מפער מים
מפער מים (באנגלית: Water Gap)[1][א] הוא פער טופוגרפי, שמים זורמים חצבו ברכס הרים מקומט, ושעדיין נושא מים כיום. פערים כאלה שאינם נושאים עוד זרמי מים נקראים מפערי רוח(אנ'). מתכננים ומהנדסים מנצלים מפערי מים ומפערי רוח לסלילת נתיבי תחבורה כמו כבישים ומסילות ברזל, במטרה לחצות את המחסום הטופוגרפי של ההר.
פער מים הוא בדרך כלל אינדיקציה לנהר עתיק יותר מהטופוגרפיה הנוכחית. ההתרחשות השכיחה היא שנהר ביסס את מסלולו כאשר פני השטח היו בגובה נמוך, או על ידי קרע בחלק מקרום כדור הארץ בעל שיפוע נחל נמוך מאוד, ושכבה עבה של סלעי משקע לא מלוכדים. לאחר מכן, בתקופה מאוחרת יותר, מתרחש אירוע טקטוני (אורוגנזה), שגורם להתרוממות פני השטח, אך במקרים מסוימים גם לשחיקה מוגברת בראש הרכס, אם כתוצאה מסידוק שהנהר מנצל אותו כדי לחתור בתוך הרכס, או שקצב החתירה של הנהר גדול יותר מקצב ההתרוממות של האורוגן, או שניהם גם יחד. לאורך אפיק הנהר, יחשפו שכבות הסלע הבסיסיות. ככל שההתרוממות תימשך, והנהר, בהיותו גדול דיו, הוא ימשיך לכרסם את המסלע העולה, תוך כדי היווצרותו[2].
דוגמאות להמחשה מרחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמה מרכסי האפאלצ'ים במזרח ארצות הברית ונהר ססקואנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהר ססקואנה זורם דרך מדינות ניו יורק, פנסילבניה ומרילנד אל מפרץ צ'ספיק. הוא אחד מהנהרות העתיקים בעולם. גילו מתוארך לעידן הפלאוזואי, שהחל לפני 543 מיליון שנים[3]. על כן, הוא עתיק מהאירוע הגאולוגי שהרים את רכסי האפאלצ'ים באזור זרימת הססקואנה, ואשר מתוארך לתקופת הקרבון - פרם: 250 - 300 מיליון שנה לפני ההווה[4]. התרוממות זו התרחשה כתוצאה מהתנגשות של אפריקה עם צפון אמריקה. באותה עת, יבשות אלו לא היו קיימות בצורותיהן הנוכחיות. צפון אמריקה הייתה חלק מיבשת-העל של אירו-אמריקה, בעוד שאפריקה הייתה חלק מגונדוונה. התנגשות זו יצרה את יבשת-העל פנגיאה, שהכילה את כל הגוש היבשתי העיקרי של כדור הארץ לעת ההיא[5]. ההתנגשות הפעילה לחץ עצום על מה שהוא היום החוף המזרחי של צפון אמריקה, ויצרה שרשרת הרים רחבה וגבוהה - היא שרשרת האפלאצים[6].
התרוממות זו לא התרחשה בו זמנית לאורך כל שרשרת ההרים דהיום. היא התחילה עם האורוגן הטאקוני(אנ') בצפון שגילו 450--480 מיליון שנה, המשיכה עם האורוגן האכאדי(אנ') שגילו 350 - 407 מיליון שנים, והסתיימה בדרום האפלאצ'ים דהיום, עם האורוגן האלגני(אנ') בתקופת הקרבון-פרם (250 - 300 מיליון שנה לפני ההווה)[5]. התרוממות אחרונה זו הייתה איטית. קצב התחתרות הנהר בתוך נתיבו גבר על קצב התרוממות הרכסים, וכך נהר הססקואנה חותך את הרכסים הללו שוב ושוב בדרכו דרומה למישור החוף המזרחי. בכל חיתוך כזה, נוצר מפער מים רחב[ב]. בנוסף, מחקרים הראו שיש ריכוז של סדקים עתיקים באזורי פערי המים, אשר היוו יעד לשחיקה מוגברת לעת התרוממות האפלאצ'ים. חוקרים רבים תומכים ברעיון שהשחיקה הזו, בראשי הרכסים, ניתבה את דרכו של נהר הססקואנה, דרך מפערי המים הללו, לכיוון בסיס הסחיפה הסופי שלו - מפרץ צ'ספיק[7]. בסך הכל הנהר יצר חמישה מפערי מים בחמישה רכסים של שרשרת האפלאצים, כולם בתחום מדינת פנסילבניה[8].
