מישל ליריס
 | |
| לידה |
20 באפריל 1901 הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
30 בספטמבר 1990 (בגיל 89) צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| מקום לימודים |
תיכון ז'אנסון-דה-סאי |
| פרסים והוקרה |
Grand prix national des Lettres |
| בן או בת זוג |
Louise Leiris |
  | |
מישל לייריס (בצרפתית: Julien Michel Leiris; 20 באפריל 1901, פריז – 30 בספטמבר 1990, איל-דה-פראנס) היה אתנוגרף וסופר צרפתי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לייריס סיים את לימודי פילוסופיה בשנת 1918, תקופה מסוימת הוא התעניין בלימודי כימיה אך מהר מאוד עזב את הלימודים. בשנים 1921–1924 הוא התקרב למקס ז'אקוב ואנדרה מסון דרכו הפך להיות סוריאליסט וכתב מספר יצירות שפורסמו בירחון סוריאליסטי.
בשנת 1930 השתתף לייריס במשלחת צרפתית לאפריקה שחזרה רק כעבור ארבע שנים. בעקבות התנסויותיו במהלך סיור זה, כתב לייריס ספר בשם L’Afrique fantôme. עם חזרתו לפריז, הוא התחיל לעבוד במוזיאון האדם, שם עבד עד לשנת 1971. בהיותו עובד מוזיאון הוא התקרב לדבורה ליפשיץ ועזר לה גם כאשר היא פוטרה מהעבודה.
החל משנת 1937 הוא היה פעיל בחוג סוציולוגי שהוקם על ידי ז'ורז' בטאיי.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה השתתף לייריס במשלחת נוספת למושבות צרפתיות באפריקה. הוא התנגד לפעילות הצרפתית החל מתחילת הלחימה במלחמת העצמאות של אלג'יריה.
ב-1948 הביע תמיכה בציונות ובלח"י, "שנאבק באימפריאליזם האנגלי לא רק כאויב של העם היהודי, אלא גם כמדכא של העם הערבי"[1].
בשנת 1977, ליריס חתם על עצומה שניסח מישל פוקו בנוגע לדה-קרימינליזציה של יחסי מין בהסכמה עם קטינים (מתחת לגיל 15 - גיל ההסכמה בצרפת).
בשנת 1992 פורסם ספר אוטוביוגרפי בו תיאר מספר רב של אמנים עמם נפגש במהלך חייו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ימי גברות מאת מישל לאריס. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עבודות של מישל לייריס
- מישל ליריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מישל ליריס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mathieu Bouchard, Les intellectuels et la question palestinienne (1945-1948), Confluences Méditerranée 2010/1 (מס' 72), עמודים 27-19, 2010