מלחמת קונגו הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
First Congo War map en.png

מלחמת קונגו הראשונה, הייתה מלחמה בשנים 1996–1997 בה כוחות של רואנדה פלשו לזאיר, הדיחו את הדיקטטור מובוטו ססה סקו ומינו במקומו את לוראן דזירה קבילה. בעקבות זאת, שונה שמה של זאיר ל"הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו".

לאחר עלייתו לשלטון, קבילה התנכר לבעלות בריתו, רואנדה ואוגנדה, וסילק אותן מארצו. מאורעות אלו היו הגורמים העיקריים למלחמת קונגו השנייה שהתרחשה שנה לאחר מכן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kigali Genocide Memorial

בשנות ה-90 של המאה ה-20 היה שלטונו של מובוטו ססה סקו, שליט זאיר מאז 1965, בדעיכה. זאיר סבלה ממשבר כלכלי קשה ושלטון מושחת שביצע מעילות ענק בכספי המדינה. בעקבות תום המלחמה הקרה, הפסיקה ארצות הברית לתמוך בשלטונו, והוא עצמו היה חולה ונעדר מזאיר במחצית השנייה של 1996 למשך ארבעה חודשים לצורך טיפול רפואי[1].

במזרח המדינה, בצפון קיבו, התגוררו מהגרים רבים מבני הטוטסי וההוטו מרואנדה שהיוו כמחצית מהאוכלוסייה באזור. הוותיקים שבהם, שהגיעו עוד לפני שזאיר זכתה בעצמאות, כונו בניאומלגים. הקבוצות האתניות האחרות, בעיקר בני ההונדה, ניאנגה ונאנדה, ראו בהוטו ובטוטסי זרים והדירו אותם מעמדות הכח באזור. בעקבות רצח העם ברואנדה, ותפיסת השלטון ברואנדה על ידי הטוטסי, נמלטו בני הוטו רבים מרואנדה לזאיר על נשקם והתפתחה לחימה בין ההוטו והשבטים הזאיריים, כאשר הטוטסי בתווך סובלים משני הצדדים[2]

מחנות הפליטים של ההוטו במזרח זאיר שמשו גם כבסיסים להתקפות של ההוטו נגד הטוטסי ברואנדה. בשנת 1995 החלה ממשלת רואנדה של הטוטסי בהרכבת מיליציות טוטסי לפעילות נגד ההוטו בזאיר. אל מול אלו עלו קולות בזאיר על כוונה לגרש את הטוטסי מזאיר.

המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוקטובר 1996 הקציב סגן המושל של דרום קיבו לכ-200,000 הבאניאמולנגה בזאיר שבוע לעבור לרואנדה. בתגובה, פתחו באוקטובר 1996 בני הטוטסי בזאיר במרד, בתמיכת כוחות צבא של רואנדה, במטרה להשתלט על המחוזות המזרחיים של קיבו בזאיר, ולהתגבר על בני ההוטו[3].

ב-18 באוקטובר 1996, בכינוס בלמרה, בדרום קיבו, הוקם "ברית הכוחות הדמוקטיים לשחרור קונגו" (AFDL), לניהול משותף של המרד. ה-AFDL כלל את[4]:

  • מפלגת ה-PRP הנוטה למרקסיסטית של לורן קבילה,
  • ה-ADP של הטוטסים הזאיריים, הבאניאמולנגה והבניאמסיסי
  • ה-MRLZ של שבט הבאשי מסביבת בוקאבו בדרום קיבו
  • ה-CNRD ממזרח קאשאי

בראש החזית עמד קבילה שהיה יריב של ממשלת מובוטו זה זמן רב. על אף שלכאורה הייתה ה-AFDL תנועת מרד זאירית, היה לרואנדה תפקיד מרכזי בהקמתה.

המשטר הנוקשה והרודני של מובוטו יצר לו אויבים כמעט בכל זאיר. כתוצאה מכך נהנה המרד החדש מתמיכה של ציבורים שונים ועם התקדמותו הצטרפו אליו מתגייסים רבים. מנגד, התבוסה במזרח הביאה למהומות נגד בני הטוטסי בקינשאסה[5] וממשלת זאיר פרסמה בנובמבר 1996 צו האוסר הימצאות בני טוטסי בזאיר ומטיל עונש מוות על טוטסי שיימצא בה.

עד ה-25 בדצמבר 1996, הצליחה ה-AFDL להשתלט על חלקים נרחבים משטח זאיר שלאורך הגבול עם רואנדה, אוגנדה ובורונדי[1]. כוחות רואנדה הרסו את מחנות הפליטים בהם השתמשו בני ההוטו בהתקפותיהם אל תוך רואנדה. חייליו של מובוטו סבלו ממורל נמוך לאור משכורת נמוכה של כדולר לחודש, שלעיתים כלל לא שולם, וציוד מועט ולקוי. במקרים רבים נמנעו החיילים מלהלחם נגד המורדים ובמקום זאת בזזו את העיירות ונסו מהן לפני הגעת המורדים. בסוף 1996 מינה מובוטו את מארק מהאלה באנקוגו לייאקו למפקד הצבא, בתקווה שיעלה בידו לעצור את התקדמות המורדים[1].

בפברואר 1997 פתח צבא זאיר במתקפת נגד שעצרה לזמן מה את התקדמות המורדים. במרץ 1997 חידשו המורדים את התקדמותם והגיעו אל שערי קיסנגני[6].