דוגמה מגבעות Horse Heaven במערב ארצות הברית ונהר קולומביה (Wallula Gap)[עריכת קוד מקור | עריכה]
זרמי הבזלת הנראים בפער וואלולה(אנ') הונחו בתקופת המיוקן, לפני כ-17 מיליון שנה. הם חלק מהבזלת המסיבית של שטפי הלבה שיצאו מסדקים ומשוייכים ל"חבורת בזלת נהר קולומביה"(אנ'). במהלך התפרצויות הבזלת, החלה להתקמט דרום ומערב רמת קולומביה, שכללה את מיקומו הנוכחי של פער וואלולה. הכיפוף (או הגזירה) של זרמי הלבה העתיקים נראה בבירור בשכבות הבזלת המקופלות שנחשפו בקירות התלולים של הפער[9][10]. בתחילת ההיסטוריה של הקימוט, פסגת הרכס במפרץ וואלולה הייתה הנמוכה ביותר לאורך הרכס. נהר הסלמון(אנ')-Clearwater(אנ') העתיק החל לזרום על פני הרכס, תוך ניצול הנקודה הנמוכה הזו, והחל לחתוך את הרכס וליצור את הערוץ. כשהרכס המשיך להתקפל כלפי מעלה, חתכה השחיקה את הרכס ונוצר פער המים[9][10].
דוגמאות מארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל שחורת - תחילתו של הנחל בערוצים אשר יורדים מקו פרשת המים של הרי אילת לכיוון הר שחורת. באזור זה יורדים ערוציו העשויים סלע גיר מהר חזקיה לכיוון הערבה. בהמשכו של הנחל, יובליו מתלכדים לנחל אחד. נחל שחורת זורם לכיוון מזרח, עד שהוא נשפך דרומית למרגלותיו של הר שחורת. הנחל חוצה במפער מים בין סלעי ומצוקי גיר[11].
נחל חתירה - מ-עין ירקעם מתחתר נחל חתירה בתוך סלעי גיר קשים מהם עשוי קמר חצרה, ויוצר קניון שעומקו נע בין 300 ל-400 מטרים. בראשיתו של הקניון, מפל המתנשא לגובה של כ-60 מ'. קניון חתירה מגיע לשיא גובהו במקום בו הוא חוצה את קמר חצרה, תוך שהוא יוצר מפער מים, ובקרקעיתו אבן חול מתקופת הקרטיקון התחתון. הנחל זורם אל נחל צין[12].
נחל הבשור - היובלים הרבים של נחל הבשור מתנקזים אליו בתופעה ייחודית. כמעט כולם נשפכים אליו מצפון מזרח, ורק באזור רכסי הכורכר נשפכים אליו ערוצים מעטים מדרום. יובליו העליונים יורדים מקו בפרשת המים הארצית ברמת עבדת ממערב למדרשת בן-גוריון. מכאן הוא יורד צפונה דרך קער המפריד בין קמר חלוקים לקמר בוקר, עד מפגשו עם נחל הרועה ונחל בוקר. אחר מפגש זה, פונה הנחל חדות מערבה, וחוצה את קמר בוקר ואת כתף שיבטה בשני מפערי מים (דייקה) מרשימים[13].
בכל מפערי המים הללו, אין מים זורמים, כך שעל פי ההגדרה המקובלת, אלה מפערי רוח ולא מפערי מים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יש שקראו בעבר לתופעה נחל קודמני.
- ^ לצפיה בתמונת לוויין של נהר הססקואנה שחותך את רכסי ההרים הכחולים באזור האריסבורג, ראו כאן.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המונח במילוני האקדמיה: מפער מים - Water Gap, באתר מונחי האקדמיה ללשון העברית, 1959
- ^ Gap, National Geographic Magazine - Education
- ^ Ten Fun Facts About the Middle Susquehanna River, Middle Susquehanna River Keeper
- ^ Appalachian Orogenic Belt, Britannica Encyclopedia
- ^ 1 2 Hatcher, Robert D. Jr,, Tracking Lower-to-Mid-to-Upper Crustal Deformation Processes through Time and Space through Three Paleozoic Orogenies in the Southern Appalachians Using Dated Metamorphic Assemblages and Faults, 2008 Joint Meeting of The Geological Society of America, by WayBack Machine
- ^ Manassas: Nature & SCcience - Geologic Activity - Geology of the park, National Park Service
- ^ Stuart O. Reese, 2016, Susquehanna Water Gaps, Dauphin and Perry Counties, Ootstanding Geologic Feature of Pennsylvania - Trail of Geology16–103.0, 2016
- ^ Susquehanna River Trail, Pennsylvania Water Trail
- ^ 1 2 Paul L. Weis, William L. Newman, U.S. Geological Survey, Channeled Scablands of Eastern Washington: the Geologic Story of the Spokane Flood, Eastern Washington University - EWU Digital Commons, pp 21-23.
- ^ 1 2 Robert J. Carson and Kevin R. Pogue, Flood Basalts and Glacier Floods, Washington State Dep.of Natural Resources, January 1996.
- ^ מנחם מרקוס, 2001, מדריך ישראל החדש בהוצאת "כתר", הר הנגב והערבה כרך 15, עמ' 184, באתר Booksefer.co.il
- ^ מנחם מרקוס, 2001, מדריך ישראל החדש בהוצאת "כתר", הר הנגב והערבה כרך 15, עמ' 164, באתר Booksefer.co.il
- ^ עמירם אורן, חבל אשכול, מקיבוץ אורים אל נחל הבשור ולאורך גדותיו, באתר עמירם במשעולי ישראל, 27 במרץ 2016