לדלג לתוכן

מדרשת בן-גוריון

מדרשת בן-גוריון
מדרשת בן-גוריון מהאוויר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית רמת הנגב
גובה ממוצע[1] ‎473 מטר
תאריך ייסוד 1963
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,004 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
7 מתוך 10
http://www.mbg.org.il
הדרך למדרשת בן-גוריון בשדה צין, ומימין מצוקי נחל צין ורמת עבדת
מבנה "המכון למורשת בן-גוריון", המצוי בסמיכות למצבת קברו של דוד בן-גוריון
בית ספר שדה "שדה בוקר"
קבריהם של דוד ופולה בן-גוריון, בישוב
בתי מגורים המתוכננים בהתאם לאקלים המדברי, 2008

מִדּרֶשֶׁת בֶּן-גּוּרִיּוֹן היא יישוב קהילתי בקרבת קיבוץ שדה בוקר שברמת הנגב, בין באר שבע למצפה רמון, ובו מוסדות חינוך ומחקר. מרבית פעילות היישוב מופעלת על ידי תאגיד מדרשת שדה בוקר, לצד מדרשת בן-גוריון ממוקם "גן לאומי קבר בן-גוריון".

מדרשת בן-גוריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שכונה של מדרשת בן-גוריון בשדה צין, בצמידות למדרשת שדה בוקר, וברקע קיבוץ שדה בוקר ורכס חתירה
שכונה של מדרשת בן-גוריון בשדה צין, בצמידות למדרשת שדה בוקר, וברקע נחל צין וחוד עקב

ראשיתה של מדרשת בן-גוריון בתוכנית של דוד בן-גוריון להקים אוניברסיטה במדבר. עוזריו של בן-גוריון אספו לצורך כך כספים ובשנת 1960 נסלל כביש גישה לקראת תחילת עבודות ההקמה[3]. בשנת 1962 החלה בניית המבנים הראשונים במקום, נפתח בית ספר שדה שדה בוקר, והונחה אבן הפינה למדרשה, לפי חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון:

אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב, מעין יבנה עברית, מודרנית... יהיה זה מקום של יצירה רוחני, החל מגן הילדים ועד המחקר המדעי...

דוד בן-גוריון בטקס הנחת אבן הפינה למדרשה, 6 באוקטובר 1963

המדרשה שימשה מאז הקמתה כמרכז לימוד ומחקר, בעיקר של הנגב אך גם בנושאים אחרים. המדרשה הוקמה כתאגיד ממשלתי "מדרשת שדה בוקר" מתוקף 'חוק בן-גוריון', התאגיד היה הבעלים של היישוב וטיפל בכל הנושאים המוניציפליים. משנת 2003 הוכרז המקום כישוב (בדומה לכול יישוב אחר בארץ) במסגרת המועצה האזורית רמת נגב. סמוך למדרשת בן-גוריון נמצאת אחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון. כשנפטרה אשתו פולה, רכש דוד בן-גוריון עבורה חלקת קבר על צוק המשקיף אל עבר בקעת צין ומצוק הצינים. דוד בן-גוריון עצמו נקבר על הצוק לצד אשתו על פי בקשתו, בניגוד לנורמה המקובלת - קבורה בהר הרצל שבירושלים. את הקבר עצמו בנה בנימין לוי, חברו הטוב של בן-גוריון.

במדרשת בן-גוריון פועלים המכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ע"ש יעקב בלאושטיין, המכון למורשת בן-גוריון שהוקם בעקבות "חוק בן-גוריון", המרכז הבינתחומי, המכון לחקר אנרגיה סולרית, מרכז גל למנהיגות המפעיל תוכניות מנהיגות שונות (ביניהן מכינת הנגב - מכינה קדם צבאית ציונית למנהיגות חברתית), בית ספר תיכון ופנימיה לחינוך סביבתי, בית ספר שדה - "שדה בוקר", מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, בית ספר יסודי "צין" ובסיס גדנ"ע.

כמו כן, נמצאת ביישוב גם יחידת ההסברה הגאוגרפית של צה"ל- יחידת הסברה נגב. היחידה עמלה על חינוך חיילים לציונות תוך חשיפה לנגב, למרחביו ולנופיו האנושיים והפיזיים.

דרך מדרשת בן-גוריון ניתן להגיע לשמורת הטבע עין-עבדת, נחל צין, חוד עקב, עין עקב ועוד אתרים רבים. מהמצוק במדרשה (טיילת בן-גוריון[4]) ניתן לראות את בקעת צין היפהפייה. במדרשה מתקיימים כנסים וימי עיון רבים, ביניהם ה"עדלאידע הסביבתית" בחג פורים ופסטיבל 'ימי שירה במדבר', פסטיבל משוררים ביוזמת אילנה שחף ומירון נומיס.

במדרשת בן-גוריון מתגוררים פרט לתושבים, גם סטודנטים, חוקרים, תלמידי הפנימיה, חניכי המכינה הקדם צבאית. זהו היישוב הגדול ביותר בתחומי המועצה אזורית רמת נגב.

המדרשה מאוגדת בחברה ממשלתית באחריות שר החינוך.

