נשיא פינלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נס הנשיא

נשיא הרפובליקה של פינלנדפינית: Suomen tasavallan presidentti, בשוודית: Republiken Finlands president) הוא (או היא) ראש המדינה של פינלנד. הנשיא מחזיק בסמכויות משניות וטקסיות, כאשר סמכות הביצוע היא של הממשלה ("מועצת העם") בפיקוח הפרלמנט. מאז 1994 הנשיא נבחר ישירות על ידי הבוחרים, לתקופה של שש שנים ולשתי תקופות כהונה לכל היותר. הנשיא חייב להיות אזרח פיני יליד המדינה. נשיא פינלנד המכהן הוא סאולי ניניסטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הדיון שנערך לאורך מלחמת האזרחים הפינית, אם פינלנד העצמית צריכה להיות מונרכיה, נבחר מודל נשיאותי המהווה פשרה ומעניק לנשיא סמכויות נרחבות בתחום יחסי החוץ של המדינה ויכולת לקבוע את ממשלותיה ולפזר את הפרלמנט. החוקה החדשה, מגבילה את סמכויות הנשיא ומחדדת את הפרדת הרשויות, הנשיא איננו יכול עוד לפזר את הפרלמנט ללא הסכמת ראש הממשלה ואינו יכול למנות לבדו ראש ממשלה ושרים.

בחירת הנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מפלגה שלה לפחות מושב אחד בפרלמנט יכולה להציע מועמד לנשיאות. לפי החוקה, גם קבוצה בת 20,000 בעלי זכות בחירה יכולה להציע מועמד לנשיאות. בין 1919 ל-1988 נבחר הנשיא על ידי גוף-בוחר (מועצת אלקטורים, שנבחרו על ידי הבוחרים). השיטה עברה בהדרגה לשיטה של בחירות ישירות מ-1994.

אם יש מועמד יחיד לא נערכות בחירות, אם מועמד זוכה ביותר ממחצית הקולות הוא נבחר לכהונה, אם אף מועמד לא זוכה ביותר מ-50% מהקולות נערך סיבוב שני בין בעלי מספר הקולות הרב ביותר. אם מושג תיקו, מבצעת הממשלה הגרלה. הבחירות לנשיאות נערכות תמיד ביום ראשון השלישי בינואר, הסיבוב השני (אם מתקיים) נערך שלושה שבועות לאחר מכן. הנשיא נכנס לתפקידו ב-1 בפברואר או ב-1 במרץ (בתלות אם התקיים סיבוב שני או לא).

מקרים יצאי דופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1919 נבחר הנשיא הראשון, קארלו יוהו סטולברג על ידי הפרלמנט. ב-1940 ו-1943 לא התקיימו בחירות ציבוריות עקב מלחמת ההמשך וחבר האלקטורים שנבחר ב-1937, המשיך לבחור את הנשיא. ב-1944, לאחר שריסטו ריטי התפטר במהלך כהונתו, נבחר קארל גוסטף אמיל מנרהיים באמצעות חקיקה מיוחדת לכהונה בת שש שנים. ב-1946, לאחר שמנרהיים פרש לפני תום תקופת כהונתו הוסמך הפרלמנט למנות לו מחליף למשך שארית הכהונה ומינה לתפקיד את ראש הממשלה יוהו קוסטי פאסיקיבי. ב-1973 האריך הפרלמנט באמצעות חקיקה מיוחדת את כהונתו של אורהו קקונן עד 1978, שבה שב ונבחר בבחירות.

סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמכויות הנשיא קבועות בחוקה, אך ניתן להוסיף סמכויות באמצעות חקיקה רגילה. עד שורת רפורמות שנערכו מאמצע שנות השמונים ועד 1994 היו בידי הנשיא סמכויות נרחבות. סמכויות אלה צומצמו בעקבות כהונתו בת 26 השנים (1956-1982) של קקונן.

