מסע חזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסע חזוןאנגלית: vision quest) הוא טקס מעבר בתרבות של חלק מהאינדיאנים בארצות הברית. מסע החזון הוא בין הטקסים העתיקים והאוניברסליים ביותר. בין התרבויות שנוהגות ליישם מסעי חזון נחשב הטקס כאמצעי שנועד לחשוף למשתתף תובנה עמוקה של מטרת חייו.

במסע חזון אינדיאני מסורתי מבלה המשתתף בין יממה לארבע יממות כשהוא מבודד בטבע. המטרה המוצהרת היא ליצור חיבור עמוק בין כוחות הטבע והאנרגיות הרוחניות של הבריאה לזהות העצמית. במסגרת זו של תקשורת רוחנית מרוכזת אמור המשתתף לקבל תבונה מעמיקה על עצמו ועל העולם. תובנה זו בדמות חלום של חזון, קשורה במישרין למטרתו וגורלו בחייו.

בקבוצות אתניות רבות של אינדיאנים מהווה מסע החזון נקודת מפנה בחיים והוא נועד לספק ליחיד כלי למצוא את זהותו, את מטרתו בחיים ואת הכיוון הרוחני המיועד לו. מסע החזון משמש לעיתים קרובות כטקס חניכה, המסמן את המעבר בין הילדות לבגרות ואת הקבלה המלאה לחברת המבוגרים. מסע החזון הראשון של אדם מתרחש בדרך כלל בשנות העשרה המעצבות שלו. כאשר הנער או הנערה מוכנים הם יצאו לבדם למסע אישי רוחני בשממה, כשהם אינם חמושים בנשק, ולא צוידו במזון. הם צמו בכל תקופת שהותם, אסור היה עליהם להדליק מדורה כדי להתחמם, ומותר היה להם לשתות מים רק במקרי צמא קיצוני.[1] המסע נמשך כמה ימים כשהנער מנסה להתקשר לעולם הרוחות. בדרך כלל רואה הנער בחלום בעל חיים מגן או כוח טבעי הנותן הדרכה לחייו.[1] מסע חזון מסייע לנער ליצור קשר עם הרוחות ולעצב מחשבות מופשטות מורכבות. באמצעות טקס חניכה זה הנער הופך למבוגר, כשהוא נוטל אחריות על עצמו ועל תרומות האישית לחברה בריאה. הנער חוזר לשבט ולאחר שבגר הוא או היא יתמידו בכיוון זה בחייהם. לאחר מסע החזון יכול הנער להיות שוליה של מבוגר בשבט על פי הכיוון שראה במסע (שמאן, בונה-סירות וכו').

משערים כי פסיכולוגית גורמים תנאי מסע החזון להזיות. כך למשל חשב הסופר ואיש הספר לוקולוס וירג'יל מקוורטור (Lucullus Virgil McWhorter‏; 1944-1860) שכתב את הביוגרפיה של זאב צהוב (באנגלית Yellow Wolf), לוחם משבט נז פרס. לאחר ששמע מזאב צהוב את תיאור תנאי מסע החזון שעבר והחוויות שחווה כתב מקוורטור שאדם שצם, נשאר ער ומתרכז בחזון, עובר למצב נפשי של חוסר הכרה.[1]

גם בין האינואיטים הייתה מסורת זו רווחת. עבורם הטכניקה הייתה דומה לשיטות של חסך חושי. היא כללה תקופות ארוכות של הליכה באזורים הרריים בלתי מיושבים (טונדרה, הרים), צום, חסך שינה או בידוד בתוך חלל קטן (לדוגמה איגלו).

מקום פופולריים לעריכת מסעי חזון כוללים את קרייטר לייק והר העיט המנומר (Spotted Eagle Mountain) בפינה הדרום מזרחית של הפארק הלאומי גליישר.

לקוטה – קריאה לחלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה בשפת בני הלקוטה למסע חזון היא המבליצ'יה (Hembleciya), המתורגמת ל"קריאה לחלום". המונח מתייחס למשתתף במסע הקורא לחזון או לחלום קדוש הן פיזית והן פנימית. לעיתים קרוי טקס זה "לעלות במעלה הגבעה", משום שמרבית המשתתפים טיפסו על הר או גבעה מבודדת על מנת להשלים את מסע החזון.

המסע הושלם בדרך כלל עמוק בחיק הטבע, הרחק מהציוויליזציה. לעיתים המסע התבצע קרוב למגורי אדם, אבל בתוך בור עמוק חפור באדמה. המקום לביצוע מסע החזון נבחר על ידי המשתתף או שנקבע עבורו. המשתתף גם קיבל הדרכה מהשמאן (המכונה "איש הרפואה", באנגלית Medicine man) בכל ההכנות וכמה יממות ימשך המסע. השמאן גם הדריך את המשתתף בכל ההיבטים של הטקס ושימש מקור לתמיכה רוחנית והנחיה.

לפני שמסע החזון התחיל היו המשתתפים עוברים טיהור באוהל הזעה (באנגלית sweat lodge), לעיתים במשך ימים רבים. ביום תחילת המסע הם היו מתחיל בצום עם זריחת החמה. במהלך המסע הם ויתרו על מזון ועל שינה. הם ויתרו על כל מה שנדרש על מנת לחיות בעולם הפיזי והסתמכו על תעצומות הנפש שיסעדו אותם במשך המסע.

המשתתפים עברו טיהור אחרון בטקס אוהל ההזעה ואז נלקחו למקום המיועד למסע. שם הם נשארו ללא מזון, מים או שינה במשך לילה עד ארבעה לילות. בכל תקופה זו ממקדים המשתתפים את לבם, מחשבותיהם, גופם ורוחם אל ההנחיה אחריה הם משחרים. הם חייבים להתגבר על צורכיהם ותשוקותיהם הגשמיות ולהתייצב מול טבעם האנושי על מנת לקבל את החזון במלואו.

לאחר השלמת המסע הם מובאים חזרה לאוהל ההזעה. שם מספרים המשתתפים לשמאן על החוויה שעברו והוא נותן תמיכה רוחנית ועזרה בפענוח והבנת החזון.

החזון אותו חוו נותן למשתתף הנחיה למשך יתרת חייהם. יש משתתפים הנקראים לבצע מסעי חזון רבים במהלך חייהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]