לדלג לתוכן

מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוכלוסיית ארץ ישראל לפי עדה דתית, על פי נתוני המפקד

  מתפקדים מוסלמים (66.9%)
  מתפקדים יהודים (16.9%)
  מתפקדים נוצרים (8.9%)
  מתפקדים אחרים (0.9%)
  נוודים (6.4%)

מפקד האוכלוסים בפלשתינה (א"י) לשנת 1931 (באנגלית: 1931 Census of Palestine) היה מפקד אוכלוסין שערכו שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל. המפקד נערך ב-18 בנובמבר 1931, בניהולו של מייג'ור א' מילס (E. Mills), ונמצא בו כי אוכלוסיית ארץ ישראל מנתה אז 1,035,821 איש.

זה היה המפקד השני שערכו שלטונות המנדט בארץ ישראל, אחרי מפקד 1922. אחריו לא ערכו הבריטים מפקדים נוספים בארץ, אבל נתוני מפקד 1931 היוו בסיס לאומדני אוכלוסיית הארץ בסקר הכפרים (1945), אומדנים ששימשו את ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל[1] ואת ועדת אונסקו"פ אחריה. עם קום מדינת ישראל בשנת 1948 קמה גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעורכת את מפקדי האוכלוסין בישראל מאז.

המפקד נערך על ידי כ-4,000 פוקדים, רובם בני האוכלוסייה המקומית שהוכשרו לשם כך, שלכל אחד מהם הוקצו כמה עשרות בתי אב. מאחר שלא ניתן היה לפקוד את כל תושבי הארץ באותו היום, מרבית העבודה נעשתה מראש: בחודש אוקטובר הפוקדים הזינו לטפסים את נתוני התושבים שהוקצו להם, ובליל המפקד – הלילה שבין ה-18 ל-19 בנובמבר – הטפסים עודכנו, כך שאנשים שכבר לא היו נוכחים באותו הלילה (מתו או עזבו) נמחקו מהטפסים, ואנשים חדשים נוספו. בסך הכול נפקדו 969,268 איש בצורה הזו.

בעיה מיוחדת נוצרה בספירת שבטי הבדואים הנוודים, שנהגו לא לשתף פעולה עם מפקדי אוכלוסין (גם במפקד 1922 הם סירבו להתפקד). בדואים רבים לא נפקדו בשיטה המתוארת לעיל, ובמקום זאת הבריטים אמדו את נתוניהם על פי תצפיות מקומיות. כ-66,553 איש נמנו בשיטה זו.

ביולי 1932 פורסמו התוצאות הראשונות של המפקד, בחוברת בשם תושבי הכפרים, הערים והיחידות האדמיניסטרטיביות (Population of Villages, Towns and Administrative Areas). החוברת כוללת נתונים גולמיים על אוכלוסיותיהם של כל יישובי הארץ, ועל התפלגות אוכלוסיות אלו לפי דת ומין.

נפה אוכלוסים קבועים (התפקדו) נודדים
(אומדן)
סה"כ לפי מין מספר
בתים
מחוז
מוסלמים יהודים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ זכרים נקבות
עזה 92,785 421 897 0 1 94,104 530 47,069 47,565 20,113 הדרום
באר שבע 2,926 17 153 0 5 3,101 47,981 27,689 23,393 588 הדרום
יפו 60,510 69,789 9,921 2 312 140,534 4,968 75,231 70,271 33,778 הדרום
רמלה 54,101 8,496 4,184 2 10 66,793 3,786 36,649 33,930 15,224 הדרום
חברון 65,363 135 124 0 8 65,630 2,001 34,056 33,575 13,404 ירושלים
בית לחם 6,103 42 10,628 0 8 16,781 6,944 11,560 12,165 3,727 ירושלים
ירושלים 57,762 54,538 20,309 3 49 132,661 0 66,612 66,049 30,707 ירושלים
יריחו 2,822 243 263 25 3 3,356 127 2,170 1,313 675 ירושלים
רמאללה 31,897 1 7,164 0 0 39,062 0 18,803 20,259 9,029 ירושלים
טולכרם 45,290 666 356 4 12 46,328 0 23,466 22,862 9,788 הצפון
שכם 67,098 10 1,214 7 161 68,490 216 33,772 34,934 14,433 הצפון
ג'נין 40,555 4 851 1 0 41,411 0 20,268 21,143 8,735 הצפון
נצרת 18,019 3,172 7,384 1 16 28,592 0 14,077 14,515 6,126 הצפון
ביסאן 12,672 1,950 477 20 4 15,123 0 8,045 7,078 3,661 הצפון
טבריה 16,546 7,785 1,734 891 19 26,975 0 13,736 13,239 6,093 הצפון
חיפה 52,830 23,367 16,492 2,538 245 95,472 0 50,522 44,950 21,335 הצפון
עכו 31,905 296 7,672 5,171 98 45,142 0 23,177 21,965 9,978 הצפון
צפת 33,975 3,678 1,575 483 2 39,713 0 19,778 19,935 8,431 הצפון
סה"כ 693,159 174,610 91,398 9,148 953 969,268 66,553 526,680 509,141 215,825 —

קבוצת ה"אחרים" בטבלה זו כוללת:

המפקד הניח שכל ה"נודדים" שלא נפקדו הם מוסלמים.