ה-ADFL התקדמו ממזרח למערב והגיעו לקינשאסה באמצע מאי 1997[7]. קבוצה נוספת של הADFL השתלטה על לובומבאשי. החלה תנועה אווירית לקינשאסה, מובוטו נמלט ממנה ב-16 במאי 1997 והבירה נכבשה ללא התנגדות משמעותית. קבילה הכריז על עצמו כנשיא ב-17 במאי 1997 ומיד ציווה על דיכוי אלים על מנת להחזיר את הסדר. לאחר מכן ניסה קבילה לארגן מחדש את המדינה וקרא לה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC). חילופי השלטון הביאו לסיום של מלחמת קונגו הראשונה[8].

תוך כדי התקדמות המורדים היו ניסיונות בין לאומיים ליצור משא ומתן על הסדר כלשהו, אך ב-ADFL לא התייחסו ברצינות לניסיונות אלה אבל לקחו בזה חלק על מנת למנוע ביקורת חיצונית על כך שהם אינם רוצים למצוא פתרון דיפלומטי, כל זה בזמן שבפועל המשיכו את התקדמותם.

ב-1997 שלח האיחוד לעצמאות מוחלטת של אנגולה כוחות לסייע למובוטו, בעוד ממשלת אנגולה שלחה שני גדודים לסייע למורדים[9]. באפריל 1997 נטען שהיקף ההתערבות של אנגולה במלחמה היא גדולה מששיערו קודם[10].

זוועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה ביצעו כוחות רואנדה מעשי טבח במחנות ההוטו. ההיקף האמיתי של ההתעללויות אינו ידוע היות שה-AFDL וה-RPF הקשו על הגישה של ארגונים לא ממשלתיים לשטחי הקרבות. אמנסטי אינטרנשיונל, טענו שלפחות 200 אלף פליטי הוטו רואנדים נרצחו על ידם ועל ידי ה-RDF. בדומה לכך תיעד גם האו"ם את הרצח ההמוני של האזרחים בידי חיילים רואנדים, אוגנדים וחיילי ה-AFDL בתחקיר מיפוי ה-DRC.

ה-ADFL ביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם, ביניהם ביצוע של טבח המוני במחנות הפליטים של בני ההוטו ובני הטינגי טינגי ליד קיסאנגאני בהם נרצחו עשרות אלפי פליטים.

תוצאות והשלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו תחת שלטונו של קבילה דמתה לזאיר תחת שלטונו של מובוטו, אשר ידוע כשלטון שאיכזב את התושבים. הכלכלה נותרה מוזנחת ומצבה אפילו התדרדר תחת שלטונו המושחת של קבילה. יתר על כן, נכשל קבילה בניסיונותיו לשפר את הממשלה וגם היא המשיכה להיות מושחתת וחלשה, ובנוסף נתפס בתור "בובה" של המשטרים הזרים שעזרו לו לעלות לשלטון. על מנת לבטל את התפיסה הזו ולהגביר את התמיכה המקומית בו החל קבילה לפנות גב לבעלי בריתו מחוץ לקונגו, כאשר השיא היה גירוש כל הכוחות הזרים מהמדינה ב-26 ביולי 1998. המדינות שצבאותיהן עדיין היו בקונגו צייתו לו בחוסר רצון, בעיקר רואנדה שקיוותה להשליט משטר בו תהיה בעלת הכוח.

חלק מהגורמים שהובילו למלחמת קונגו הראשונה נותרו ללא שינוי גם לאחר עלייתו של קבילה לשלטון. העיקריים בהם היו המתיחויות האתניות במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שם לממשלה כמעט ולא הייתה שליטה, והיריבויות הישנות נותרו כשהיו. בתחילת אוגוסט 1998 מרדו שתי חטיבות של צבא קונגו החדש כנגד הממשלה ויצרו קבוצות מורדים שעבדו צמוד לקיגאלי וקמפלה, מה שסימן את תחילת מלחמת קונגו השנייה, אשר פרצה כשנה לאחר מלחמת קונגו הראשונה. מלחמת קונגו השנייה ידועה גם בתור המלחמה הגדולה של אפריקה.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Jennifer Ludden, A Proven General Tries to Put Zaire Together Again, The Christian Science Monitor, December 23, 2016
  2. ^ FORCED TO FLEE Violence Against the Tutsis in Zaire, July 1996, Human Rights Watch
  3. ^ Rebels In Zaire Overrun Key City, November 03, 1996, Chicago Tribune
  4. ^ Zaire: IRIN Briefing Part IV, 02/28/97
  5. ^ HOWARD W. FRENCH, Zairian Tutsi Family, Now Stateless, Runs for Its Life, November 17, 1996, The New York Times
  6. ^ HOWARD W. FRENCH, Hutu Refugees Trapped in Zaire Between Tutsi and the Crocodiles, NY times, MARCH 13, 1997
  7. ^ זאיר מקווה לזינוק חדש של המשק, באתר גלובס, 19 במאי 1997
  8. ^ רואנדה נבנית מהמלחמה בזאיר, באתר גלובס, 3 ביוני 1997
  9. ^ Alex Vines, Angola Unravels: The Rise and Fall of the Lusaka Peace Process, page 34
  10. ^ Zaire Watch News Briefs 27 Apr 1997, April 27, 1997