מעלית הזכוכית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעלית הזכוכית הוא כינוי לטענה בדבר תופעה החברתית של קידומם המהיר של גברים במקצועות הנחשבים לנשיים. תופעה זו סמויה ולעיתים בלתי נראית, שכן אין מדובר במדיניות מוצהרת של הפליה. ניתן לאמוד אותה בהשוואה בין אחוז הגברים שעוסקים במקצוע לבין שיעורם בעמדות הבכירות.

זהו מושג משלים לתקרת הזכוכית - המתאר את החסמים שעומדים בפני קידומן של נשים.

מאפייני מעלית הזכוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בישראל וחוקים דומים במדינות נוספות, אוסרים על הפליה מחמת מינו של עובד, על כן לכאורה גברים ונשים הם בעלי סיכויים שווים להגיע לעמדות ניהול ולתפקידים בכירים. בפועל, שיעורם של גברים בעמדות ניהוליות ובכירות גבוה בהשוואה לנשים, וקידומם מהיר יותר. כשדפוס זה מתקיים במקצועות שנחשבים באופן מסורתי לנשיים (כגון עבודה סוציאלית, חינוך וסיעוד) הוא מכונה "מעלית הזכוכית"[1].

הסברים אפשריים לתופעת מעלית הזכוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטריאוטיפים מגדריים - דעות קדומות המייחסות לגברים כישורי ניהול טובים יותר בהשוואה לנשים.
  • תעסוקה ומשפחה - נשים נתפסות כאחראיות העיקריות לגידול הילדים. גברים עובדים בממוצע שעות רבות יותר, וקידומם מופרע פחות מלידת ילדים
  • בולטות - גברים המועסקים במקצועות "נשיים" הם לעיתים עובדים מבוקשים יותר משום היותם מיעוט. למשל בעבודה טיפולית עם גברים ועם נערים, או בנשיאה פיזית של מטופלים כבדים[2].

האם אכן קיימת מעלית זכוכית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטענה על קיומה של 'מעלית זכוכית' אינה מוסכמת. במחקר שנעשה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי בין נשים וגברים בעלי מאפייני תעסוקה דומים (סוג המקצוע, היקף משרה וכדומה) נשים מקודמות בצורה מובהקת יותר מאשר גברים, וקידומן אינו מופרע בצורה מובהקת ממספר ילדים גבוה לעומת קידום גברים שנפגע במצב דומה. המצב שבו נשים מקודמות יותר מגברים אך יחד עם זאת נמצאות פחות בעמדות בכירות הוא דוגמה לפרדוקס סימפסון, ונגרם כתוצאה מהייצוג הנמוך של נשים בקבוצות המתאפיינות בשיעורי קידום גבוהים ומהיקפי שעות העבודה של הנשים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]