חוברות אלו הודפסו בירושלים, והן היו תלת-לשוניות – באנגלית, ערבית ועברית גם יחד.

בשנת 1933 פורסמו ממצאים נוספים מהמפקד, בתור ספר שלו שני כרכים: כרך אחד של דוח (Report, רובו פרוזה) וכרך שני של טבלאות (Tables). ממצאים אלו היו מורכבים יותר, וכללו נתונים נוספים וניתוח סטטיסטי מעמיק. ספר זה הודפס באלכסנדריה שבמצרים, והוא נכתב בשפה האנגלית בלבד.

פרק ראשון (טבלאות I,‏ IV ו-VI): פיזור האוכלוסייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת ארץ ישראל ב-1933 (להמחשה)

שטחה של ארץ ישראל המנדטורית נאמד ב-25,483 קמ"ר, וצפיפות האוכלוסייה בה הייתה כ-40.65 נפש לקמ"ר. צוינו השטחים של מחוזות ונפות הארץ: הנפה הגדולה ביותר הייתה נפת באר שבע, שהיא לבדה היוותה כמעט מחצית (46.6%) משטח הארץ, ואילו נפת יפו הייתה הקטנה ביותר בשטחה (335 קמ"ר), ויחד עם זאת גם המאוכלסת ביותר.

מתוך שטח הארץ חוץ מנפת באר שבע, כ-262 קמ"ר שימשו לגידול חקלאי של צמחים (דגנים, ירקות ופירות), ועוד כ-8,230 קמ"ר שימשו את האדם בצורות אחרות: מרעה, יערות נטועים וכדומה. כ-239 קמ"ר לא היו ניתנים לשימוש אנושי (ביצות וחוליות). לגבי נפת באר שבע לא ניתנו סטטיסטיקות שכאלה.

בכל הארץ נמנו 958 כפרים (villages), שבכולם יחד נפקדו 580,117 איש. לעומת זאת, 23 יישובים נחשבו לערים (towns), ואלו הם (בסוגריים אוכלוסיית העיר):

במחוז הדרום: במחוז ירושלים: במחוז הצפון:

בירושלים, תל אביב וטבריה היה רוב יהודי; בנצרת, בית לחם, רמאללה ובית ג'אלא היה רוב נוצרי; בחיפה ובשפרעם לאף דת לא היה רוב מוחלט (50%); ובשאר הערים היה רוב מוסלמי. ארבע ערים נחשבו "ערים מנהליות" (principal towns) – ירושלים, יפו, חיפה ותל אביב.

פרק שני (טבלאות II,‏ III ו-V): תנודות באוכלוסייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה עוסק בהשוואה בין נתוני מפקד זה לנתוני מפקד 1922.

תנודות באוכלוסייה מ-1922 עד 1931 לפי נפה ודת
נפה אוכלוסים קבועים (התפקדו) נודדים (אומדן)
מוסלמים יהודים נוצרים אחרים (כולל דרוזים) סה"כ
עזה Increase 30.7% Increase 27.6% Increase 10.5% Decrease 66.6% Increase 30.5% Decrease 70.4%
באר שבע Increase 45.4% Decrease 82.6% Decrease 34.9% Decrease 54.6% Increase 31.6% Decrease 32.5%
יפו Increase 81% Increase 189.1% Increase 36.4% Increase 3825% Increase 116.7% Increase 945.9%
רמלה Increase 36.2% Increase 116.0% Increase 11.4% Decrease 98.9% Increase 37.6% Increase 628%
חברון Increase 23.1% Decrease 68.6% Increase 69.9% Increase מ-0 ל-8 איש Increase 22.5% Increase מ-0 ל-2,001 איש
בית לחם Increase 49.8% Increase 2000% Increase 4.4% Increase מ-0 ל-8 איש Increase 17.7% Decrease 32.9%
ירושלים Increase 41.4% Increase 58.4% Increase 31% Decrease 89.5% Increase 45.3% Steady נשאר 0
יריחו Increase 167.4% Increase 3950% Increase 96.3% Increase מ-0 ל-28 איש Increase 180.8% Decrease 82.8%
רמאללה Increase 31.9% Decrease 85.7% Increase 22.9% Steady נשאר 0 Increase 30.2% Steady נשאר 0
טולכרם Increase 30.6% Increase 2796% Increase 35.4% Increase 60% Increase 32.5% Steady נשאר 0
שכם Increase 22.6% Decrease 41.2% Increase 11.9% Increase 12.7% Increase 22.4% Decrease 70.2%
ג'נין Increase 24.2% Decrease 42.8% Increase 28.7% Decrease 99.5% Increase 23.5% Steady נשאר 0
נצרת Increase 20.6% Increase 353.1% Increase 4.8% Increase 750% Increase 26.1% Steady נשאר 0
ביסאן Increase 30.8% Increase 178.6% Increase 60.6% Increase מ-0 ל-24 איש Increase 41.6% Steady נשאר 0
טבריה Increase 32.5% Increase 24.8% Increase 31.8% Increase 32.8% Increase 30.2% Steady נשאר 0
חיפה Increase 53% Increase 167.2% Increase 48.5% Increase 130.3% Increase 69.1% Steady נשאר 0
עכו Increase 28% Increase 105.5% Increase 23.9% Increase 23.3% Increase 27% Steady נשאר 0
צפת Increase 96.3% Decrease 4.3% Increase 25.7% Increase 25.3% Increase 74.2% Steady נשאר 0
סה"כ Increase 37.2% Increase 108.3% Increase 25.2% Increase 6.6% Increase 44.3% Decrease 22.3%

