מכללת חיל הפרשים של הצאר ניקולאי
.JPG) | |
| בניין | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1824–הווה (כ־202 שנים)  |
| מיקום | |
| מדינה |
 האימפריה הרוסית |
| קואורדינטות | 59°54′38″N 30°17′55″E / 59.91056°N 30.29861°E |
 | |
  | |
מכללת חיל הפרשים של הצאר ניקולאי (ברוסית: Николаевское кавалерийское училище) היה בית ספר קצינים מיוחס של האימפריה הרוסית שפעל בשנים 1823–1917. אישים בולטים רבים מהאליטה הצבאית והתרבותית של רוסיה במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו בוגרי בית הספר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 במאי 1823, בהוראת הקיסר אלכסנדר הראשון בסנקט פטרבורג. בית הספר שכן במבנה, השייך לרגימנט המשמר הקיסרי "איזמאילובסקי", על גדת הנהר פונטנקה. מטרת היקמתו הייתה להכשיר אצילים צעירים לשירות כקצינים ביחידות המשמר הקיסרי. לבית הספר התקבלו בני אצולה מגיל 17 ומעלה, שהיו בוגרי פנימיות פרטיות או סטודנטים באונברסיטאות, ועד הקבלה לבית הספר לא עברו שום הכשרה צבאית. צוות בית הספר כלל: מפקד בית הספר, מפקח ו8 קצינים-מדריכים בדרגות סגן- סרן. במחזור הראשון התקבלו לבית הספר 120 חניכים. המכללה פעלה תחת פיקוחו האישי של הנסיך הגדול ניקולאי פבלוביץ' (לימים - צאר ניקולאי הראשון).
בשנת 1825 בית הספר עבר לארמונו לשעבר של הרוזן איוואן צ'רנישב (בשנת 1839 נהרס הארמון, במקומו נבנה ארמון מרינסקי). משנת 1839 ועד סגירתה בשנת 1917 המכללה הייתה ממוקמת בבניין מס' 54 בשדרת נובו-פטרהוף בעיר. בשנת 1859 קיבל המוסד את שמו המוכר "מכללת חיל הפרשים של הצאר ניקולאי".
הלימודים במכללה נמשכו שנתיים, בסופם הוסמכו הצוערים לקצונה והוענקה להם דרגת סגן משנה. הלימודים כולללו לא רק את המקצועות הצבאיים (כמו תורת לחימה, קריאת מפות, ניווט, הפעלת כלי נשק, הפעלת תותחים, בניית ביצורים וכדומה), אלא גם מקצועות אזרחיים, כמו: כימיה, פיזיקה, גאוגרפיה, מתמטיקה, כלכלה). כל הצוערים חויבו גם ללמוד לפחות שתי שפות זרות (לרוב צרפתית וגרמנית). מספר הצוערים במכללה היה כ-250 ובתום הלימודים הם נשלחו לשרת בכל סוגי יחידות הפרשים של הצבא הרוסי, פרט ליחידות הפרשים הקוזקים. בשנת 1890 הוקמה במכללה מגמה להכשרת קצינים ליחידות הפרשים הקוזקים - בעקבות כך מספר הצוערים גדל לכ-350.
באוקטובר 1917 פורקה המכללה. מפקד המכללה האחרון, הגנרל י. סולימאן-אולאנובסקי (1866–1966), במהלך מלחמת האזרחים, שירת במפקדת כוחות הצבא של יוגוסלביה ויזם את שיקום המכללה ואף שלח מברקים לשליט העליון של רוסיה, האדמירל קולצ'אק. ביולי 1921 הוקמה המכללה בגליפולי על בסיס חטיבת הכשרת הפרשים בחצי האי קרים.[1] לאחר מכן, בדצמבר 1921, פונתה המכללה לעיירה בלה צרקווה על ספינת הקיטור קרסונד, שם פעלה עד 1923.[2]
בבניין המכללה בסנקט פטרבורג שוכן מפעל לציוד הנדסי רדיו. בשנת 2014, לאחר הריסת מפעל הרהיטים הסמוך לבניין, נפתח נוף של קפלת המכללה עם חזית תבליט, הייחודי בכך שהוא נמצא רק באנדרטת סנקט פטרבורג לאלה שנהרגו במלחמת העולם הראשונה.[3]
בוגרים מפורסמים של המכללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולדימיר סוכומלינוב - רמטכ"ל (ב-1908 - 1909) ושר המלחמה (ב-1909 - 1915) של האימפריה הרוסית
- יאקוב ז'ילינסקי - רמטכ"ל צבא האימפריה הרוסית ב-1911 -1914.
- פיוטר וראנגל - מנהיג הצבא הלבן
- יבגני מילר - מפקד הצבא הצפוני (בשנים 1910 - 1912 פיקד על המכללה).
- קארל גוסטף אמיל מנרהיים - רמטכ"ל ונשיא פינלנד
- פאבל פלווה - מפקד החזית הצפונית במלחמת העולם הראשונה (בשנים 1895- 1899 פיקד על המכללה)
- לאוניד לש - מפקד הארמייה השלישית של הצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה
- אלכסנדר סמסונוב - מפקד הארמייה השנייה של הצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה
- ולדימיר קאפל - מראשי צבאו של אלכסנדר קולצ'ק
- פיוטר סובניקוב - מפקד החזית הצפון-מערבית של הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- מיכאיל לרמונטוב - סופר ומשורר רומנטי
- מודסט מוסורגסקי - מלחין רוסי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Журнал Школьная Заря, Галлиполи | Русский Париж" (ברוסית).
- ^ "Николаевское кавалерийское училище" (ברוסית). Русский Париж. 2020-04-30.
- ^ Барельеф в память о героях Первой мировой нашли на петербургском заводе