מילה רסין
 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1919 מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
30 במרץ 1945 (בגיל 25) אמשטטן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שם לידה |
Miriam Racine |
| מדינה |
צרפת |
| מקום מגורים |
הרובע השבעה-עשר של פריז, בנייר-דה-לושו, סן-ז'רווה-לה-בן |
| השכלה |
Lycée Racine |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מילָה רָסין (בצרפתית: Mila Racine; 14 בספטמבר 1921, מוסקבה – 30 במרץ 1945, מאוטהאוזן) הייתה פעילה במחתרת היהודית בצרפת בזמן מלחמת העולם השנייה. היא נתפסה על ידי הנאצים ונספתה במחנה הריכוז מאוטהאוזן.
פועלה בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רסין התגוררה בסַן-זֶ'רוֶוה-לֶה-בּן (Saint-Gervais-les-Bains) (אנ') ושם הייתה פעילה בתנועת צופים צעירים שהוקמה כדי לסייע ליהודים בסכנה, וכן בוויצו. מ-5 בינואר 1942 עד 21 באוקטובר 1943 פעלה רסין בשורות תנועת ההתנגדות הצרפתית בטולוז, ניס, אנמס (אנ'), בַּניֶיר-דה-לוּשוֹן (Bagnères-de-Luchon) (אנ') ויישובים נוספים בדרום צרפת. היא סיפקה סיוע לעצירי מחנות ריכוז בדרום צרפת, בייחוד גירס, וסייעה עם אחיה עמנואל רסין (צר') להעברת יהודים אל מעבר לגבול, אל שווייץ.
אחרי הסכם שביתת הנשק עם איטליה ב-3 בספטמבר 1943, מצאו אלפי מיהודי דרום צרפת מקלט זמני בניס. מילה רסין סייעה לרבים מהם לחצות את הגבול לשווייץ. ב-21 באוקטובר 1943 נתפסה מילה רסין על ידי הגרמנים כשהעבירה יהודים אל מעבר לגבול שווייץ באזור סן-ז'וליין-אן-ז'נבואה (Saint-Julien-en-Genevois) (צר'). היא הובאה לאנמס ונכלאה בבית הכלא של הגסטפו ששכן במלון Pax (Hôtel Pax) (צר').
ראש העיר אנמס, ז'אן דפו, הצליח להביא לשחרורם של חלק מהילדים, בהם תינוק. הוא הציע למילה לפעול בחשאי לשחרורה, אך היא סרבה מחשש שהילדים שעדיין נותרו בכלא ייפגעו. רסין נכלאה בכלא מונטלוק (צר') בליון. לאחר מכן נכלאה במחנה הריכוז קומפיין ובמחנה הריכוז רוונסברוק. משם הועברה למחנה הריכוז מאוטהאוזן והעובדה בתיקון מסילות ברזל שנפגעו בהפצצות בעלות הברית. ב-30 במרס 1945 נהרגה מילה רסין בהפצצות בעלות הברית.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על שמה של מילה רסין נקרא מעון יום של ויצו בתל אביב.
- לוח זיכרון לזכרה הוצב ברחוב רומא 97 בפריז, שם גרה בין השנים 1936–1940 עם אחיה עמנואל ואחותה סשה, לוחמי מחתרת גם הם.
- לוח זיכרון לזכרה הוצב ברחוב דה רושה 25 בפריז, בבית הספר על שמה, ברובע השמיני של פריז, שם למדה רסין עד 1936.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המל פרידריק שמעון, אשר עשה לך עמלק: מאבקם של יהודי צרפת 1944-1938, (בית לוחמי הגטאות, הקיבוץ המאוחד: 1989)
- הרשקו צילה, ההולכים בחושך ראו אור: הרזיסטנס היהודי בצרפת שואה ותקומה 1947-1940 (הוצאת צ'ריקובר: 2003)