מישל מרטלי
![]() |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
![]() |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ניסוחים, שמות, תרגמת 2. ויקיזציה קלה.
| |
![]() | |||||
מישל מרטלי, נשיא האיטי בשנים 2011–2016, צילום משנת 2011 | |||||
לידה |
12 בפברואר 1961 (בן 62) פורט-או-פרנס | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | רפובליקת האיטי | ||||
השכלה | |||||
מפלגה |
2011-2010 מפלגת רפונס פיזאן (תשובת האיכרים) החל מ-אוגוסט 2012 – המפלגה ההאיטית טט קאלה ("ראש מגולח") | ||||
בת זוג | סופיה לבית סן-רמי (החל מ-1987) | ||||
http://martellyhaiti.com/ | |||||
| |||||
![]() ![]() |
מישל ז'וזף מרטלי (בצרפתית: Michel Joseph Martelly, נולד ב-12 בפברואר 1961), הידוע גם בכינויו האמנותיים "מיקי המתוק"' (Sweet Micky) או "טט קאלה" (Tèt Kale "ראש מגולח"), הוא זמר-יוצר ופוליטיקאי מהאיטי, שכיהן כנשיא האיטי בין מאי 2011 לפברואר 2016.
מרטלי הוכרז כמנצח בסיבוב הבחירות השני לנשיאות, ב-4 באפריל 2011. מרטלי גבר על יריבתו מירלנד מניגא בת ה-70, הגברת הראשונה לשעבר, אשתו של לסלי מניגא. מרטלי הושבע כנשיאה של האיטי ב-14 במאי 2011. בנאומו הראשון כנשיא, הוא הפציר באזרחי המדינה להפסיק לחיות בפלגנות. כמו כן, קרא מרטלי לאזרחים לכבד את חוקי המדינה, לשלם את המיסים, ולעבוד יחד על מנת להצעיד את המדינה קדימה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרטלי הוא בנו של מפקח במפעל דלקים של חברת "של" בן מעמד הביניים. אמו צאצאית לשושלת המוזיקאים דה־פראדין. הסב מצד האם, אוגיסטן דה פראדין, נודע כ"טורבדור" שמחה בשנות ה-1920–1930 נגד הכיבוש האמריקאי באי. מרטלי גדל בקארפור, קרוב לפורט-או-פרנס. הוא למד בעצמו לנגן בפסנתר לפי שמיעה. אחרי שסיים את לימודיו בתיכון "סן לואיס דה גונזאג", עשה בחינות בגרות במרכז ללימודי תיכון, וניסה ללא הצלחה להתקבל ללימודי רפואה. זמן קצר למד באקדמיה הצבאית של האיטי לפני שפרש ועבר עם אשתו ללייקווד, בקולורדו שבארצות הברית, ונרשם ללימודי בניין. ב־1986, אחרי סמסטר אחד, התגרש מאשתו וחזר להאיטי. הוא שב לאחר מכן לארצות הברית עם מי שהייתה אז בת זוגו. השניים התגוררו במיאמי, בה התחתנו ובה נולד להם בנו הראשון, אוליבייה. ב־1987 חזר שוב להאיטי.
מרטלי נודע במהלך השנים כזמר יוצר בתחום מוזיקת פופ האיטית, הקרויה "דאנס מוזיק" או "קומפא". מרטלי היה מעורב פוליטית גם לפני נשיאותו, הוא היה מקורב לנשיא רנה פרבאל, תמך בהפיכה שהדיחה את הנשיא ז'אן-ברטראן אריסטיד ובמהלך הדיקטטורה הצבאית. בשנים 1991–1994, היה מקורב ללטננט-קולונל, ז'וזף מישל פרנסואה, מפקד משטרה וראש כנופיות המוות של ה"טונטון מקוט" שנשפט בהמשך בהיעדרות על פשעים נגד האנושות. בימי נשיאותו השנייה של אריסטיד, הביע מרטלי במופעיו בקורת חריפה על הנשיא ומשטרו.
נשיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי סיבובי הצבעות קודמות שבוטלו עבר אי סדרים וזיופים, מרטלי נבחר מטעם הרשימה "רפונס פייזאן" (תשובת האיכרים), בעלת מגמה שמרנית. ב-21 באפריל 2011 הוכרז למנצח בסיבוב השני של הבחירות הנשיאותיות מ-20 במרץ 2011, כשקיבל 67.57% מקולות הבוחרים, מול מועמדת המחנה השמאלי, מירלאנד מניגא. נכנס לתפקיד ב-14 במאי 2011. היה זה מקרה ראשון של מעבר חלק דמוקרטי של רסני השלטון מנשיא אחד לאחר שנבחר משורות האופוזיציה. כנשיא נמצא בעימותים תכופים עם הפרלמנט. אחרי ניסיונות של דניאל-ז'ראר רוזייה וברנאר גוס, שלא קיבלו את אישור הפרלמנט, ב-18 באוקטובר 2011 הורכבה ממשלה בראשות ד"ר גארי קוני (Conille), בן 45, רופא ופקיד או"ם לשעבר.
הוא התפטר כעבור זמן קצר בפברואר 2012 והוחלף על ידי שר החוץ והדתות, לוראן לאמוט' שכיהן עד דצמבר 2014 כשבא במקומו פול אוונס. ב-25 ביולי 2011 ניצל מרטלי מהתנקשות בחייו. בשנים 2013–2015 התחוללו הפגנות רבות נגד השלטון בגלל יוקר המחיה ובגלל דחיות הבחירות לסנאט ולפרלמנט. בינואר 2015 הפרלמנט פוזר מבלי שייבחר אחד חדש והנשיא המשיך למשול בעזרת צווים. האווירה הייתה עכורה גם בגלל חשדות לשחיתות נגד הנשיא ובמיוחד מעצרם של כמה מקורבים ואנשי צוות בגלל חשדות למעורבות ברצח ואונס. הבחירות לפרלמנט התקיימו באווירה מתוחה באוגוסט 2015. בבחירות לנשיאות באוקטובר 2015 בסיבוב הראשון זכה למספר הרב של קולות המועמד הנתמך על ידי מרטלי, ז'ובנל מואיז, בגלל טענות לזיופים בחירות אלה בוטלו.
בתחילת 2016 היסס מרטלי לעזוב את השלטון אך בסופו של דבר הסכים בסוף הקדנציה ב-7 בפברואר 2016, להעברת התפקיד לנשיא זמני, ז'וסלרם פריוור. למרות יוזמותיו למשוך גורמי עסקים שונים ואישים כמו נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, במאמצים לשיקום המדינה אחרי רעידת האדמה הגדולה של האיטי משנת 2010, מאזן הנשיאות של מרטלי נחשב מאכזב.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מישל מרטלי נשוי לסופיה סן-רמי, האמרגנית שלו, שמוצאה מגונאיב. לזוג יש ארבעה ילדים: שלושה בנים (אוליבייה, מישל-יאני, מישל-אלכסנדר) ובת (מלאיקה מישל).
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1996 – האלבום הטוב של השנה
מרטלי במדיה האומנותית הלא מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2015 – Sweet Micky for President – סרט על עלייתו של מרטלי לנשיאות
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Woule Woule 1989
- Anba Rad La 1990
- The Sweetest 1992
- Men Koze-A 1993
- I Don’t Care 1994
- Pa Manyen 1995
- Tout Ce Mately 1996
- Aloufa 1997
- 100.000Volts1998
- Dènye Okazyon 1999
- SiSiSi 2001
- Totot 2003
- GNB 2005
- Bandi Legal 2008
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מישל מרטלי (באנגלית)
מישל מרטלי, ברשת החברתית פייסבוק
מישל מרטלי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מישל מרטלי, באתר Discogs (באנגלית)
מישל מרטלי, באתר Songkick (באנגלית)
- באתר Haiti live מארצות הברית
- "כמו דמות לקוחה מרומן" כתבה מאת קלאוס ארינגפלד בעיתון הגרמני "פרנקפורטר רונדשאו", 6 באפריל 2011(בגרמנית)
מרטלי במופע בסן לואי די נור, 2017, סרטון באתר יוטיוב
- מישל מרטלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)