ביטחון סוציאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביטחון סוציאלי הוא הידיעה של הפרט שיוכל להתקיים בכבוד גם אם יאבד את היכולת לפרנס את עצמו ואת משפחתו. ביטחון סוציאלי הוא מרכיב מרכזי של מדינת רווחה. מרכיבי הביטחון הסוציאלי ורמתם משתנים ממדינה למדינה, ואף באותה מדינה במהלך השנים. חלק מהם הם בגדר חובה החלה על כל תושבי המדינה וחלק אחר נובע מהסכמים בין ארגוני עובדים לארגוני מעסיקים, ומיוזמה אישית של הפרט.

הזכות לביטחון סוציאלי נכללת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: "כל אדם, כחבר החברה, זכאי לביטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלליות הסוציאליות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החופשית של אישיותו, יובטחו במאמץ לאומי ובשיתוף פעולה בינלאומי בהתאם לארגונה ולאוצרותיה של המדינה."[1]

להבטחת ביטחון סוציאלי משמשים אמצעים אחדים:

בחלק מהמקרים גמלאות הביטחון הסוציאלי הן בהתאם להכנסה המבוטחת, ובמקרים אחרים הגמלאות הן בסכום אחיד, או בסכום הנגזר מצורכי המבוטח.

גופי הביטחון הסוציאלי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים גופים אחדים, ציבוריים ופרטיים, להבטחת ביטחון סוציאלי:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביטחון סוציאלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]