מכתש שקיעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קילוואה עם האלמאומאו
מכתש האלמאומאו
מכתש שקיעה עמוק בהואלאילאי בהוואי

בגאולוגיה, מכתש שקיעה הוא שקע סגלגל הנמצא על מדרונותיו של הר געש. קוטרו של מכתש שקיעה נע בין 8 מטרים ל-1,200 מטרים ועומקו נע בין 6 מטרים ל-200 מטרים. אף שהוא נוצר עקב פעילות געשית, אין מקורו בהתפרצות של הר הגעש או בלוע הפולט לבה. בניגוד ללוע געשי או למכתשי פגיעה אין למכתשי שקיעה שוליים מוגבהים ואין בהם משקעים של חומרים פירוקלסטיים. מכתשי שקיעה מסודרים לעיתים קרובות לאורך ציר אחד והם יכולים להתמזג וליצור מחפורת ארוכה. תופעת מכתשי שקיעה אופיינית להרי הגעש הפעילים של האי הוואיקילוואה ומאונה לואה – אבל היא קיימת גם במקומות נוספים דוגמת הר גארט (Gharat) באי גאואה (Gaua) שבוונואטו,[1] בהר הגעש ארטה אלה באתיופיה[2] ובהר הגעש מאסאיה (Masaya) שבניקרגוואה.[3] מכתשי שקיעה נתגלו גם מחוץ לכדור הארץ, למשל במאדים.[4]

הדעה המקובלת היא שמכתש שקיעה נוצר לאחר קריסת תקרתו של תא המאגמה, התמוטטות של צינורות לבה או מקבץ דייקים. זוהי הגדרה דומה לקלדרה וההבדל בינה למכתש שקיעה הוא בממדים: קוטרו של מכתש שקיעה הוא עד 1.5 קילומטרים. ההבדל בין מכתש שקיעה לתופעות דומות של יצירת בור עמוק באדמה הוא בצורת היווצרותו. מכתש שקיעה שונה ממאר (או מהגרסה המקומית שלו בארץ ישראל הג'ובה) בכך שמקורו אינו בהתפרצות געשית. בולענים ומכתשים נוצרים בפעילות של סחיפה, ומכתש פגיעה נוצר מפגיעת מטאוריט בפני כדור הארץ.

סטיבן מרטל (Stephen J. Martel) וכריס אוקובו (Chris H. Okubo) חקרו את מכתשי השקיעה המרובים של הר הגעש קילוואה בהוואי[5] ומצאו שמרבית מכתשי השקיעה שוכנים על העתק ברצועת בקעים (rift zone) או בין שני העתקים ברצועת בקעים, כשעל קירות המכתש ניתן לראות את קווי ההעתק. כשמכתש שקיעה נוצר קירותיו תלולים כשפה ושם בולט סלע מהמדרון. אבל במשך הזמן כאשר הקירות מתמוטטים פנימה והמכתש מתחיל להתמלא בשברי סלע הוא מקבל צורה של חרוט אליפטי הפוך. אף לא אחד מהמכתשים שנחקרו נוצר כתוצאה מהתפרצות געשית, אם כי לחלקם זרמה לבה ויצרה בתחתיתם אגם לבה. צורת מכתשי השקיעה ברצועת הבקעים הדרום-מערבית של הר קילוואה מוארכת בכיוון הבקע ובתחתית הקירות המקבילות לבקע יש מערות גדולות. חלק מהמכתשים בחלק זה של ההר התמזגו ויצרו מחפורות.

לטענת צמד החוקרים עובדות אלו מובילות למסקנה כי, בניגוד לדעה המקובלת, מכתש שקיעה לא נוצר כאשר גג המכתש התמוטט לתוך תא מאגמה שהתרוקן. המנגנון שהם מציעים מתבסס על תהליך ההתמוטטות הטריזית. לדבריהם נוצר מכתש שקיעה כאשר מאגמה זורמת מתחת לפני הקרקע לאורך קווי ההעתק. המאגמה מפעילה לחצים על הסלע מעליה ויוצרת בו סדקים שלתוכם חודרת המאגמה ומרחיבה את הסדקים, ולבסוף מתמוטטת התקרה אל תוך זרם המאגמה. גושי הסלע נסחפים בזרם שגם מבטיח שההעתק לא יתמלא בשברי סלע. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נצפה תהליך כזה בקלדרה הראשית של קילוואה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]