מנחם דגוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם דגוט

מנחם דב דגוט (Merton B. Dagut, Menachem Dagut;‏ 16 בינואר 1921, מנצ'סטר, אנגליה1 בנובמבר 1987, חיפה) היה מראשוני הסגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה, לימים פרופסור חבר בחוג לאנגלית. ביסס את לימודי הדיסציפלינה הבלשנית במיוחד בהיבטים השונים של הניתוח המעמת (contrastive analysis) של אנגלית ועברית, תורת התרגום, לכסיקוגרפיה ושימושי בלשנות בהוראת אנגלית לדוברי עברית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו עברו הוריו לקיימברידג' כדי לנהל שם פנימייה לנערים יהודים בשם "הילל האוס" (Hillel House). הנערים למדו בבית הספר התיכון העצמאי Perse School. בגיל שמונה עשרה, קיבל מלגה ללימודים בוודהאם קולג' (אנ'), אוקספורד ולמד שפות קלאסיות. ב-1941 בימי מלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא הבריטי ושירת כקצין תותחנים. יחידתו נשלחה לחזית היפנית אחרי שעברה אימונים ביבשת אפריקה. בציילון (היום סרי-לנקה) חלה בפוליו והוחזר לאנגליה באונייה דרך מומבסה. הוא החלים חלקית מן המחלה אך נשאר נכה לשארית חייו. ב-1946 חזר לספסל הלימודים ב-Wadham Colleg לפקולטה לשפות שמיות. למד עברית וערבית וסיים את התואר השני בהצטיינות. בשנים 1949–1951 לימד עברית באוניברסיטת לידז, שם גם גמלה בלבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל.

דודו מצד אמו, סר לאון סימון (Sir Leon Simon), היה ממנהיגי הציונים בבריטניה. דגוט השתתף בשיח הציוני שהתקיים במשפחתו וב-1951 עלה לארץ עם אשתו ובתו הבכורה. במשך שנתיים ניהל את הפנימייה בבית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה. מ-1953 עד 1967 היה מחנך ומורה לאנגלית בבית הספר הריאלי בחיפה. רבים מתלמידיו הוקירוהו והיו גם כאלה ששמרו עמו על קשר שנים רבות אחר-כך.[1]

עם הקמת אוניברסיטת חיפה ב-1963 חזר לתחום הבלשנות והחל ללמד בחוג לאנגלית. ב-1972 סיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית.[2] היה מרצה בכיר בחוג ומילא תפקידים רבים באוניברסיטה, ביניהם ראש החוג לאנגלית, חבר בוועדות שונות ויועץ אקדמי ביחידה לגישור הפערים. בנוסף, היה חבר הוועדה המרכזית של האגודה הישראלית לבלשנות שימושית (איל"ש).

באותן שנים היה גם מרצה בכיר בסמינר "אורנים" לסטודנטים שהתעתדו להיות מורים לאנגלית בבתי הספר. הקורסים שלו הקנו לתלמידים ידע תאורטי בבלשנות עם יישומים מעשיים מיידיים.

בגיל 65 (1986) פרש לגמלאות. באותה שנה יצא לאור המילון המלא שלו: מילון אנגלי-עברי / עברי-אנגלי של העברית הישראלית בת זמננו.[3] מילון זה הביא לראשונה את ההתפתחות הלשונית הטבעית שחלה בשפה העברית עד לאותו זמן. עריכת המילון ליוותה את דגוט לצד עבודתו האקדמית; בתחום חקר התרגום נחשב דגוט למי שטבע את המונח "מחסר סמנטי" (Semantic Void), ומאמריו בנושא, בעברית ובאנגלית, נלמדים בקורסים לבלשנות ולתרגום.

דגוט שלט בשפות רבות: אנגלית, עברית, ערבית (ספרותית ומדוברת), סווהילי, יוונית עתיקה, לטינית, צרפתית, גרמנית ולמד גם רוסית ויפנית.

תלמידיו וחבריו לאקדמיה ראו בו מורה דגול ואדם מיוחד באנושיותו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מילון בסיסי עברי-אנגלי (עם ד"ר ר' בלגור). תל אביב: ספרית מעריב, 1975.
  • English-Hebrew Dictionary, Jerusalm: Kiryat Sefer, 1986. (Vol. A-L, 1977. Vol. M-Z, 1979).
  • מילון אנגלי-עברי / עברי-אנגלי של העברית הישראלית בת זמננו. ירושלים: קרית-ספר, 1986.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hebrew-English Translation. A Linguistic Analysis of Some Semantic Problems (תרגום עברי-אנגלי: ניתוח בלשני של כמה בעיות סמנטיות). Haifa: The University of Haifa, 1978.
  • A Short Guide to the English Verb System - for Teachers of English to Hebrew-Speakers, (with Gloria Sheintuch). Haifa: The University of Haifa, 1981.
  • A Teacher's Grammar of The English Verb, edited by Batia Laufer, with contribution by Nelson A. Berkoff, Batia Laufer and Eddie A. Levenston, Haifa University Press, 1992

