מירזא אקא ח'אן כרמאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מירזא אקא ח'אן כרמאני
میرزا آقاخان کرمانی
אין תמונה חופשית
לידה 1853
משיז, כרמאן
פטירה יולי 1896 (בגיל 43 בערך)
תבריז
שם לידה עבד אל-חוסין כרמאני
עיסוק סופר, פעיל פוליטי
לאום איראני
מקום לימודים כרמאן
שפות היצירה פרסית, טורקית
תחום כתיבה היסטוריה, שירה, פמפלטים פוליטיים
יצירות בולטות השת בהשת
הושפע מ שיח' ג'עפר כרמאני ג'מאל א-דין אל-אפגאני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מירזא עבד אל-חוסין, הידוע בשם מירזא אקא ח'אן כרמאני (בפרסית: میرزا آقاخان کرمانی; 1864–1896/7) היה אינטלקטואל ורפורמטור איראני מתנועת הבאביזם. הוא מן הדמויות המפורסמות ביותר במהפכה החוקתית באיראן. מירזא אקא ח'אן ניצב בשורה אחת עם פתח-עלי אח'ונדזאדה, ממייסדי הלאומיות המודרנית באיראן. הוא ושותפיו לרעיון, שיח' אחמד רוחי ומירזא חסן ח'אן ח'יר אל-מולכ, הוצאו להורג בתבריז, וראשם נערף.[1]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירזא אקא ח'אן היה בן לאחת המשפחות הנכבדות בכרמאן. הוא נולד במשיז, כפר קטן ליד כרמאן, ושם התחיל ללמוד. את המשך לימודיו עשה כבר בכרמאן, שם למד את כל המקצועות הראויים למעמדו: משפט אסלאמי, פילוסופיה, מדעי הקוראן, ספרות ובלשנות. המורה המפורסם ביותר שלו באותה תקופה היה מולא מוחמד ג'עפר כרמאני שיח' אל-עולמא, שנחשד מאוחר יותר בהשתייכות לדת הבאבית. בזכות לימודיו אצל מולא ג'עפר ואצל בנו שיח' אחמד רוחי, נחשף מירזא אקא ח'אן לאסכולה השיח'ית ונטה לכיוון הדת הבאבית. הוא היה מתומכי סובח-י אזל.[2]

כשהיה כבן שלושים, אקא ח'אן ואחמד רוחי עזבו את כרמאן ועברו לאספהאן. בשנים 1884–1886 נדד בערים שונות והגיע עד איסטנבול, בין היתר כדי להתחמק מבקשת הסגרה שפורסמה נגדו. בשנת 1886 הוא ביקר בקפריסין, שם נפגש עם סובח-י אזל והתחתן עם בתו. לאחר מכן חזר להתגורר באיסטנבול לתקופה ארוכה.

ב-1890 התחיל התכתבות ענפה עם מירזא מלכום ח'אן, שניסה לעורר התחדשות מחשבתית ומדינית באיראן. מירזא אקא ח'אן הושפע מרעיונות אלו ועזר בהפצתם באיראן. הוא גם פעל יחד עם ג'מאל א-דין אל-אפגאני כדי לקדם רפורמות שונות. פעילויות אלה הטרידו את הממשל הפרסי אף שלא ישב בתחומי פרס. ב-1896 הוסגר מירזא אקא ח'אן יחד עם שניים משותפיו לרעיון לאיראן; הם הואשמו בבגידה ובניסיון לרצח והוצאו להורג ביולי של אותה שנה.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירזא אקא ח'אן כרמאני הרבה לכתוב בעיתונות האיראנית והעותמאנית, בין היתר בכתבי העת "קאנון" ו"אח'תר". כמו כן, הוא כתב דברי הגות ושירה, מאמרי תאולוגיה ופוליטיקה. נטייתו הבאבית-אזלית נוכחת בחיבוריו. להלן רשימה חלקית:

  • כתאב-י רצ'ואן - חיבורו הראשון שהושלם ב-1887 באיסטנבול
  • אאינה-י אסכנדרי - היסטוריה של איראן מן העת הקדומה ועד הגעת האסלאם. הושלם ב-1891
  • השת בהשת - חיבור אפולוגטי באבי. נכתב יחד עם שיח' אחמד רוחי. הושלם לפני 1892
  • הפתאד או דו מילת - חיבור המבוסס על תרגום ספרו של ברנדין דה סט פייר ותוקף את הקנאות הדתית
  • נאמה-י באסתאן - אפוס פואטי הסוקר את תולדות איראן בסגנון השאה נאמה לפירדוסי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חמיד עלוי, "מירזא אקא ח'אן כרמאני: מוות מתחת לשיח ורד הכלב", BBC בפרסית, 22 ביולי 2016.
  2. ^ M. Bayat, “ĀQĀ KHAN KERMĀNĪ,” Encyclopaedia Iranica online.