מיכאל דגן
 | |
| לידה |
31 בינואר 1932 קמניץ, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
9 באפריל 2022 (בגיל 90) המבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
| מדינה |
גרמניה, ישראל |
| תקופת הפעילות | 1962–2022 (כ־60 שנה) |
| עיסוק | שחקן |
| צאצאים |
אליזבת דגן |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מיכאל דֶגֶן (בגרמנית: Michael Degen; 31 בינואר 1932 - 9 באפריל 2022) היה שחקן קולנוע וטלוויזיה גרמני-ישראלי.[1]
דגן גדל בברלין. אביו היה קורבן זקסנהאוזן. ב-1941 אמו הכינה תעודת זהות גרמנית מזויפת עבורו. ב-1943 עמדו שניהם בפני גירוש. הם ברחו בין שמונה מקומות מסתור בזהות בדויה, הגיעו לגינה קטנה בברלין ושם שרדו עד השחרור.
לאחר השואה פיתח דגן קריירת משחק, והופיע ביותר ממאה סרטים מאז 1963 ועד למותו.
פילמוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | תפקיד |
|---|---|---|
| 1974 | Supermarket (אנ') | פרנק |
| 1976 | 21 שעות במינכן (אנ') | מוחמד חדיף |
| 1977 | מעבר לטוב ולרוע (אנ') | קארל אנדריאס |
| 1988 | Die Bombe | פול מאיירדיירקס |
| 1990 | Dr. M (אנ') | ריימאר פון גלדרן |
| 1997 | Frankfurt Millennium (אנ') | וולטר |
| 2003 | באבי יאר | גנאדי לרנר |
| 2012 | חנה ארנדט (אנ') | קורט בלומנפלד |
| שנה | שם | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1987–1990 | Diese Drombuschs (אנ') | ד"ר מרטין סנדרס | 15 פרקים |
| 1988 | Game, Set and Match (אנ') | ורנר וולקמן | 13 פרקים |
| 1993–1994 | Auto Fritze (אנ') | אוטו פריץ | 26 פרקים |
| 1994 | Anna Maria – Eine Frau geht ihren Weg (אנ') | האנס סיברגר | פרק ראשון |
| 2000–2019 | Donna Leon (אנ') | סגן הנציב פאטה | 24 פרקים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל דגן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מיכאל דגן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מיכאל דגן, באתר AllMovie (באנגלית)
מיכאל דגן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מיכאל דגן, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Riebsamen, Hans (18 במאי 2012). "Vom Verfolgten zum Publikumsliebling" [From persecution to stardom]. Frankfurter Allgemeine Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-2015-08-19.
{{cite news}}: (עזרה)
