מלנכוליה

מלנכוליה

"מלנכוליה", תחריט נחושת שיצר אלברכט דירר
סיווגים
ICD-11	6A80.3

מלנכוליה או מרה שחורה (באנגלית: Melancholia או Melancholy) היא אחד המאפיינים של דיכאון קליני ודיסתימיה. יש המגדירים אותה כהפרעת מצב רוח של דיכאון לא-ספציפי, בפני עצמה. תקופת הדיכאון היא מעל לשנתיים, והתפקוד השוטף של האדם נפגע באופן חמור.^{[דרוש מקור]}

מלנכוליה מופיעה אצל חולים הסובלים מדיכאון קליני, אבל לא אצל כל חולה הסובל מדיכאון קליני תופיע מלנכוליה. "נראה לי שהחיים שלי הם רחוקים מעצמי" הוא תיאור מייצג של אדם הסובל ממלנכוליה. בשפה היומיומית משתמשים לעיתים במילה "מלנכוליה" כמילה נרדפת ל"עצבות".

בהקשרה החברתי מלנכוליה מבטאת תחושה של עצב הנוצרת עקב אובדנים בהקשרים מגדריים, אתניים, מרחביים וגיליים. לעיתים הם נוצרים עקב תהליכי שינוי עירוניים או מתחים אתניים או אתנו-לאומיים.

מלנכוליה (פסיכולוגיה)

השם מלנכוליה מקורו ביוונית (μελας, melas "שחור", χολη, kholé "מרה"). מלנכוליה הוגדרה כמחלה כבר במאה ה-5 לפנה"ס בכתבי היפוקרטס, ותוארה כ"חוסר תיאבון, דכדוך, נדודי שינה, עצבנות, חוסר מנוחה", ובנוסף נאמר ש"אבל או פחד ממושכים מעוררים מלנכוליה". תאוריית ארבע הליחות באה להסביר את מקורן של המחלות ומאפייני קווי אישיות. עודף של מרה שחורה נחשב כגורם למצב רוח מלנכולי. בתקופת הרנסאנס ובתקופת הרומנטיקה, נחשבה מלנכוליה כניסיון המעשיר את הנפש, והמחלה נתפסה כמתנה מבורכת, והיו אף כאלו שייחסו לעצמם את המחלה מבלי לחלות בה. לדוגמה, ז'וזף-לואי לגראנז' סבל מהתקפות של מלנכוליה.

המצב כיום

בדיכאון קליני מלנכוליה חשובה להגדרת ואבחנת הפרעות נפשיות, אף על פי כן הגדרת מלנכוליה ב-DSM III ו-DSM III-R שקדמו ל-DSM IV עדיין לא כללו פרמטרים נוירו-אנטומיים, תורשתיים ותגובה לטיפול. כיום המגבלות בשימוש בהגדרת מלנכוליה עדיין ניכרות ועל כן מפריעות לקביעת אבחנה מדויקת.

תסמינים

• מצב רוח דיכאוני, גם ללא סיבה ברורה.
• אי-יכולת ליהנות מפעולות יום-יומיות, כמו מאכילה, מקשר חברתי ומקשר מיני.
• דיכאון עמוק יותר בשעות הבוקר.
• הקדמת היקיצה בשעתיים לפחות, בעקבות דיכאון.
• הפרעה פסיכומוטורית המתבטאת בתנועות ותגובות איטיות מאוד, היעדר הבעת פנים וקושי להתרכז. ההפרעה יכולה להתבטא גם באי-שקט.
• שינויים בתיאבון, כמו אכילת יתר או חוסר תיאבון.
• רגש אשמה.

טיפול

הטיפול הוא אנטי-דיכאוני. התרופות שייכות לקבוצת עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין (SSRI), תרופות ממשפחת הטריציקליות או נזעי חשמל.

במחקרים חדשים הופיעו סימנים של מלנכוליה אצל חלק מהחולים הדיכאוניים שטופלו בתרופות מקבוצת SSRI. כאשר ניתן טיפול בנזעי חשמל או בנורטריפטילין, התגובה הייתה חיובית, דבר המצביע על הצורך להימנע ממתן תרופות מקבוצת SSRI לחולים דיכאוניים עם מלנכוליה.

מלנכוליה חברתית

הפסיכואנליזה הקלאסית ובמיוחד מאמרו של פרויד אבל ומלנכוליה (1917) הבחינה בין אבל שמבטא השלמה עם אובדנו של סובייקט אהוב לבין מלנכוליה המלווה בתחושות אמבוולנטיות ובקושי להפרד מהמושא האובד שחסרונו נופל כצל כבד על האני. פרויד כתב על מלנכוליה מנקודת מבט פסיכולוגית. הוא טען אמנם שהמלנכוליה יכולה להתפח נוכח אובדן רעיוני מופשט ולא רק נוכח חסרון של אדם אבוד, אך דבריו נכתבו מנקודת מבטו של האינדיווידואל ללא הקשר תרבותי או חברתי. בהתבסס על התיאוריה הפרוידאנית ביחס למלנכוליה התפתחו המשגות חדשות אודות - מלנכוליה אתנית, מלנכוליה מרחבית ומלנכוליה מרחבית - במסגרת המפנה הרגשי במדעי החברה החל משנות ה-2000. מלנכוליה אתנית הוגדרה כתחושת העצב הנוצרת בקרב מהגרים לא לבנים שאינם מצליחים להשתלב בחברה המיינסטרימית. מלנכוליה מרחבית מבטאת תחושה דומה הנובעת מחוסר יכולת להתאבל על חסרונה של קהילת יריב במצבי קונקפליקט אתנו-לאומיים המצויה במרחב או בחפצים שאותה קהילה הותירה מאחור. מלנכוליה מגדרית מבטאת את תחושת האובדן הנוצרת אצל בני קהילת הלהט"ב נוכח המגבלות שמציבה בפניהם תרבות של הטרוסקסואליות כפויה.

ראו גם

• דיסתימיה
• דיכאון קליני
• עצבות

לקריאה נוספת

• זיגמונד פרויד, אבל ומלנכוליה, הוצאת רסלינג, 2002
• שמור, טל. 2020. תקווה ומלנכוליה בשולי העיר: אתניות מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב. הצאה משותפת: אוניברסיטת חיפה ופרדס.
• Navaro‐Yashin, Y. (2009). Affective spaces, melancholic objects: ruination and the production of anthropological knowledge. Journal of the Royal Anthropological Institute, 15(1), 1-18.
• Eng, D. L., & Han, S. (2000). A dialogue on racial melancholia. Psychoanalytic dialogues, 10(4), 667-700.
• Butler, J. (1995). Melancholy gender—refused identification. Psychoanalytic dialogues, 5(2), 165-180.
• Shamur, T. (2019). The construction of multi-layered melancholy in peripheral Tel Aviv. Emotion, Space and Society, 32, 100594.
• Shamur, T. (2025). Age melancholy of older Mizrahi women residing in Tel Aviv as a social loss: Exploring intersections of health and social support in an ethnographic study. Qualitative Health Research, 35(1), 31-43.
• Shamur, T. (2018). Melancholic citizenship in the south Tel Aviv protest against global migration. Citizenship studies, 22(3), 259-277.
• Shamur, T. (2023). Place melancholy as a lost sense of belonging during urban transformation among older women long-term residents of HaTikva neighborhood in Tel Aviv-Jaffa. Gender, Place & Culture, 30(1), 111-131.

קישורים חיצוניים

• מנשה כהן, בעקבות המלנכוליה, באתר פסיכולוגיה עברית, 30 באפריל 2010
• מלנכוליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מלנכוליה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.