טקס מעבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טקס מעברצרפתית: rite de passage או: rite initiatique) הוא מונח שטבע האתנוגרף הצרפתי, יליד גרמניה, ארנולד ואן-גנפ (Arnold van Gennep, 1873-1957), כדי לתאר טקסים המציינים מעבר ממעמד חברתי אחד למעמד חברתי אחר בחברה אנושית כלשהי. טקסי מעבר מציינים מעבר ממעמד של ילד למעמד של בוגר, ממעמד של רווק למעמד של נשוי, ממעמד של אדם פרטי למעמד של איש ציבור, וכיוצא באלה.

את המונח טבע ואן-גנפ בספרו Les Rites de Passage ("טקסי המעבר") שפרסם ב-1909. האנתרופולוגים הבריטים מרי דאגלס וויקטור טרנר הוסיפו ופיתחו את התאוריה של ואן-גנפ במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.

דוגמאות לטקסי מעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסי מעבר דתיים ידועים הם מילת גברים או נשים, טבילה וקונפירמציה בנצרות ובר מצווה ביהדות, ועוד. טקס הנישואים הוא טקס מעבר שקיים כמעט בכל התרבויות.

טקסי מעבר חילוניים הם, למשל, כניסה לכיתה א', קבלת תעודת זהות, "שרשרת החיול" או שבועת האמונים בעת הגיוס לצבא, שבועת האמונים של חבר פרלמנט, ראש ממשלה או איש ציבור אחר עם כניסתו לתפקיד, ועוד.

יש אנתרופולוגים המוצאים מאפיינים של טקסי מעבר גם בהליכים שלכאורה אינם מכוונים ליצירת טקס. למשל, אפשר לראות בקבלה לאשפוז בבית החולים מעין טקס מעבר שבו האדם עובר ממעמד של "בריא" למעמד של "חולה"[1].

שלבים בטקס המעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לתאר שלושה שלבים בטקס מעבר:

  • ניתוק או בידוד - הינתקות מהמעמד החברתי הקודם, ופרידה מהאנשים שאינם שותפים למעבר.
  • עמידה על הסף (liminalité) - מצב ביניים שבו האדם כבר אינו במעמדו הקודם אך טרם נכנס למעמדו החדש.
  • שילוב - כניסה אל המעמד החדש וקבלה על ידי האנשים השותפים למעמד זה.

לדוגמה, ילד העובר מגן-הילדים לכיתה א', משתתף בדרך-כלל במסיבת פרידה מהגן. במהלך המסיבה הוא נפרד מהגננת ומהילדים שעדיין אינם עולים לכיתה א'. הפרידה יכולה להתבטא בהחלפת מתנות, כרטיסי ברכה, ציורים וכיוצא באלה. הילד עשוי להשיל מעצמו, באופן סמלי, את סממני הגן. הוא עשוי למשל להחליף את הבגדים שבהם נהג להופיע בגן בבגדים המזכירים תלבושת אחידה של בית-ספר, או להשתמש לראשונה בילקוט של בית-ספר במקום התיק שאיתו נהג לבוא לגן.

בשלב המעבר הילד כבר אינו שייך לגן-הילדים, אך עדיין לא התקבל רשמית לכיתה א' בבית-הספר. הוא כבר אינו רשאי להתלבש או להתנהג כילד בגן, אך גם אינו רשאי להתלבש או להתנהג כתלמיד בית-ספר. בשלב זה הוא עשוי לקבל הדרכה מהוריו או מחונך, שיתרגלו אותו לקראת המעבר לבית-הספר.

טקס הקבלה לכיתה א' בבית הספר עשוי לכלול לבישת התלבושת האחידה עם סמל בית הספר, קבלת פנים על ידי המורה ותלמידי בית-הספר הוותיקים, קבלה של ספרי לימוד עם שמו של התלמיד החדש וכיוצא באלה. מרגע שהסתיים טקס הקבלה לכיתה א' מצפים מהילד שיתנהג כתלמיד. ניסיון מצדו לחזור להתנהגות שאפיינה אותו בגן-הילדים יתקבל בשלילה ואפילו יגרור ענישה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך למשל בניתוח אנתרופולוגי של תהליך קבלת חולה לבית חולים המופיע בספר "גופו של עניין" מאת ג'ונתן מילר, עמ' 52-53 בתרגום לעברית (עברית: יוסף גרודזינסקי, אדם, מוציאים לאור, ירושלים 1983).