בין 1919 ל-1991 הייתה בסמכות הנשיא האפשרות לפזר את הפרלמנט ולקבוע קיום בחירות, ללא כל צורך באישרור ממקור סמכות אחר (כדוגמת ראש הממשלה). סמכות זו הוגבלה בתיקון לחוקה ומ-1991 הפכה זו להיות סמכות טקסית, כאשר ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם סיעות הבית, מביא לנשיא המלצה לפיזור הפרלמנט, ההנחייה לפיזור הבית מגיעה מהנשיא.

הנשיא, לאחר תוצאות של בחירות כלליות, או כאשר הממשלה מתפטרת, ממליץ על מועמד המסוגל להרכיב ממשלה. לאחר שהמועמד מאושר בפרלמנט ממשיך הנשיא, ממנה את המועמד לראש ממשלה וממנה את השרים שהוצעו לו על ידי ראש הממשלה (סמכות זו הייתה נרחבת ביותר בעבר והנשיא יכל למנות שרים בלי התייעצות עם ראש הממשלה).

הנשיא מקבל את התפטרות ראש הממשלה אם הפסיד בהצבעת אי אמון בפרלמנט.

הנשיא ממנה, בין השאר, את ראש הבנק המרכזי, את התובע הכללי, את שגרירי פינלנד ואת ראש הביטוח הלאומי. כל המינויים נעשים לפי המלצת משרדי הממשלה הרלוונטיים.

הנשיא אחראי על מדיניות החוץ והביטחון, בתיאום עם הממשלה. חוזים בינלאומיים בעלי השפעה על חקיקה פנימית חייבים לעבור אישרור של הפרלמנט. הנשיא מחליט על יציאה למלחמה או לחתימת חוזה שלום, בהסכמת הפרלמנט.

כל חוק שמתקבל בפרלמנט חייב לעבור חתימת קיום של הנשיא על מנת שיכנס לתוקף. על הנשיא לאשר את החוק במשך שלושה חודשים, בהם הוא יכול להתייעץ עם בית המשפט העליון. אם סירב לחתום, חוזר החוק לפרלמנט, שרשאי לחזור ולאשר אותו ברוב ולהכניסו לתוקף ללא הסכמת הנשיא.

ככלל, הנשיא אינו יכול להעביר את סמכויותיו לאחר, פרט לתפקידו כמפקד העליון של הצבא, אותו הוא יכול להעביר לאזרח פיני אחר.

במצב חירום יכול הנשיא לקבל סמכויות חירום נרחבות, לתקופה של שנה, בצו ממשלתי ובהסכמת הפרלמנט.

הנשיא נושא נאומים ציבוריים בפתיחת הפרלמנט ובנעילתו ובכל 1 בינואר.

לנשיא אין סגן, היה ואינו מסוגל למלא את תפקידו, הופכים ראש הממשלה או סגנו לנשיא בפועל. אם המצב בו נבצר מהנשיא למלא את תפקידו הופך לקבוע או אם הנשיא נפטר תוך-כדי כהונתו, נערכות בחירות חדשות לנשיאות מוקדם ככל האפשר.

רשימת נשיאי פינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא צבעים לפי השתייכות מפלגתית:

