מפה סינופטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המפה הסינופטית הפופולרית ביותר בתחום החיזוי, אותה בודקים לפני מתן תחזית. מציגה את גובה מפלס הלחץ 500 מ"ב ואת הלחץ בגובה פני הים. לפי מפה זו ישראל מושפעת משקע ברומטרי שמרכזו באזור קפריסין. בנוסף, היא מושפעת מאפיק רום. לוב לעומת זאת, מושפעת מרכס קרקעי. ממערב לספרד ישנו שקע רום ומתחתיו שקע קרקעי

מפה סינופטית (synchronus- בו-זמני, optic- חזותי) היא מפה המציגה את המצב הסינופטי בזמן נתון באזור גאוגרפי. במפה זו מוצגים מערכות הלחץ להן השפעה מכרעת על מזג האוויר.

שקע - אזור בו לחץ האוויר הנמדד נמוך מסביבתו. "אי" של לחץ אוויר נמוך.

אפיק - שלוחה של שקע. "חצי אי" של לחץ אוויר נמוך.

כיוון זרימת האוויר סביב שקע/אפיק - נגד כיוון השעון (בחצי הכדור הצפוני, בחצי הכדור הדרומי הכיוון הפוך). אלה מערכות המאפיינות עליית אוויר ומעודדות התפתחות עננים.

רמה - אזור בו לחץ האוויר הנמדד גבוה מסביבתו. "אי" של לחץ אוויר גבוה.

רכס - שלוחה של רמה. "חצי אי" של לחץ אוויר גבוה.

כיוון זרימת האוויר סביב רמה/רכס- עם כיוון השעון (בחצי הכדור הצפוני, בחצי הכדור הדרומי הכיוון הפוך). אלה מערכות המאפיינות שקיעת אוויר ומדכאות התפתחות עננים.

מערכות הלחץ שולטות בגבהים שונים. על מנת לקבוע תחזית מזג האוויר בודקים שני דברים:

  1. מערכות הלחץ בקרקע- אלה מצוינות בעזרת איזוברים - קווים שוי לחץ. לחץ ממוצע בפני הים 1,013 מ"ב.
  2. מערכות הלחץ ברום- מצוינות בעזרת איזוהיפסות - קווים שווי גובה. המדד המקובל הוא מפלס 500 מ"ב. מודדים את הגובה בו ימדד לחץ אוויר של 500 מ"ב. גובה זה נע בישראל בממוצע בין 5,500–5,800 מ' מעל פני הים. בשקע/אפיק משטח הלחץ יהיה נמוך מסביבתו וברמה/רכס משטח הלחץ יהיה גבוה מסביבתו. הערכים במפה מצוינים בדקה-מטרים, לכן צריך להכפיל ב-10 כדי לקבל את הגובה במטרים.

במפה סינופטית יכולים קווים לבנים לסמן את האיזוברים והשטחים הצבעוניים מפרידים בין האיזוהיפסות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד שמאל נמצאים מודלי חיזוי מזג אוויר (GFS,UKMO,EC,GEM,GME,JMA,NOGAPS)

שלושת המודלים המובילים: GFS, EC, UKMO

בכל אחד מהם יש תפריט. מפת 500 היא הראשונה בתפריט ומשמשת כברירת מחדל. ישראל נמצאת על גבול המפה בצד ימין.