מיסים כעבדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיסים כעבדות הוא מושג המבטא תפיסה, הנפוצה בעיקר בליברטיאניזם ואנרכו-קפיטליזם, שלפיה מיסים יוצרים חברה לא חופשית, שבה היחיד מאולץ לעבוד כדי להעשיר את הממשלה, במקום שיוכל לעבוד למען טובתו האישית.

הצורה המוקדמת ביותר של מיסוי הייתה הקורווה, שקיים ככל הנראה מראשית הציוויליזציה. הקורווה הייתה עבודת כפייה שהוטלה על איכרים שהיו עניים מכפי שיוכלו לשלם מיסים בכל דרך אחרת (משמעות המילה labour - פועל, באנגלית - במצרית עתיקה, היא מיסים)[1]. העיתונאית גלי באקלי כתבה בספרה, 'פטריוטים אמריקנים', ש"שמנקודת מבט בריטית, הקולוניות האמריקניות קיימות רק בשביל טובת מדינת האם, אבל האמריקנים ראו כל סוג של מיסוי כעבדות."[2]

אנרכיסטים היו מהתומכים הראשונים בכך שמיסוי שווה לעבדות. 'החברה לחירות הפרט' ו-Beureaucrash (רשת בינלאומית של פעילים ליברטריאנים) הביעו גם הם תמיכה ברעיון, והאחרונה אף טענה ש"ביטחון סוציאלי זו עבדות סוציאלית" (בגלל שלא ניתן להעניק ביטחון סוציאלי, שעולה לממשלה כסף רב, מבלי לגבות מיסים).

ניתן להסביר את הרעיון באמצעות משל - ליוסי יש ארגון צדקה, שעוסק באספקת אוכל לנזקקים. כמות התרומות לארגון של יוסי לא מספיקה כדי לדאוג שלכולם יהיה די אוכל. לכן - יוסי נוטל רובה, יוצא לרחוב ומאלץ אנשים לתרום את כספם לארגון. כך, יוסי מצליח לדאוג שאף אחד לא יהיה רעב. לפי הרעיון של 'מיסים כעבדות', יוסי מעביד למעשה את האנשים שאת כספם הוא לקח, בגלל שהוא החליט על דעת עצמו שיש לו הזכות לקחת את 'פירות עבודתם' ולהשתמש בהם כראות עיניו. במשל זה יוסי מדמה את הממשלה, שכופה על אזרחיה - באמצעות מיסוי (שיש עונש למסרבים לשלמו) - להעביר לה חלק מרכושם, כדי לקדם מטרות שחשובות בעיניה אך לא בהכרח בעיני מי שמשלם את המס.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה סוגים של ביקורת על הרעיון, ביניהם הטענות הבאות[3]:

  • מיסים אינם עבדות, מכיוון שהאזרחים הסכימו למעשה לשלם מס - זה חלק מ'ההסכם החברתי' הבלתי-כתוב שלהם עם הממשלה.
  • גביית מיסים על ידי המדינה לא מהווה עבדות, מכיוון שזכויות הקניין נובעות מהמדינה ומחוקיה (ולא מ'זכויות טבעיות' של אדם באשר הוא אדם). אם המדינה נוטלת רכוש, אין לבעל הרכוש זכות עליו - ולכן אין פה פגיעה באף זכות של בעל הרכוש.
  • מיסים הם פשוט המחיר שהאזרח משלם בעבור השירותים שהממשלה מספקת לו, ולכן - הם לא מהווים 'עבדות', אלא תשלום בעבור פעולות הממשלה. אם הממשלה לא תגבה את המיסים - היא לא תוכל לספק את השירותים, בגלל שלשירותים יש עלות כספית (שמשהו צריך לממן אותה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ David F. Burg, A World History of Tax Rebellions: An Encyclopedia of Tax Rebels, Revolts, and Riots from Antiquity to the Present, Taylor & Francis, 2004-01-09. (באנגלית)
  2. ^ American Patriots, www.nytimes.com
  3. ^ "Is Taxation Theft?". Libertarianism.org (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-29 בספטמבר 2017.