  לא מפלגתי
# תמונה שם בחירות כניסה לתפקיד סיום תפקיד מפלגה תאריכי לידה ופטירה
1 Kaarlo Juho Ståhlberg.jpg קארלו יוהו סטולברג 1919 25 ביולי 1919 1 במרץ 1925 המפלגה הפרוגרסיבית לאומית 28 בינואר 1865
22 בספטמבר 1952
יו"ר הפרלמנט 1914-1917.
נבחר על ידי הפרלמנט.
2 Relander LC.jpg לאורי קריסטיאן רלנדר 1925 1 במרץ 1925 1 במרץ 1931 הליגה האגררית 31 במאי 1883
9 בפברואר 1942
יו"ר הפרלמנט 1919-1920.
נבחר על ידי חבר אלקטורים.
3 Pehr Evind Svinhufvud.png פר אווינד סוינהופווד 1931 1 במרץ 1931 1 במרץ 1937 מפלגת הקואליציה הלאומית 15 בדצמבר 1861
29 בפברואר 1944
יו"ר הפרלמנט 1907-1912, ראש ממשלה 1917-1918, 1930-1931, עוצר ב-1918.
נבחר על ידי חבר אלקטורים.
4 Kyösti Kallio.jpg קורסטי קליו 1937 1 במרץ 1937 19 בדצמבר 1940
(נפטר)
הליגה האגררית 10 באפריל 1873
19 בדצמבר 1940
יו"ר הפרלמנט 1921-1922, 1922, 19241925, 1929 ו-19301936, ראש ממשלה 1922-1924, 19251926, 19291930 ו-1936-1937.
נבחר על ידי חבר אלקטורים, התפטר עקב בריאות לקויה ב-27 בנובמבר הוחלף על ידי ריסטו ריטי כנשיא בפועל ומת בעודו מכהן רשמית בתפקידו.
5 Risto Ryti 1940.png ריסטו ריטי 1940
1943
(כיהן כנשיא בפועל מ-27 בנובמבר 1940)
19 בדצמבר 1940
1 באוגוסט 1944
(התפטר)
המפלגה הפרוגרסיבית לאומית 3 בפברואר 1889
25 באוקטובר 1956
ראש ממשלה 1939-1940 ובמהלך כהונתו כנשיא 1940-1941.
6 Carl Gustaf Emil Mannerheim.png קארל גוסטף אמיל מנרהיים 1944 4 באוגוסט 1944 4 במרץ 1946
(התפטר)
לא-מפלגתי 4 ביוני 1867
27 בינואר 1951
עוצר 1918-1919, מרשל (ראש כוחות הביטחון) של פינלנד.
נבחר על ידי הפרלמנט.
7 J. K. Paasikivi 1946.png יוהו קוסטי פאסיקיבי 1946
1950
11 במרץ 1946 1 במרץ 1956 מפלגת הקואליציה הלאומית 27 בנובמבר 1870
14 בדצמבר 1956
ראש ממשלה 1918, 1944-1946.
נבחר על ידי הפרלמנט עם התפטרות קודמו ב-1946 ושנית על ידי חבר אלקטורים ב-1950.
8 Urho Kaleva Kekkonen.jpg אורהו קקונן 1956
1962
1968
1978
1 במרץ 1956 27 בינואר 1982 הליגה האגררית/מפלגת המרכז 3 בספטמבר 1900
31 באוגוסט 1986
יו"ר הפרלמנט 1948-1950. ראש הממשלה 1950-1953 ו-1954-1956.
בשנת 1973 הוארכה כהונתו שהחלה ב-1968 בארבע שנים נוספות בחקיקה מיוחדת. בסוף ימיו, עקב בריאות לקויה, כיהן ראש הממשלה מאונו קויביסטו כנשיא בפועל.
9 Mauno Koivisto.png מאונו קויביסטו 1982
1988
(נשיא בפועל מ-11 בספטמבר 1981)
27 בינואר 1982
1 במרץ 1994 המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד 25 בנובמבר 1923
ראש הממשלה 1968-1970 ו-1979-1982. הנשיא הראשון שנולד בפינלנד העצמאית.
10 Martti Ahtisaari.jpg מרטי אהטיסארי 1994 1 במרץ 1994 1 במרץ 2000 המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד 23 ביוני 1937
הנשיא הראשון שנבחר בהצבעה כללית ושהיה כפוף לחוקי הגבלת אורך הכהונה.
11 Tarja Halonen 2003.jpg טריה הלונן 2000
2006
1 במרץ 2000 1 במרץ 2012 המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד 24 בדצמבר 1943
האשה הראשונה בתפקיד.
12 Sauli Niinistö.jpg סאולי ניניסטה 2012
2018
1 במרץ 2012 מכהן מפלגת הקואליציה הלאומית 24 באוגוסט 1948
יו"ר הפרלמנט 20072011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]