אוכלוסיותיהן של שלוש ערים קטנו מ-1922 עד 1931: בית ג'אלא (Decrease 12%), עזה (Decrease 2.5%) וח'אן יונס (Decrease 2%). אוכלוסיות שאר הערים גדלו, והעיר שמספר תושביה גדל בקצב החד ביותר הייתה תל אביב, אשר שילשה את אוכלוסייתה (מ-15,185 ל-46,101 איש).

פרק שלישי (טבלאות XI–XIV): מקום לידה, מקום תושבות, אזרחות ולאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

132,692 מכלל המתפקדים נולדו מחוץ לארץ ישראל, מתוכם 101,415 יהודים (כ-58% מכלל האוכלוסייה היהודית), 17,834 נוצרים (כ-20% מכלל האוכלוסייה הנוצרית), ו-12,506 מוסלמים (כ-2% מכלל האוכלוסייה המוסלמית). 11 איש נולדו בים. מקום לידתם של 484 מתפקדים (שנספרו בין ילידי חו"ל) לא דווח כלל.

נכללו נתונים לגבי מקום תושבות (place of residence) של המתפקדים, שכן לא כולם היו תושבי היישוב שבו התפקדו. 947,640 איש אכן היו תושבי הנפה שבה התפקדו, אבל 12,627 היו תושבי נפה אחרת בארץ ישראל, 6,791 היו תושבים בארץ אחרת, ומקום התושבות של 2,210 מתפקדים לא דווח.

ל-874,905 מהמתפקדים הייתה אזרחות ארץ-ישראלית, ועוד 8,128 איש הגישו בקשה לקבלת אזרחות ארץ-ישראלית שטרם אושרה. התפקדו גם 80,355 אזרחי מדינות אחרות, ועוד 5,880 איש שהיו חסרי אזרחות או שאזרחותם לא דווחה.

נכללו גם נתונים לגבי הלאום (nationality) של המתפקדים, או ליתר דיוק ההגדרה העצמית הלאומית של כל מתפקד. 772,904 מהמתפקדים הזדהו כערבים, ו-174,809 הזדהו כיהודים (ביניהם 431 איש שלא השתייכו לעדה הדתית היהודית).

התפלגות המתפקדים בעלי אזרחות ארץ-ישראלית לפי לאום ודת

  ערבים מוסלמים (78.33%)
  ערבים נוצרים (8.22%)
  ערבים אחרים (1.02%)
  בני הלאום היהודי (11.52%)
  נוצרים לא־ערבים (0.72%)
  מוסלמים לא־ערבים (0.14%)
  אחרים (0.04%)

