כורכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבעת כורכר בחוף הרצליה

כורכר (מקור השם מערבית כֻּרְכַּאר)[1] - סלע משקע פריך ונקבובי. הכורכר נוצר כתוצאה מהתאבנות חולות, דהיינו, התלכדות גרגירי הקוורץ בחול בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך חוף הים ובשפת החוף ומופיע בצורת רכסים המבטאים התאבנות חוליות.

הכורכר מורכב בעיקרו מגרגרי קוורץ (30% - 90%) וגרגרים של ביוקלסטים (רסק של שלדי בעלי חיים ימיים). כמו כן כ-5% מתכולת הכורכר הם מינרלים כבדים, הניכרים בצבעיהם הכהים (המטיט, פלדספר ועוד). גבעות הכורכר היו במקורן חוליות נודדות (דיונות), אשר חלק מין הביוקלסטים שבהן (רסק של שלדי בעלי חיים ימיים), התמוסס והתגבש מחדש כמלט סביב הגרגרים הנותרים (גרגרי הקוורץ והקרבונט). החוליות לוכדו לכורכר כתוצאה מהתמוססות גרגרי הקרבונט שבו (ארגוניט וקלציט עתיר מגנזיום), על ידי מי הגשמים שחלחלו בחללים שבין גרגרי החול. בתקופות יובש מתקיימת עליה נימית של התמיסה הרוויה אל פני השטח (בעיקר כתוצאה מהתאדות), הגורמת לשקיעת הקרבונט והתגבשותו בחללים שבין הגרגרים. פעולה חוזרת של התהליך לאורך השנים מביאה לליכוד מרכיבי החול והפיכתם לכורכר. 

שכבות כורכר עדינות, ברוחב של מילימטר או מילימטרים אחדים, נחשפות בחוף הים ואפילו בתוכו[2], היכן שמי הים סחפו חלק מהשכבות שנוצרו בעבר. היות שרכס הכורכר בחוף השרון חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד הגורמות להיווצרות מצוק הכורכר.

רכסי הכורכר נוצרו במקביל לחוף. בישראל, לדוגמה, יש שלושה רכסי כורכר קטועים במישור החוף (רכסים נוספים מצויים מתחת למים[3]), וביניהם מרזבות. לעתים חסמו רכסים אלה זרימת נחל בדרכו לים והביאו להיווצרות ביצות, כדוגמת הביצה של חדרה, ביצות כבארה, והבאסה בהרצליה.

לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם אדמת סחף. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת.

בסלע הכורכר, כמו בקרקע החול, המים מחלחלים במהירות לכן גדלים עליו רק מינים מעטים של צמחים.

השימוש בכורכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כורכר שימש כאבן בניין במקומות שונים באגן הים התיכון ובארץ ישראל. כך לדוגמה, המבנים השונים בקיסריה (תקופה רומית ביזנטית) ובימנו בניין ה"מזגגה" סמוך לקיבוץ נחשולים. מבנים רבים ברובע העתיק של העיר אלגרו בסרדיניה עשויים מאבני כורכר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ במפות גאולוגיות ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone"‏‏. ראו מפות גאולוגית: נתניה וחדרה - אתר המכון הגאולוגי לישראל.‏
  2. ^ בחוף הים של יפו, ארסוף ובצפון הארץ החל מחדרה
  3. ^ סקר ראשוני של רכס הכורכר העמוק מול חופי ישראל, באתר עמותת Ecoocean מחקר ימי וחינוך סביבתי