לדלג לתוכן

מירצ'ה הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירצ'ה הזקן
Mircea cel Bătrân
תמונתו בפרסקו שבקתדרלה בקורטיה דה ארג'ש
תמונתו בפרסקו שבקתדרלה בקורטיה דה ארג'ש
תמונתו בפרסקו שבקתדרלה בקורטיה דה ארג'ש
לידה 1355
ולאכיה
פטירה 31 בינואר 1418 (בגיל 63 בערך)
ולאכיה
מקום קבורה מנזר קוזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ולאכיה
תארים ווייבוד ולאכיה
השקפה דתית נצרות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Maria עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים מיכאיל הראשון, ולאד השני (דראקול), ראדו השני
ווייבוד ולאכיה
13861395
(כ־9 שנים)
ווייבוד ולאכיה
13971415
(כ־18 שנים)
שירות ביטחוני
דרגה וויבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירצ'ה הזקן (ברומנית: Mircea cel Bătrân; אלפבית פונטי בינלאומי: (mirt͡ʃe̯a t͡ʃel bəˈtrɨn) 1355 - 31 בינואר 1418) היה שליט ולאכיה בין 13861395 ובין 1397- 1418. בנו של ראדו הראשון ואחיו של דן הראשון, אותו ירש בכס השלטון לאחר מותו ב-23 בספטמבר 1386.

כינויו "הזקן" ניתן לו לאחר מותו על מנת להבדיל בינו לבין נכדו מירצ'ה השני ("מירצ'ה הצעיר").

רקע משפחתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראדו הראשון נולדו שני בנים:

  • דן, הידוע כדן הראשון, מאשתו הראשונה, אנה.
  • מירצ'ה, מאשתו השנייה, קאליניקיה.

לגבי מוצאה של קאליניקיה, אמו של מירצ'ה קיימות כמה השערות. לפי יורגה הייתה נסיכה ביזנטית, בהתחשב בשמה היווני ובכך שמירצ'ה היה בעל תואר דספוט, אולי נדוניה ממנה. לפי פאנאיטסקו השם היווני אינו מוכיח דבר, בהיותו שם נהוג בכנסייה האורתודוקסית, בעוד התואר דספוט מוסבר על ידי שליטתו של מירצ'ה בחבל דוברוג'ה שהיה נשלט על ידי "דספוטים". מפני שהיו לה אחוזות רבות בחבל אולטניה ייתכן כי קאליניקיה הייתה בת למשפחת אצילים משם. לפי כרוניקה סרבית מאוחרת (מן המאה ה-17), קאליניקיה הייתה בתו הרביעית של הקניאז לזר של סרביה. אבל בת זו של הקניאז ידועה כנשואה למיקלוש גאראי, פלטין של הונגריה. לפי השערה נוספת (דניאל בארבו) הנסיכה אנה והנסיכה קאליניקיה היו אותה אישה, שבחרה לחיות כנזירה בשם קאליניקיה.

מקור הכינוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי "הזקן", לפי המשמעות שהייתה לו בתקופה בה ניתן, מכוון ל"הישן יותר" ונועד להבדיל בין השליט הזה, הנושא את השם מירצ'ה ובין שליטים אחרים עם אותו שם, כדוגמת נכדו מירצ'ה השני או מירצ'ה החמישי (הרועה). באותם הימים, בארצות הרומניות, לא היה נהוג למספר את השליטים הנושאים את אותו שם והבדילו ביניהם בעזרת כינויים.

ולאכיה בשנת 1390, תחת שלטונו של מירצ'ה הזקן

אני המאמין הטוב ועושה הטוב בשם כריסטוס אלהים, אוהב של כריסטוס, ושליט יחיד, יו מירצ'ה, ווייבוד גדול ואדון, ברחמי אלהים ובמתת אלהים, שולט ומולך על כל ארץ אונגרוולאכיה ועל החלקים מעבר להרים, ועוד אל עבר חלקי הטטרים, דוכס של אמלש ופגראש, ואדון הבאנאט של סוורין ושל כל פודונאביה משתי גדותיה, ועוד עד לים הגדול, ושליט של מצודת דרסטור

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • P.P. Panaitescu, Mircea cel Bătrân, ediţia a II-a, Editura Corint, Bucureşti, 2000.

(פ.פ. פנאיטסקו - מירצ'ה הזקן, מירצ'ה הזקן, מהדורה שנייה, הוצאת קורינת, בוקרשט 2000)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירצ'ה הזקן בוויקישיתוף

לפי פ.פ. פנאיטסקו