התפלגות המתפקדים חסרי אזרחות ארץ-ישראלית לפי לאום ודת

  ערבים מוסלמים (5.37%)
  ערבים נוצרים (1.43%)
  ערבים אחרים (0.29%)
  בני הלאום היהודי (78.45%)
  נוצרים לא־ערבים (12.45%)
  מוסלמים לא־ערבים (1.63%)
  אחרים (0.39%)
ארץ ילידי הארץ תושבי הארץ אזרחי הארץ
המנדט הצרפתי בסוריההמנדט הצרפתי בסוריה סוריה ולבנון 10,686 1,055 3,461
סיני 2 2 —
אמירות עבר הירדןאמירות עבר הירדן עבר הירדן 3,661 1,328 2,693
איים יווניים 16 2 —
מלטה מלטה 27 1 9
קפריסין קפריסין 250 19 36
איים ים־תיכוניים, שונות 35 0 —
האימפריה האתיופיתהאימפריה האתיופית חבש 160 13 153
ממלכת מצריםממלכת מצרים מצרים 3,989 520 2,016
נג'ד וחג'אז נג'ד וחג'אז 227 36 102
עיראק (1921–1959)עיראק (1921–1959) עיראק 4,382 34 952
ממלכת תימןממלכת תימן תימן 5,162 5 1,790
ארצות ערב, שונות 724 1 181
הראג' הבריטיהראג' הבריטי הודו 222 24 61
טורקיהטורקיה טורקיה 6,303 24 1,842
איראן 1925–1964איראן 1925–1964 פרס 2,940 1 2,653
אפגניסטן (1930–1973)אפגניסטן (1930–1973) אפגניסטן 891 2 357
מרכז אסיה —
יפןיפן יפן 40 1 1
הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית סין 5
המזרח הרחוק 6
אסיה, שונות 1 — —
אלג'יריה 214 1 —
טריפוליטניה 48 2 15
מרוקומרוקו מרוקו 1,508 2 21
תוניסיה הצרפתיתתוניסיה הצרפתית תוניסיה 147 0 20
מושבות בריטיות באפריקה 85 11 19
אפריקה, שונות 19
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 660 26 733
ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה 648 26 1,103
מדינת אירלנד החופשיתמדינת אירלנד החופשית אירלנד 8 6 4
אלבניהאלבניה אלבניה 9 — —
אסטוניהאסטוניה אסטוניה 29 1 25
ממלכת בולגריהממלכת בולגריה בולגריה 1,301 0 569
בלגיהבלגיה בלגיה 66 7 37
ברית המועצות (1923–1955)ברית המועצות (1923–1955) ברית המועצות 28,143 4 9,360
גיברלטר גיברלטר 3 5 5
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר גרמניה 2,035 102 2,945
דנמרקדנמרק דנמרק 37 21 29
העיר החופשית דנציגהעיר החופשית דנציג דנציג 10 0 23
הולנדהולנד הולנד 73 2 89
הונגריה (1920–1945)הונגריה (1920–1945) הונגריה 852 5 818
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 4,529 3,180 6,870
ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה יוגוסלביה 497 2 228
יווןיוון יוון 1,753 24 1,666
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג — — 1
לטביהלטביה לטביה 1,294 0 559
ליטאליטא ליטא 3,873 0 2,134
נורווגיהנורווגיה נורווגיה 22 21 22
הרפובליקה הספרדית השנייההרפובליקה הספרדית השנייה ספרד 151 1 1,447
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה פולין 36,013 18 23,288
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 5 3 28
פינלנדפינלנד פינלנד 5 2 6
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 514 7 1,119
הרפובליקה הצרפתית השלישיתהרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת 816 60 5,082
ממלכת רומניהממלכת רומניה רומניה 5,067 2 2,659
שוודיהשוודיה שוודיה 40 1 47
שווייץשווייץ שווייץ 119 19 74
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 1,041 127 2,668
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 735 14 9
אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור 6
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 61
ברזילברזיל ברזיל 21
ג'מייקה ג'מייקה 1
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית דומיניקה 11
האיטי (1859–1964)האיטי (1859–1964) האיטי 4
הונדורסהונדורס הונדורס 3
מקסיקו (1916–1934)מקסיקו (1916–1934) מקסיקו 26
פנמהפנמה פנמה 20
פרופרו פרו 1
צ'ילהצ'ילה צ'ילה 10
קובהקובה קובה 8
קולומביהקולומביה קולומביה 13
קנדה (1921–1957)קנדה (1921–1957) קנדה 78 2 55
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 81 19 56
ארץ ישראל 836,576 960,267 874,905

(צבעי התאים מתייחסים להתפלגות הדתית – ירוק למוסלמים, כחול ליהודים ואדום לנוצרים, לפי ייצוג RGB)

הנתונים בפרק זה לא כללו את אוכלוסיית הנוודים שלא התפקדו. בהיותם נוודים, קשה לומר שמקום מסוים הוא "מקום התושבות" שלהם, וסביר להניח שרובם היו ערבים (בדואים) בעלי אזרחות ארץ-ישראלית.

פרק רביעי (טבלה VII): דת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות האוכלוסייה הכפרית (rural population) בארץ לפי דת

  מוסלמים (88.14%)
  יהודים (7.12%)
  נוצרים (3.41%)
  אחרים (1.33%)

פרק זה עוסק בזרמים הדתיים בקרב אוכלוסיית הארץ.

  • דת הרוב בארץ ישראל הייתה האסלאם. 755,612 איש היו מוסלמים סונים, ורובם השתייכו לאסכולה השאפעית. נפקדו גם 4,100 מוסלמים שיעים, בני העדה המתואלית, רובם תושבי הגליל העליון (נפות צפת ועכו). הוערך שכל הנוודים בארץ שלא התפקדו הם מוסלמים.
  • היהדות הייתה הדת השנייה בגודלה. נפקדו 174,608 יהודים רבניים, ורק 2 יהודים קראים (שניהם זכרים).
  • הנצרות הייתה הדת השלישית בגודלה, והיא כללה זרמים רבים, כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת.
  • הדת הדרוזית הייתה הרביעית בגודלה, עם 9,148 מאמינים בארץ, שהוערכו להוות כ-8% מהאוכלוסייה הדרוזית בכל העולם (היתר חיו בעיקר בסוריה ולבנון). כמעט כולם היו פלאחים דוברי ערבית.
  • הדת השומרונית הייתה הקטנה ביותר מבין הדתות שנמצאו במפקד, אבל היא זכתה לתשומת לב מיוחדת בשל היותה דת עתיקה שקיימת אך ורק בארץ ישראל. נמצא שמקרב השומרונים התפקדו 32 זוגות נשואים, 36 רווקות, 57 רווקים, 20 אלמנות, 4 אלמנים, ואישה גרושה אחת – בסך הכול 182 איש.
התפלגות האוכלוסייה הנוצרית בארץ ישראל לפי זרם
זרם סה"כ זכרים נקבות הערות מתוכם אזרחי א"י
אורתודוקסים
(כנסיית ירושלים)
39,727 19,565 20,162