בניה מדברית במדרשת בן גוריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון של המבנים הראשונים שנבנו במדרשת בן גוריון (אז מדרשת שדה בוקר) התבסס על ניסיונות אינטואיטיביים להתאים את הבנייה לתנאי המדבר, כפי שאלה נתפסו ע"י אדריכלים ומתכננים שלא חוו את המדבר ולא חיו בו. על כן, חלקם שאב השראה מאבות טיפוס של אדריכלות שאפיינה אזורים חמים, אך לאו דווקא מדבריים. כך כמה מטיפוסי הבנייה הראשונים דומים לבנייה באקלים טרופי אך לא מדברי. לאחר הקמת המכון לחקר המדבר, ובמיוחד הקמת היחידות לאדריכלות מדברית, למבנים סולאריים, ולחישובים סולאריים, פותחו עקרונות תכנון ובנייה ייעודיים למדבריות בכלל, ובמיוחד לאזורים בעלי מאפייני אקלים כמדבר הגבוה (רמת הנגב) על בסיס עקרונות פיסיקליים ומחקרים אמפיריים. על בסיס המחקרים שנעשו ביחידות אלה, הוצע דגם של בניה מדברית (בניה תואמת אקלים מדברי). דגם זה היה הבסיס לתכנון בתים ולתכנון שכונת מגורים שנבנו במדרשת בן גוריון כחלק מתהליך של הרחבתה[5][6][7].

התיכון לחינוך סביבתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 הוקם במדרשה בית ספר תיכון שנקרא "תיכון הר הנגב", אשר לימים נהפך ל"בית הספר התיכון לחינוך סביבתי". בבית הספר, נכון ל-2018, כמאה תלמידים בכל שכבה, מכיתה ט' עד יב. בבית הספר לומדים תלמידים מכל רחבי הארץ מדרום עד צפון אשר מתגוררים בפנימיה שבמקום (פנימיסטים), בנוסף לילדיהם של עובדי ותושבי המדרשה אשר מתגוררים בבתיהם (מדרשניקים). בבית הספר מושם דגש על חינוך לשמירת טבע ועל הסביבה, על ידי חמש יחידות לימוד חובה במדעי הסביבה וטיולים אישיים אשר תלמידי התיכון יכולים לצאת אליהם ללא השגחת מבוגר. בעגת המקום טיולים אלה נקראים "שילוחים". התיכון הביא לכך שיותר ממאה בוגריו לאחר סיום לימודיהם עברו לנגב על מנת לפתחו.

מוסד ותיק אשר הקנה פרסום הן למדרשה והן לבית הספר התיכון הוא ה"עדלאידע הסביבתית", אשר רובו הגדול של רכיביה עשוי מחומרים משומשים או ממוחזרים. העדלאידע מופקת ומוצגת על ידי תלמידי בית הספר.

בוגרים ידועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז גל למנהיגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז גל למנהיגות צעירה בנגב המרכז הוקם בשנת 2007 במטרה לפתח מנהיגות צעירה בנגב ולטפחה. חזון המרכז לקדם קיומה של חברת מופת ולפיכך חרת על דגלו את ערכי הליבה חתירה למצוינות, ערבות הדדית, קיימות, רדיפת שלום וצדק, שוויון, צניעות, טוהר המידות וכבוד למסורת. המרכז מחנך את חניכיו למעורבות חברתית ולהגשמה בנגב ובכל שדרות החברה הישראלית. המרכז להנצחת שמו ופועלו של ד"ר מיכאל גל, איש חינוך, רוח ומעשה.

במרכז גל למנהיגות (מג"ל) פועלות שלוש מסגרות המבקשות להגשים את מטרותיו: מכינת הנגב, על שם אלחנן ישי: מכינה קדם צבאית ציונית למעורבות חברתית. המכינה מיסודם ובתמיכתם של מדרשת שדה בוקר, המועצה האזורית רמת הנגב, המכון למורשת בן-גוריון וקרן אביחי. קו הזינוק, תוכנית מנהיגות לצעירי הפריפריה בנגב. תוכנית משותפת מבית מדרשן של עמותת "קו הזינוק" ומדרשת שדה בוקר. "בין השיטים", מרכז לסדנאות ולפעילויות אתגר בנגב.

הקורס הבינלאומי לכיתות אמן בפסנתר "תל-חי"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל קיץ מאז שנת 2006, עת לא ניתן היה לקיים את הקורס בתל חי עקב המצב הביטחוני (מלחמת לבנון השנייה), מתקיים במדרשת בן-גוריון קורס כיתות אמן בינלאומי לפסנתרנים, בניהולו של דמיטרי בשקירוב.

בין המורים המלמדים שם, ניתן לכלול את עמנואל קרסובסקי, ויקטור דרביאנקו, אסף זהר, תומר לב, אלון גולדשטיין, דואו קנאזאווה-אדמוני, יונתן זק ועוד מספר מורים מהארץ ומהעולם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ מנחם תלמי, אוניברסיטה בלב מדבר, מעריב, 9 בספטמבר 1960
  4. ^ אתר למנויים בלבד איתן לשם, נחנכה טיילת בן גוריון, באתר הארץ, 22 בפברואר 2023
  5. ^ יצחק, מ' וכהן, ב'., בונים במדבר: על התכנון והבנייה בקריית שדה-בוקר. בתוך גרדוס, י' ונבו, י' (עורכים), מדע ורוח בנגב. אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2014.
  6. ^ כהן, ב'., בנייה במדרשת שדה בוקר בעשרים שנותיה הראשונות (1960-1980): מקרה מבחן בבנייה מדברית. (עבודה לשם קבלת תואר מוסמך). אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2010.
  7. ^ בצלאל כהן ויצחק מאיר, בונים במדבר, חוברת, מדרשת בן גוריון והיחידה לאדריכלות ובינוי ערים במדבר אונ. ב"ג, 2007.