פסכתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור הפסכתר
צורת פסכתר, כלי נפוץ לקירור יין בתרבות היוונית

פסכתר (מיוונית, ψυκτήρ פיסקטר - 'כלי לצינון יין'[1]) הוא גיגית נחושת גדולה, ששימשה כאחד מכלי השרת בבית המקדש. הפסכתר מכילה לתך אחד (כ-125 ליטר), והיא בעלת גלגלים כדי שתוכל לנוע בחופשיות על גבי מזבח העולה מבלי לגרום פגימה באבנים ופסילתם[2]. על מנת למנוע ממנה להתדרדר מהכבש בשעת הסעתו, חיברו אליה שתי שרשראות, בהן אחזו שני כהנים, האחת לגרירת הפסכתר והשנייה לייצובה.

השימוש בפסכתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפסכתר היו שלשה שימושים כפי שמזכירה המשנה במסכת תמיד[3]:

הסרת הדשן ממזבח העולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים התמלא התפוח (ערמת אפר שהצטברה על מזבח העולה והייתה עגולה כתפוח) בדשן והיה צורך להוציא אותו מבית המקדש. בשלב זה היו מעלים את הפסכתר על המזבח והיו מכניסים לתוכו את הדשן. לאחר מכן היו מוציאים בעזרת הפסכתר את כל הדשן שהיה בתפוח אל בית הדשן שהיה מחוץ לירושלים.

שרצים בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מצאו שרץ בשבת בתוך העזרה, היו מניחים עליו את הפסכתר כדי שהכהנים לא ידרכו על השרץ ויטמאו[4].

גחלים בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל בוקר היה הכהן שאחראי על הקטרת הקטורת עולה למזבח העולה ובעזרת מחתת כסף היה חותה גחלים ממערכת הקטורת. לאחר מכן הכהן היה מעביר את הגחלים שעל מחתת הכסף למחתת זהב. מחתת הזהב הייתה קטנה יותר ממחתת הכסף ולכן התפזרו על רצפת העזרה גחלים. בכל יום רגיל היו מטאטאים את הגחלים לאמת מים אבל בשבת היה אסור לעשות את זה ולכן היו מניחים על הגחלים את הפסכתר.

מגן מפני אש התמיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד שימושיו של הפסכתר שמוזכרים במשנה, מוזכר שימוש נוסף שהיה תקף רק במשכן העדות. מובא בתלמוד: "תניא, אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה בשעת מסעות מה היו עושין לה? היו כופין עליה פסכתר, דברי רבי יהודה[5]. כלומר: אם אש בערה באופן קבוע על המזבח, איך היו מסתדרים עם האש בשעת המסעות? וכיצד לא נשרף הבד המכסה את כלי המשכן. יוצא שלדעת רבי יהודה, בעת המסעות היה לפסכתר שימוש נוסף – סיר מגן מפני אש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסכתר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם אבן שושן, מילון אבן שושן, מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, המילון החדש בע"מ, תשע"ג
  2. ^ רמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק ב', הלכה ב'.
  3. ^ מסכת תמיד, פרק ה' משנה ה'
  4. ^ בעניין הוצאת שרץ מהעזרה בשבת רבי עקיבא אומר כל מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, משם מוציאים אותו, ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר - תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק"ד, עמוד ב'.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ד', משנה ו'