רוב הנוצרים בנפות בית לחם, יפו, רמאללה, רמלה, עזה, שכם, יריחו ובאר שבע היו אורתודוקסים, וכך גם רוב אזרחי קפריסין בארץ

37,703
סורים אורתודוקסים 1,042 582 460 מתוכם 634 (61%) מתגוררים בעיר ירושלים, ועוד 291 מתגוררים בנפת בית לחם 921
לטינים קתולים 18,895 8,714 10,181 רוב האזרחים של איטליה, בלגיה, מלטה, אירלנד ולוקסמבורג בארץ היו לטינים קתולים 15,728
יוונים קתולים 12,645 6,289 6,356 מתוכם 6,472 (51%) מתגוררים בנפת חיפה
רוב הנוצרים בנפת טבריה היו יוונים קתולים
12,347
מרונים קתולים 3,431 1,738 1,693 מתוכם 1,586 (46%) מתגוררים בנפת חיפה, ועוד 811 מתגוררים בנפת צפת
רוב הנוצרים בנפת צפת היו מרונים
3,036
ארמנים קתולים 330 238 92 מתוכם 258 (78%) מתגוררים בעיר ירושלים 142
סורים קתולים 171 69 102 מתוכם 91 (53%) מתגוררים בעיר ירושלים 146
כשדים קתולים 106 35 71 92
ארמנים גרגוריאנים 3,167 1,628 1,539 מתוכם 2,038 (64%) מתגוררים בעיר ירושלים 2,820
קופטים 219 128 91 161
חבשים 282 278 4 מתחלקים לשתי קבוצות: 1
אנגליקנים 4,799 3,320 1,479 מתוכם 2,875 (60%) היו אזרחי הממלכה המאוחדת 1,810
פרסביטריאנים 170 117 53 מתוכם 145 (85%) היו אזרחי הממלכה המאוחדת 17
לותרנים 344 156 188 מתוכם 239 (69%) מתגוררים בנפת יפו
רוב האזרחים של נורווגיה ודנמרק בארץ היו לותרנים
141
אחרים 6,070 3,039 3,031 משתייכים למגוון זרמים פרוטסטנטיים שונים
מתוכם 1,113 טמפלרים (520 זכרים ו-593 נקבות)
3,226
סה"כ 91,398 45,896 45,502 78,291

פרק חמישי (טבלה VIII): גיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה עוסק בהתפלגות האוכלוסייה לפי גיל:

גילאים מספר מתפקדים
0–5
168,602
5–10
133,280
10–15
78,476
15–20
63,212
20–25
87,717
25–30
93,234
30–35
73,275
35–40
60,356
40–45
49,141
45–50
37,049
50–55
35,652
55–60
19,747
60–65
26,033
65–70
13,071
70–75
14,136
75 ומעלה
15,838

התפלגות הגילאים לא הייתה זהה בקרב כל העדות הדתיות בארץ:

  • ליהודים היה ייצוג־יתר בשכבת הגיל 15–35 שנים, כנראה בשל העולים הרבים שרבים מהם באו בגילאים האלה
  • לנוצרים היה ייצוג־חסר בשכבת הגיל 0–10, כנראה משום שחלק ניכר מהנוצרים בארץ השתייכו למגזרים שממעטים להתרבות, כגון נזירים או חיילים
  • האוכלוסייה המוסלמית הייתה הצעירה ביותר, והיא כמעט שלא הושפעה מהגירה

בסך הכול ממוצע הגילאים היה 25.1 שנים. בשנת 1931 שיעור הילודה היה 47.7 לידות לאלף איש, ושיעור התמותה היה 21.8 לאלף.

נתונים אלו התבססו על הצהרות המתפקדים, ולפיכך אמינותם נמוכה יחסית. קשה עוד יותר היה לאמוד את גילאי הנוודים שלא התפקדו, אבל הוערך שכ-44% מהם (29,558 נפש) היו ילדים מתחת לגיל 13.

פרק שישי: מין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה עוסק בעיקר ביחס בין זכרים לנקבות באוכלוסייה.

מספר נקבות על כל אלף זכרים בקרב המתפקדים, לפי שכבת גיל ועדה דתית
0–5 5–10 10–15 15–25 25–35 35–45 45–55 55–65 65–75 75 ומעלה סה"כ
מוסלמים 966 874 797 922 1,073 1,054 1,004 1,057 1,103 1,056 968
יהודים 952 959 953 1,038 914 957 1,075 1,114 1,148 1,079 982
נוצרים 921 923 890 845 954 1,180 1,234 1,226 1,299 1,571 991
סה"כ 960 891 830 938 1,022 1,048 1,037 1,084 1,131 1,100 973

בקרב הנוודים הוערך שהיו 878 נקבות בלבד על כל אלף זכרים.

