מעלית הזכוכית

מעלית הזכוכית הוא כינוי לטענה בדבר קידומם המהיר של גברים במקצועות הנחשבים לנשיים. תופעה זו סמויה ולעיתים בלתי נראית, שכן אין מדובר במדיניות מוצהרת של הפליה. ניתן לאמוד אותה בהשוואה בין אחוז הגברים שעוסקים במקצוע לבין שיעורם בעמדות הבכירות.

זהו מונח משלים למונח תקרת הזכוכית המתאר את החסמים שעומדים בפני קידומן של נשים.

מאפייני מעלית הזכוכית

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בישראל וחוקים דומים במדינות נוספות, אוסרים על הפליה מחמת מינו של עובד, על כן לכאורה גברים ונשים הם בעלי סיכויים שווים להגיע לעמדות ניהול ולתפקידים בכירים. בפועל, שיעורם של גברים בעמדות ניהוליות ובכירות גבוה בהשוואה לנשים, וקידומם מהיר יותר. כשדפוס זה מתקיים במקצועות שנחשבים באופן מסורתי לנשיים (כגון עבודה סוציאלית, חינוך וסיעוד) הוא מכונה "מעלית הזכוכית".

הסברים אפשריים לתופעת מעלית הזכוכית

• סטריאוטיפים מגדריים - דעות קדומות המייחסות לגברים כישורי ניהול טובים יותר בהשוואה לנשים.
• תעסוקה ומשפחה - נשים נתפסות כאחראיות העיקריות לגידול הילדים. גברים עובדים בממוצע שעות רבות יותר, וקידומם מופרע פחות מלידת ילדים
• בולטות - גברים המועסקים במקצועות צווארון ורוד הם לעיתים עובדים מבוקשים יותר משום היותם מיעוט. למשל בעבודה טיפולית עם גברים ועם נערים, או בנשיאה פיזית של מטופלים כבדים.

האם אכן קיימת מעלית זכוכית?

הטענה על קיומה של 'מעלית זכוכית' אינה מוסכמת, ויש מחקרים לכאן ולכאן. המצב שבו נשים מקודמות יותר מגברים אך יחד עם זאת נמצאות פחות בעמדות בכירות הוא דוגמה לפרדוקס סימפסון, ונגרם כתוצאה מהייצוג הנמוך של נשים בקבוצות המתאפיינות בשיעורי קידום גבוהים ומהיקפי שעות העבודה של הנשים.