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המטאפורה כבעיה מיוחדת בתרגום: ניתוח סמאנטי המבוסס על דוגמאות של תרגומים מעברית לאנגלית." הספרות, 19-18 (דצמבר 1974): 136-120.
  • "המחסר הסמנטי (Semantic Void) כבעיית תרגום מעברית לאנגלית." בתוך: רפאל ניר ובן-ציון פישלר (עורכים), כלשון עמו: אסופת מאמרים בבלשנות שימושית, מוקדשת לחיים רבין במלאת לו שישים שנה. ירושלים: המועצה להנחלת הלשון. (1976): 43-36.
  • "מחסרים סמנטיים וגבולות התרגומיות." בתוך: ל. דייוויס ואחרים (עורכים), עיונים בבלשנות ובסמיוטיקה קובץ מאמרים לזכרו של מרדכי בן-אשר ז"ל. משרד החינוך והתרבות ואוניברסיטת חיפה. (1981):82-71.
  • "Idioms". Babel Vol. 19/Issue 4, (1973): 168-169.
  • "Can Metaphor be Translated?" Babel Vol. 22/Issue 1, (1976): 21-33
  • "Incongruencies in lexical gridding – an application of contrastive analysis to language teaching," International Review of Applied Linguistics 15: 3, (1977): 221-229.
  • "A semantic analysis of the 'simple / progressive' dichotomy of the English verb." Linguistics 202, (1977): 47-61.
  • "Semantic ‘voids’ as a problem in the translation process." Poetics Today 2:4, (1981): 61-71.
  • "The Limits of Translatability Exemplified by Metaphor Translation." Poetics Today 2:4, (1981): 73-87.
  • "How intralingual are intralingual errors? (with Batia Laufer), in: G. Nickel and D. Nehls (eds.), International Review of Applied Linguistics: Error Analysis, Contrastive Linguistics and Second Language Learning, Heidelberg: Julius Groos Verlag, (1982): 19-41.
  • "Avoidance of phrasal verbs by Hebrew-speaking learners of English - a case for contrastive analysis." (with Batia Laufer), in: Studies in Second Language Acquisition 7, (1985): 73-79.
  • "A 'Teaching Grammar' of the Passive Voice in English," in: P. Jordens and L. Roberts (eds.), International Review of Applied Linguistics in Language Teaching, Vol. 23/Issue 1-4, (1985): 1-12.
  • "The Revival of Hebrew and Language Planning." Language Standards and Their Codification: Process and Application, Exeter: University of Exeter, (1985): 65-75.
  • "The Fact of Translation in Learning English as a Foreign Language." In: Fisiak, Jacek, Ed., Papers and Studies in Contrastive Linguistics Vol. 21, Adam Mickiewicz University in Poznan; Center for Applied Linguistics, Washington, D.C., (1986): 197.
  • "More About the Translatability of Metaphor." Babel Vol. 33/Issue 2, (1987): 77-83.

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kaufman, Yechezkel. "The Biblical Account of the Conquest of Palestine". Jerusalem: Magnes Press, 1953.
  • Sambursky, Samuel. "The physical world of the Greeks". London: Routledge and Kegan Paul, 1956.
  • "View of the Biblical World" (4 volumes), Jerusalem: The International Publishing Co. J.M. Ltd, 1958. פני עולם המקרא" (4 כרכים), ירושלים: הוצאת החברה הבינלאומית להוצאה לאור י.מ. בע"מ.
  • Dinur, Ben Zion. "Israel and the Diaspora". Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1969.
  • Rabinowitsch, Zeev Wolf. "Lithuanian Hasidim: from its Beginnings to the Present Day". London: Vallentine, Mitchell, 1970.
  • Hacohen, David. "Time to tell: an Israeli life, 1898-1984". New York: Cornwall Books for the Herzl Press Foundation, 1985. הכהן, דויד. "עת לספר". תל אביב: עם-עובד, 1974
  • [4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אהבתי אותם והם החזירו לי אהבה. כל מה שהשגתי בחיי הבוגרים הוא בזכותם". מדברי אהוד מנור במלאת 90 שנה לבית הספר הריאלי על המורה לספרות ועל המורה לאנגלית (בפסקה אחת לפני האחרונה בכתבה).
  2. ^ A Linguistic Analysis of Some Semantic Problems in Hebrew-English Translation, בהנחיית פרופ' ח. רבין וד"ר א. לבנסטון מן האוניברסיטה העברית, 1972, 241 עמ'.
  3. ^ מילון זה התבסס על עבודת החלוץ של פרופ' מ. סגל, בשיטתו להבאת המבטא של המילים האנגליות בכתב עברי ולסימון הטעמתן, אך נכתב מחדש על ידי דגוט בהסכמתו של סגל, עקב השינויים הרבים שחלו באוצר המילים של האנגלית והעברית.
  4. ^ בנוסף לספרים תרגם מאמרים רבים ל-Israel Exploration Journal ולכתבי עת מדעיים אחרים. כמו כן, ערך את התרגום לאנגלית של תקצירי מאמרי ההיסטוריה שיצאו לאור מטעם אוניברסיטת חיפה.