בשנים 1923–1931:

  • נולדו בארץ 355,668 תינוקות, מתוכם 186,003 זכרים ו-169,665 נקבות
  • ומתו 180,110 איש, מתוכם 94,359 זכרים ו-85,751 נקבות

פרק שביעי (טבלה VIII): מצב משפחתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות המתפקדים לפי מין ומצב משפחתי

  183,176 בנים נשואים (18.9%)
  298,452 בנים רווקים (30.79%)
  8,407 בנים אלמנים (0.87%)
  1,223 בנים גרושים (0.13%)
  2,281 בנות גרושות (0.24%)
  52,863 בנות אלמנות (5.45%)
  229,065 בנות רווקות (23.63%)
  193,801 בנות נשואות (19.99%)

פרק זה עוסק במצב משפחתי (conjual condition), כלומר האם האדם רווק, נשוי, אלמן או גרוש.

המצב המשפחתי של האדם היה תלוי במידה רבה בגילו: הרוב המוחלט (99.92%) של הילדים מתחת לגיל 15 היו רווקים, אבל תועדו מקרים של נישואי בוסר, רובם מבין המוסלמים; הצעירים ביותר היו תינוק זכר מהעיר יפו ותינוקת נקבה מנפת חברון, ששניהם נרשמו כנשואים למרות שהיו בני פחות משנתיים. בשכבות הגילאים שבין 20 ל-70 הנשואים היוו רוב, ואילו מגיל 70 ואילך מספר האלמנים עלה על מספר הנשואים.

גם להשתייכות הדתית הייתה השפעה. כאמור, באוכלוסייה המוסלמית היו נהוגים נישואים בגיל מוקדם יותר, והתקיימה גם פוליגיניה. לעומת זאת, באוכלוסייה הנוצרית שיעור הרווקים היה הגבוה ביותר, בפרט בגילאים מבוגרים (כנראה בשל החיילים הבריטיים והנזירים), ואילו שיעור הגרושים היה הנמוך ביותר (רק 3% מכלל הגרושים שהתפקדו היו נוצרים).

נתונים אלו לא כללו את הנוודים שלא התפקדו. הוערך שהתפלגותם של אלו על פי מצב משפחתי היא: 14,369 רווקות, 21,949 רווקים, 16,620 נשואות, 12,968 נשואים, 142 אלמנות וגרושות, ו-505 אלמנים וגרושים.

פרק שמיני (טבלה IX): חינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות יודעי קרוא וכתוב לפי מספר שנות לימוד

  0 שנים (8.43%)
  1 שנים (4.64%)
  2 שנים (10.19%)
  3 שנים (10.54%)
  4 שנים (10.21%)
  5 שנים (10.33%)
  6 שנים (7.93%)
  7 שנים (6.29%)
  8 שנים (9.69%)
  9 שנים (2.96%)
  10 שנים (8.33%)
  11 שנים (1.4%)
  12 שנים (3.61%)
  13 שנים (0.99%)
  14 שנים (0.9%)
  15 שנים או יותר (3.36%)

247,316 מהמתפקדים, כרבע מכלל האוכלוסייה, היו יודעי קרוא וכתוב. מתוכם 126,092 היו יהודים (72% מכלל האוכלוסייה היהודית), 75,659 היו מוסלמים (11% מכלל האוכלוסייה המוסלמית), ו-43,695 היו נוצרים (48% מכלל האוכלוסייה הנוצרית). בכל העדות הדתיות שיעור הגברים יודעי קרוא וכתוב היה גבוה משיעור הנשים.

היו גם נתונים לגבי מספר שנות הלימוד של כל מתפקד. מבין אלו שלא ידעו קרוא וכתוב, 99.1% לא למדו בבית ספר אפילו שנה אחת, ורק 0.2% למדו שלוש שנים או יותר. נתוני אלו שכן ידעו קרוא וכתוב מופיעים בתרשים העוגה המצורף.

בשנים 1923–1931 התפרסמו בארץ ישראל 2,322 ספרים ו-332 כתבי עת בעברית, 96 ספרים ו-39 כתבי עת בערבית, ו-129 ספרים ו-15 כתבי עת באנגלית.

בקרב הנוודים שלא התפקדו הוערך שהיו 219 יודעי קרוא וכתוב (שהם כ-0.3% מכלל אוכלוסיית הנוודים), כולם בני למעלה מ-13, ומתוכם אישה אחת בלבד.

פרק תשיעי (טבלה X): שפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה עוסק בשפות המדוברות בארץ. לכל מתפקד שויכה שפה אחת, שהיא השפה בה הוא "משתמש בחיי היום־יום שלו" (uses in ordinary daily life), תוך התעלמות מרב-לשוניות. במקרים של אנשים שלא מדברים – תינוקות או אילמים – הוזנה השפה המדוברת בסביבתם (כגון שפת ההורים).

