לדלג לתוכן

ממבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רקדני ממבו

ממבוספרדית: mambo) הוא ריקוד וסגנון מוזיקלי אפרו-קובני. מקור הממבו בפולחנים של כתות, שמוצאן בממלכת קונגו.

הממבו פותח בקובה, בשנות ה-30 של המאה ה-20 בהשראת הדאנזון והסון. פירוש השם ממבו בשפה המדוברת בקונגו הוא "שיח עם האלים", ושמו מייצג את חופש התנועה ומורכבות הצעדים האופיינית לריקוד. בז'אנר זה לא נקבעה חוקיות של תנועות והוא דרש זריזות ומיומנות, על כן היה קשה מאוד ללימוד. הממבו תואר על ידי מעריציו כריקוד שבו התנועה היא חלק בלתי נפרד מהמלודיה.[1]

יסודות הריקוד פותחו על ידי מהגרים מהאיטי, שהגיעו לקובה אחרי המהפכה בארצם, שילוב של מוזיקת הסווינג והמוזיקה הקובנית, הפיק קצב ייחודי ונוצר ריקוד חדש.

ריקוד הממבו משויך לפרץ פרדו, שהציג אותו לראשונה במועדון הלילה "לה טרופיקנה" בשנת 1943, בהוואנה, ומאז מנהלי להקות נוספים כמו טיטו רודריגז, פאפי קאמפו, טיטו פוואנטה, מחיטו וחוויאר פיתחו סגנון משלהם ונתנו תנופה למה שכונה "שיגעון הממבו". מוזיקת הממבו תפסה תאוצה ב-1947 והתחילה להתנגן בכל המועדונים. מדריכי ריקודים הסכימו שזה אחד מהריקודים היותר קשים מבין הסגנונות של הסלסה ומשום כך שיגעון הממבו לא החזיק זמן רב וריקוד הממבו הוגבל במידה רבה לרקדנים מתקדמים.

הממבו הוביל להתפתחות של הצ'ה צ'ה צ'ה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממבו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ D. F. Garcia, Going Primitive to the Movements and Sounds of Mambo, The Musical Quarterly 89, 2006-12-01, עמ' 505–523 doi: 10.1093/musqtl/gdm006