מערכת הקטורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מערכת הקטורת היא אחת משלוש מערכות האש שהיו על מזבח העולה (המערכה הגדולה ומערכת התמיד), והיא נקראת כך משום שבגחליה השתמשו להקטרת הקטורת.

השימוש במערכת הקטורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גחלים למזבח הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל בוקר היה אחד הכהנים שזכה בעבודה זו בפיס לוקח את מחתת הכסף ועולה לראש מזבח העולה. שם הוא היה חותה ממערכת הקטורת כמות גחלים ויורד בכבש. בדרכו מהמזבח הוא היה מעביר את הגחלים למחתת זהב, שהייתה קטנה ממחתת הכסף ולכן נשפכו מעט גחלים, שאותם היו מטאטאים אל אמת המים (ובשבת היו מניחים עליהם את הפסכתר). לאחר מכן היו מעבירים בעזרת מחתת הזהב את הגחלים אל מזבח הזהב (מזבח הקטורת) ושם היו משתמשים בהם להקטרת הקטורת.

הקטרת הלבונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידי שבת היו מקטירים את בזיכי הלבונה על מערכת הקטורת. בזיכי הלבונה היו שתי כפות שהונחו על שולחן לחם הפנים בו בעת שהונח עליו כיכרות לחם הפנים, ובהם הייתה לבונה. כאשר היו מפנים את לחם הפנים מהשולחן, היו מקטירים את הלבונה על מערכת הקטורת.

סידור מערכת הקטורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מערכת הקטורת היו מסדרים, מיד לאחר סידור המערכה הגדולה, מעצי תאנה יפים, בכמות של כחמישה סאין, שאותם היו מביאים מלשכת העצים. במסכת תמיד מתואר אופן סידור מערכת הקטורת על מזבח העולה.

בררו משם עצי תאנה יפים, לסדר את המערכה השנייה לקטורת, מכנגד קרן מערבית דרומית, משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות: כעומד חמש סאין גחלים; ובשבת כעומד שמונת סאין גחלים, ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.

מקום וגודל מערכת הקטורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הקטורת הייתה ממוקמת במרחק ארבע אמות מהקרן הדרומית מערבית כלפי צפון, וגודלה היה משתנה בהתאם ליום בשבוע:

  • ביום חול היו במערכה 5 סאים גחלים.
  • בשבת היו במערכה שמונה סאים גחלים, כדי שהלבונה שמקטירים על האש לא תכבה אותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]