השפות המדוברות בארץ לפי דת
שפה סה"כ דוברים מוסלמים יהודים נוצרים מתוכם בנפת ירושלים הערות
אנגלית 5,304 36 296 4,962
2,178 / 5,304
רוב הדוברים הנוצרים היו זכרים, ואילו רוב הדוברים היהודים והמוסלמים היו נקבות; בסך הכול 75% מדוברי האנגלית בארץ היו זכרים
ערבית 779,081 691,879 2,216 75,548
70,636 / 779,081
השפה הנפוצה ביותר בארץ.
דובריה היוו רוב בקרב המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים והשומרונים.
סביר להניח שגם מרבית הנוודים שלא התפקדו היו דוברי ערבית.
עברית 165,488 8 165,177 13
51,150 / 165,488
290 מדוברי השפה סווגו כ"אחרים" – לא מוסלמים, לא יהודים ולא נוצרים; ככל הנראה רובם היו חסרי דת
איטלקית 708 0 6 702
296 / 708
מתוכם 3 יהודים דוברי "טוסקנית" (Tuscan), שנספרו בנפרד; ייתכן שמדובר בניב של איטלקית יהודית
אירית 1 0 0 1
1 / 1
אלבנית 2 2 0 0
2 / 2
אסטונית 1 0 0 1
0 / 1
נקבה תושבת נפת יפו
אפגנית 13 13 0 0
10 / 13
כנראה פשטו
כולם זכרים
ארמית 226 0 35 191
183 / 226
דוברי הארמית מתחלקים לשלוש קבוצות:
ארמנית 2,768 0 1 2,767
1,819 / 2,768
רובם פליטי רצח העם הארמני
בוכרית 37 0 37 0
31 / 37
ניב של פרסית
בולגרית 32 0 11 21
21 / 32
מתוכם 22 (69%) נשים
בסקית 2 0 0 2
1 / 2
ג'אווה 1 1 0 0
1 / 1
גאורגית 50 0 50 0
44 / 50
מתוכם 36 (72%) נקבות
ג'והורי 2 0 2 0
0 / 2
ניב של פרסית
שני דובריו תושבי נפת יפו
גרמנית 2,492 2 270 2,214
663 / 2,492
כנראה רובם בני מושבות הטמפלרים
דנית 6 0 4 2
4 / 6
שפות הודיות 40 34 2 4
25 / 40
מתוכם 7 דוברי הינדוסטנית ו-1 דובר מלאיאלאם
30 (75%) מכלל דוברי השפות ההודיות היו זכרים
הולנדית 14 0 6 8
9 / 14
מתוכם 5, כולם נוצרים, נרשמו כדוברי פלמית (Flemish)
הונגרית 62 0 51 11
30 / 62
ולשית 3 0 0 3
0 / 3
כולם מנפת חיפה
חבשית 140 0 0 140
131 / 140
מתוכם 94 (67%) זכרים
טאקרורית 1 1 0 0
1 / 1
Takrurian, כנראה שפה כלשהי מאפריקה שמדרום לסהרה
טורקית 1,268 150 65 1,052
667 / 1,268
קבוצה טטרית 12 0 12 0
2 / 12
לא ברור באיזו שפה מדובר, אולי קרימצ'קית (אנג')
יוונית 1,684 2 15 1,667
1,135 / 1,684
כנראה רובם אנשי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית
יידיש 4,694 0 4,610 0
1,519 / 4,694
מתוכם 3,287 (70%) נקבות
כורדית 124 19 101 4
87 / 124
לטינית 3 0 0 3
3 / 3
ליטאית 4 0 4 0
0 / 4
כולם תושבי נפת יפו
מלטית 11 0 0 11
10 / 11
נורווגית 21 0 0 21
0 / 21
כולם זכרים תושבי נפת יפו
סודאנית 13 12 0 1
12 / 13
לא ברור באיזו שפה מדובר, אולי האוסה
סינית 21 1 0 20
0 / 21
כולם זכרים חוץ מאחת (נוצרייה)
כל הנוצרים היו תושבי נפת יפו, והמוסלמי היה תושב נפת נצרת
סלאבית 6 0 1 5
5 / 6
לא ברור באיזו שפה סלאבית בדיוק מדובר
ספרדית 994 3 865 123
599 / 994
מתוכם היהודים היו בעצם דוברי לאדינו
סרבו-קרואטית 24 2 8 14
14 / 24
מתוכם הנוצרים והיהודים נחשבו לדוברי "סרבית", והמוסלמים נחשבו לדוברי "בוסנית", אף שבפועל מדובר באותה שפה
פולנית 64 0 19 44
43 / 64
מתוכם 46 (72%) נקבות
פורטוגזית 11 6 0 5
1 / 11
מתוכם 4 נוצרים דוברי הניב הברזילאי (Brazilian)
פינית 2 0 1 1
2 / 2
שניהם זכרים
פרסית 636 3 373 6
252 / 636
252 מדוברי השפה סווגו כ"אחרים" – לא מוסלמים, לא יהודים ולא נוצרים; ככל הנראה רובם היו בהאים
צוענית 151 151 0 0
17 / 151
צ'כית 9 0 0 8
8 / 9
צרפתית 1,270 6 81 1,175
470 / 1,270
מתוכם 847 (67%) נקבות
צ'רקסית 838 827 7 4
4 / 838
616 מדוברי השפה (73.5%) היו תושבי נפת טבריה, כנראה מכפר כמא
קטלאנית 1 0 0 1
1 / 1
רומנית 44 0 18 26
26 / 44
מתוכם 37 (84%) נקבות
רוסית 881 1 269 606
542 / 881
מתוכם 669 (76%) נקבות
שוודית 6 0 1 5
6 / 6
שוויצרית 2 0 1 1
0 / 2
לא ברור באיזו שפה מדובר, אולי גרמנית שווייצרית

