נחל הבשור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחל הבשור בעת שיטפון
כלנית מצויה בשמורת הבשור. ברקע ניתן לראות את בתרונות הלס האופיניים לאזור.

נַחַל הַבְּשׂוֹר הוא מגדולי הנחלים בנגב. אורכו כ-80 קילומטרים ושטח אגן הניקוז שלו, כולל נחל באר שבע ונחל גרר, כ-3,400 קילומטר רבוע.

ראשיתו של נחל הבשור בהר מחיה, שבגבול רמת עבדת ורכסי הנגב הצפוני. מכאן יורד הנחל אל המישור הרחב המפריד בין מתלולי הגיר של רמת עבדת לבין קמר חלוקים וקמר בוקר שמצפון. לאחר כארבעה קילומטרים מצפון להר מחיה נכנס הנחל לקער המפריד בין קמר חלוקים לקמר בוקר, וממשיך לאורכו עוד כארבעה קילומטרים, עד למפגש עם נחל הרועה. כאן פונה הנחל חדות מערבה, ותוך כדי יצירת מפער מים עמוק ומרשים (בערבית "דייקה"), הוא חוצה את קמר בוקר, ולאחריו ב"דייקה" נוספת את הקמר של כתף שבטה. ליד מושב אשלים, שעל כביש טללים-ניצנה, יוצא נחל הבשור מתחום הרי הנגב הצפוני, אל מישורי חולות חלוצה. מכאן הוא ממשיך צפונה, מהלך 17 קילומטר, עד חלוצה העתיקה. מחלוצה ממשיך הנחל במישור עוד כ-12 קילומטר, עד לחיבורו עם נחל באר שבע, ליד באר אסנת. כאן פונה הנחל לצפון-מערב, לעבר צומת צאלים, שהוא נקודת המעבר של הנחל מתחום החולות של חלוצה אל מישורי הלס הגדולים של מערב הנגב הצפוני. נחל הבשור נשפך לים התיכון סמוך לעיר עזה, מדרום לה.

באפיקו התחתון של הנחל, בעיקר בבתרונות הלס הנאספים אל האפיק הראשי ולפני חצותו את הגבול לרצועת עזה, יש בוסתנים של עצי שקד ותאנה וגם שקמה.

תופעה ייחודית ומעניינת הקשורה למהלכו של נחל הבשור היא העובדה שבחלקו התחתון, הצפוני, אגן הניקוז שלו אינו סימטרי - לנחל יש יובלים רק בגדה הימנית (המזרחית). הדבר נכון לאורך עשרות ק"מ, עד לשפך נחל אסף לנחל הבשור (בקרבת צומת גמה). לאחר נחל אסף, קולט נחל הבשור עוד שני יובלים ממערב, נחל ניצרה וערוץ ללא שם בתחומי חבל עזה.

בקטע הנחל שמצאלים ועד קיבוץ רעים מצויות נביעות מים. לאורכו קיימת לסרוגין זרימת מים המזינה חישות קנה וסוף סבוכות, עצי אשל היאור ושיחי טבק השיח. עין צאלים, עין שרוחן ועין בשור הם מקורות המים העיקריים של הנחל בקטע שבין צאלים לרעים.

שמורת הבשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע באורך כ- 44 ק"מ בנחל הבשור, מוכרז או מוצע כשמורת טבע או כגן לאומי, מאזור מפגש נחל באר שבע עם נחל הבשור, ועד גבול חבל עזה.

בשלב זה הוכרזו כשמורה כ- 11 אלף דונם (מרביתם בשנת 1967, חלקם בשנת 1977 בשמורת "צומת נחל הבשור ונחל באר שבע" והרחבה נוספת בשנת 2010), ועוד כ- 3,600 דונם הוכרזו כגן לאומי אשכול. שטחים נוספים מוצעים כהרחבה לשמורה זו או במסגרת "שמורת פארק הלס" העתידית.

גם מורד נחל הבשור בתחומי רצועת עזה הוכרז על ידי הרשות הפלסטינית כשמורת טבע בתחילת שנות ה- 2000'.

השפעת הזרמת שפכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרימת שפכים בגשר צאלים שעל נחל הבשור, סמוך לקיבוץ צאלים, בעיצומו של הקיץ.

מעדויות הקיימות מתקופת מלחמת העולם הראשונה ומ-1929, עת חפר פיטרי בתל שרוחן, עולה כי רוב אפיק הנחל היה ריק מצמחייה וזו הייתה קיימת רק באזורים הקרובים לנביעות המים. גם בסקר שנעשה בנחל בשנות ה-70 של המאה ה-20 לגבי הצמחייה המצב היה דומה. אז נסקרו בנחל גם סירה קוצנית, לכיד הנחלים, ירבוז, כף אווז האשפתות, קייצת, דטורה, סמר, ינבוט השדה, הגה מצוי ועוד צמחים חד שנתיים. בעקבות הקמת מפעלי רמת חובב החלה הזרמת שפכים תעשייתיים לנחל סכר, אשר מתנקז לנחל הבשור. בנוסף, החלה הזרמת שפכים ממחנות הצבא באזור צאלים, כולל שפכים של סדנאות הרכב. בנוסף להשפעות האקולוגיות הרגילות של זיהום מי התהום ושל משקעים רעילים, חל שינוי במאזן הצמחייה באפיק הנחל. הקנה, הסוף, האשל וטבק השיח, אשר התגלו כעמידים לשפכים השתלטו על שטח המחיה של הצמחים החד שנתיים וכתוצאה מהגידול בכמויות המים הרחיבו בצורה ניכרת את שטח גידולם וכך יצרו בשנות ה-80 את נוף האפיק הנוכחי עתיר הצמחייה. מאידך, יש הטוענים כי הסיבה להתפתחות הצמחייה אינה השפכים בנחל, אלא הפסקת הרעיה שהייתה קיימת תמיד באזור הנחל ונפסקה עם הפיכת האזור לשמורת טבע.

שינוי נוסף שחל היה הצטברות גדולה של קנים יבשים בבסיס הצמחייה. זו הסיבה העיקרית לפריצה ספונטנית של שריפות מדי כמה שנים באפיק הנחל. בגלל רציפות הצומח השריפות אף מתפשטות לחלקים גדולים של הנחל. הצומח שנפגע בשריפה מתחדש במהירות אך הנפגעים העיקריים הם בעלי החיים של חישת הקנים. גם בפאונה חלו שינויים בעקבות השינויים האקולוגיים והתערבות האדם. חלק מהעופות ומהזוחלים שהיו קיימים באזור נעלמו ובמקומם הגיעו חזירי בר, צבי מים, נוטריות ודגי נאווית המליחות המיועדים להדברת זחלי יתושים.

בקטע המעיינות של נחל הבשור נמצא ריכוז של אתרים ארכאולוגיים שהחשוב שבהם הוא תל שרוחן, על גדתו המערבית של נחל הבשור.

גשר הרכבת המשוחזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר הרכבת - צילום לוח ההסבר


בשנת 2004 שוחזר גשר הרכבת מעל נחל הבשור. הגשר שימש את מסילת הרכבת בין רפיח לבאר שבע אשר נסלל על ידי הבריטים ביוני 1917 ונחנך במאי 1918. הרכבת פעלה שלושה ימים בשבוע וחדלה לפעול בשנת 1927.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]