ואף הגדילו את הפרסום של ואן דאם. בשנות ה-90 פרץ למיינסטרים ההוליוודי עם סרטי פעולה מצליחים כגון "לב אריה" (1991), "דאבל אימפקט" (1991), "חייל אוניברסלי" (1992), "מטרה קשוחה" (1993), "אין לאן לברוח" (1993), "טיימקופ" (1994) סרטו הריווחי ביותר של ואן דאם, ו"משחק על זמן" (1995) הפכו ללהיטים בקולנוע ואת ואן דאם לאחד הכוכבי פעולה הגדולים למשך תקופה קצרה בהוליווד לצדם של ארנולד שוורצנגר, סילבסטר סטאלון וסטיבן סיגל.

לאחר שכיכב בסרט לייב אקשן המבוסס על סדרת משחקי הווידאו "סטריט פייטר" (1994) שהפך לאכזבה ונכשל, סרטיו הבאים כגון "התקווה לניצחון", "מקסימום ריסק", "דאבל טים", "חיסול קטלני" ו"חייל אוניברסלי: הדור הבא" גם זכו לשפל בקופות. בתחילת המאה ה-21 עבר לככב בסרטי פעולה שהגיעו ישירות ל-DVD, כגון "הכפיל", "הבריחה מהגיהנום", "הנוקם" ו"משחק המוות", כך במשך מספר שנים.

ב-2008 פנה ואן דאם אל הבמאי הצרפתי מאברוק אל-מכרי. הבמאי, שהושפע מסרטי הגל החדש בקולנוע הצרפתי של ז'אן-לוק גודאר, התכוון ליצור סרט ריאליזם פנטסטי המבוסס על חייו של ואן דאם באופן חלקי. הסרט, "ז'.ק.ו.ד" ("JCVD"), יצא ביוני 2008 והוקרן בפסטיבל הסרטים בטורונטו וברומא, בכך זוכה בפעם הראשונה להערכה רבה מצד המבקרים.[5][6] אף החזיר אותו למיינסטרים אחרי כמעט שמונה שנים.

לאחר שצבר שבחים והצלחה, ואן דאם חזר לתעשיית הקולנוע ב-2009, לגלם את דמותו המפורסמת בפעם השלישית בסרט הפעולה "חייל אוניברסלי 3" לצדו של דולף לונדגרן ששב לגלם את דמותו בשנית. ואן דאם שיחק גם בסרט האנימציה האמריקאי "קונג פו פנדה 2", סרטו הראשון שבו הוא מדבב דמות. במקור הוא היה אמור להשתתף בסרטו של סילבסטר סטאלון "בלתי נשכחים" שיצא ב-2010, שאמור להחזיר את כוכבי סרטי הפעולה של הדור הקודם, סטאלון אישית הציע לו להשתתף אבל ואן דאם בסוף סירב, עקב בעיות עם התסריט. במקום זאת הוא המשיך להופיע בסרטי פעולה אירופאים עם יציאה מוגבלת לקולנוע כגון "משחקי התנקשות" שזכה להצלחה מועטה. אף על פי שסירב לסרט הראשון, ואן דאם רשמית לוהק לככב בסרט ההמשך "בלתי נשכחים 2" בתור הנבל הראשי לצדם של סילבסטר סטאלון, ג'ייסון סטיית'האם, ג'ט לי, דולף לונדגרן, צ'אק נוריס וברוס ויליס שעלה לאקרנים ב-2012. בשנת 2013 שיחק במותחן "אויבים קרובים".

ב-2021 יצא סרט מבית נטפליקס בשם "שכיר החרב האחרון", בו הוא משחק.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן דאם היה נשוי חמש פעמים, ביניהם פעמיים לאשתו האחרונה, מפתחת הגוף והשחקנית גלדיס פורטוגז, לה נישא ב-1987 ובשנית ב-1999 (לאחר שהתגרשו ב-1992), ולהם שני ילדים משותפים. יש לו ילד נוסף מאשתו הרביעית, הדוגמנית והשחקנית דארסי להפייר.

ב-1998 אובחן כסובל מהפרעה דו-קוטבית.[7][8][9] בשנת 2011, הוא התייחס למצב בתוכנית הבריטית "מאחורי דלתיים סגורות", ובה ואן-דאם סיפר על עצמו: ”לפעמים אתה הולך לאהוב אותי, ולפעמים אתה הולך לשנוא אותי. מה אפשר לעשות? אני לא מושלם, בי-פולארי בקיצוניות, ואני לוקח תרופות בשביל זה. [...] כשהייתי צעיר, סבלתי ממצבי-רוח משתנים שכאלה. בבוקר השמיים היו כחולים [כשנסענו] לבית הספר, ולי השמיים היו שחורים. הייתי כל כך עצוב”.[10]

