מנואל סיאונה

מנואל סיאונה
Manuel Seoane
	סיאונה בזמן סיבוב ההופעות האירופי של בוקה ג'וניורס בשנת 1925
מידע אישי
לידה	19 במרץ 1902; פיניירו, אבז'אנדה, ארגנטינה
פטירה	21 באוגוסט 1975 (בגיל 73); קילמס, ארגנטינה
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1918–1920 ; 1920–1921	פרוגרסיסטה ; אינדפנדיינטה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1935–1937	ארגנטינה
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מנואל סיאונה (בספרדית: Manuel Seoane; ‏19 במרץ 1902 – 21 באוגוסט 1975), כונה "לה צ'נצ'ה", היה כדורגלן ומאמן ארגנטינאי, ששיחק בעמדת החלוץ.

סיאונה נחשב לאחד הכדורגלנים הטובים בהיסטוריה לא רק באינדפנדיינטה, אלא גם בכדורגל הארגנטינאי ^[^{דרוש מקור]}. הוא קיבל הכרה מצד המדיה והאוהדים על היותו שחקן אסטרטגי וקבוצתי, ביחד עם טכניקה גבוהה עם הכדור. בנוסף לכך, סיאונה היה חלוץ מצוין, סגן מלך השערים של אינדפנדיינטה בכל הזמנים אחרי ארסניו אריקו ומקום חמישי בליגה הארגנטינאית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיאונה התחיל לשחק בגיל 15 בקבוצה פרוגרסיסטה. לאחר שכבש צמד במשחק הכנה, הצטרף לאינדפנדיינטה, שם ערך את הופעת הבכורה הרשמית ב-6 במרץ 1921 נגד סן לורנסו. הוא זכה עמה באליפות הראשונה שלה ב-1922, עוד בעידן החובבני, עם השפעה רבה מצד התקשורת שכינתה את הקבוצה "לוס דיאבלוס רוחוס" (השדים האדומים). השחקנים הבולטים היו סיאונה בעצמו, ריימונדו אורסי, זואילו קנאברי, אלברטו לאלין ולואיס רוואשינו, שנחשבים לפורצי הדרך של המועדון עד היום.

סיאונה כבש במדיה 241 שערים ב-264 הופעות בסך הכל. הוא סיים כמלך שערי הליגה הארגנטינאית שלוש פעמים במהלך הקריירה, וזכה עם אינדפנדיינטה באליפות חובבנית שנייה ב-1926. סיאונה המשיך לשחק בה עד פרישתו בגיל 31 בעקבות עודף משקל.^[^{דרוש מקור]} אינדפנדיינטה ארגנה לכבודו משחק ב-22 באוגוסט 1934, וערכה גביה כדי לקנות לו בית.^[^{דרוש מקור]}

לאחר הפרישה סיאונה המשיך לקריירת אימון מצליחה כשהיה מאמן נבחרת ארגנטינה בין השנים 1935–1937. הוא הוביל אותה לזכייה בקופה אמריקה 1937. מאוחר יותר עבד בתעשיית טקסטיל ובשנותיו האחרונות היה אחראי על מחנאות של אינדפנדיינטה הממוקם בקילמס, בואנוס איירס.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן ששיחק באל פורבניר הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ארגנטינה, שם שיתף פעולה בהתקפה לצד צ'זרו אונזרי. הייתה הופעה זו נגד פרגוואי בשנת 1921 כאשר הנבחרת נסעה לשם לסדרת משחקי ידידות.

סיאונה זכה עמה בקופה אמריקה 1925 בו כבש בכל משחקי הנבחרת כולל שלושער בניצחון 1–4 על ברזיל. מבחינה אישית זכה בתואר הכובש המצטיין עם שישה שערים ונבחר לשחקן המצטיין בטורניר. על אף היכולת הטובה שהציג, סיאונה ספג ביקורת מצד המגזין הארגנטינאי המפורסם "אל גראפיקו" על היותו לא בכושר בשל עודף משקל. הוא כבש צמד בניצחון 1–7 על בוליביה במסגרת קופה אמריקה 1927 (טורניר שבו נבחר פעם נוספת לשחקן המצטיין), והשלים זכייה שלישית שלו איתה ב-1929.