הישגי תחרויות מואי טאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה יריב אירוע תוצאה שיטה מיקום
1977 בלגיהבלגיה טון ואן אוסטרום European Karate Union (EKU) (semi-contact) זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 בריסל, בלגיה
1977 בלגיהבלגיה מוריס דבוס Netherlands Kickboxing Federation (NKBB) זכייה נוקאאוט סיבוב 1 אנטוורפן, בלגיה
1978 גרמניהגרמניה אריק ברונו סטראוס European Karate Union (EKU) Tournament זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 אנטוורפן, בלגיה
1978 בלגיהבלגיה מישל ג'ובילייר European Karate Union (EKU) Tournament זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 אנטוורפן, בלגיה
1978 בלגיהבלגיה אורלנדו לאנג European Karate Union (EKU) Open Tournament זכייה נוקאאוט טכני בסיבוב 1 אנטוורפן, בלגיה
1978 בלגיהבלגיה אמיל ליבמן World All-Style Karate Organization (WAKO) Tournament(semi-contact) זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 איזגאם, בלגיה
1978 בלגיהבלגיה סיריל נולט World All-Style Karate Organization (WAKO) Tournament(semi-contact) זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 איזגאם, בלגיה
1979 בלגיהבלגיה אדרה רובאייס World All-Style Karate Organization (WAKO) promotion (semi-contact) זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 בריסל, בלגיה
1979 בלגיהבלגיה ז'אק פיניארסקי World All-Style Karate Organization (WAKO)promotion (semi-contact) זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 בריסל, בלגיה
1979 גרמניהגרמניהרולף ריסברג World-All Style Karate Organization (WAKO) promotion (semi-contact) זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 בריסל, בלגיה
1979 ארצות הבריתארצות הברית שרמן ברגמן 2nd WAKO World Championships (Men's Semi-Contact 69kg) זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 טמפה, פלורידה
1979 פורטוגלפורטוגל ג'ילברטו דיאז 2nd WAKO World Championships (Men's Semi-Contact 69kg) זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 טמפה, פלורידה
1979 בלגיהבלגיה פטריק טוגלס 2nd WAKO World Championships (Men's Semi-Contact 69kg) הפסד החלטה לאחר 2 סיבובים טמפה, פלורידה
1980 אלג'יריהאלג'יריה מוסטפא-אחמד בנאמו European Professional Karate Association (EPKA) promotion זכייה נוקאאוט בסיבוב 1 בריסל, בלגיה
1980 אלג'יריהאלג'יריה בקים-מוסה מוחמד European Professional Karate Association (EPKA) promotion זכייה נוקאאוט טכני בסיבוב 1 בריסל, בלגיה
1980 אנגליהאנגליהמייקל ג'יי המינג European Professional Karate Association (EPKA) promotion זכייה נוקאאוט טכני לאחר 2 סיבובים בריסל, בלגיה
1980 צרפתצרפת ז'ורזס ורלוגלס Professional Karate Association (PKA) promotion זכייה נוקאאוט לאחר 2 סיבובים בריסל, בלגיה
1980 בלגיהבלגיה אנדרס קובאק European Professional Karate Association (EPKA) זכייה נוקאאוט לאחר 2 סיבובים בריסל, בלגיה
1980 בלגיהבלגיה פטריק טוגלס WAKO Tournament זכייה נעצר לאחר סיבוב 1 בריסל, בלגיה

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים וסדרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jean-Claude Van Damme | No retreat, no surrender,Black eagle,Blood sport,Kickboxer,Cyborg,Lion Heart (A.W.O.L),Death warrant,Double impact,Universal soldier,Nowhere to run,Hard target, Timecop,Street fighter,Sudden death,The quest,Maximum risk,Double team,Knock off,Legionnaire,Universal soldier: The return,Inferno (Coyote moon),Replicant,The order,Derailed,In hell,Wake of death,Cover play,Monk,Kumite,jeanclaudevandamme,vandamme,van damme,jean claude van damme, www.vandamme.ru
  2. ^ שוד ושבר, באתר החיים בתהיתי, ‏2009-02-06
  3. ^ dlxzvs, Jean-Claude Van Damme, Ethnicity of Celebs | EthniCelebs.com, ‏2015-07-21 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Jean-Claude Van Damme, IMDb
  5. ^ JCVD, JCVD ~ TIFF Talk, ‏2008-09-05
  6. ^ JCVD, נבדק ב-2021-10-24
  7. ^ Godfrey, Alex (10 August 2012). "Jean-Claude Van Damme: 'I tried to play the system; I was blacklisted'". The Guardian.
  8. ^ Truitt, Brian (19 August 2012). "For Jean-Claude Van Damme, comeback is sweet". USA Today.
  9. ^ Bloch, Jon P.; Naser, Jeffrey A. (2006). The everything health guide to adult bipolar disorder. Everything Books. p. 47. ISBN 978-1-59337-585-0. נבדק ב-31 באוגוסט 2010. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ "Stars Who've Battled Mental Health Issues". US Weekly. Retrieved 29 November 2013.