פרק עשירי (טבלה XV): נכויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דווח ש-29,828 מתפקדים, שהם כ-3.1% מכלל האוכלוסייה, היו נכים. התפלגותם הייתה כדלקמן:

סוג נכות זכרים נקבות סה"כ בעלי נכות מלידה
אי שפיות 459 350 809 20
עיוורון בעין אחת 10,277 8,799 19,076 131
עיוורון מלא 3,483 4,689 8,172 316
חירשות מלאה 819 722 1,541 64
חירשות-אילמות 253 166 419 128

189 מתפקדים היו בעלי יותר מסוג אחד של נכות (השילוב הנפוץ ביותר היה חירשות ועיוורון).

פרק אחד עשר (טבלאות XVI–XXI): עיסוק ותעשייה מאורגנת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות המתפקדים – גם משׂתכרים וגם נתמכים – לפי מקור פרנסה

  עבודה חקלאית שכירה (10.08%)
  גידול תפוזים (1.31%)
  גידול פירות אחרים, ירקות וכו' (4%)
  גידול ורעיית בהמות (2.39%)
  חקלאות – שונות (0.65%)
  הפקת מינרלים (0.83%)
  תעשיית הבנייה (3.84%)
  תעשיית הביגוד (2.99%)
  תעשיית העץ (1.51%)
  תעשיית המתכת (1.02%)
  תעשייה – שונות (2.55%)
  סחר במזון ומלונאות (6.21%)
  סחר בטקסטיל (0.92%)
  סחר – שונות (2.83%)
  תחבורה (5.22%)
  דת (1.23%)
  הוראה (1.08%)
  מקצועות חופשיים – שונות (1.35%)
  פקידות (1.13%)
  קבלת צדקה (0.84%)
  אחר (4.18%)

280,938 מכלל המתפקדים היו "משׂתכרים" (Earners), אנשים שפרנסו את עצמם (ולעתים קרובות גם אחרים). שאר המתפקדים, 688,330 איש, היו "נתמכים" (Dependants), אנשים שהיו תלויים לפרנסתם באחרים.

מבין ה"נתמכים" 81,016 איש עבדו, אבל גם קיבלו תמיכה כלכלית.

אב"א אחימאיר עומד על יד גרפיטי הקורא לא להשתתף במפקד האוכלוסין

בשנת 1946 הגיש דוד בן-גוריון מסמך של ישראל טריווש, תחת הכותרת "אין רוב ערבי בארץ", לוועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל.[2] במסמך נטען שיש שגיאות שורשיות במפקדי האוכלוסין הבריטים מ-1922 ו-1931, שלדבריו נועדו להרתיע את הציונות המדינית.

לדוגמה, טופסי המפקד מולאו על ידי ראשי חמולות הרואים בניפוח נתונים דמוגרפים מכשיר לשדרוג מעמדם הפוליטי, הכלכלי והחברתי; טופסי ההתפקדות הערבית עברו בדיקה חפוזה; ומספרי המתפקדים הבדואים נופחו בשיטתיות. הדיווח על פטירות במגזר הערבי היה מצומצם ביותר ורבים מהמהגרים הערבים מהכפר אל העיר נספרו פעמיים, כולל תושבי חו"ל ערבים שנכללו במפקד האוכלוסין.[3]

לדברי החוקר גדי גילבר, להבדיל ממפקד 1922 ש"אינו חף מפגמים", מפקד 1931 "מקובל על החוקרים כמהימן, נקי מטעויות משמעותיות".[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, עמ' 12–11
  2. ↑ ישראל טריווש, אין רוב ערבי בארץ: גילויים מפתיעים על הסילופים בספירת האוכלוסייה הערבית בארץ, ספריית חזון, הוצאת הלל, תל אביב, תש"ז
  3. ↑ יורם אטינגר, הנתונים מוכיחים: אין שום ‘פצצת זמן דמוגרפית’ ערבית, באתר מידה, 8 במאי 2018
  4. ↑ גד גילבר, מגמות בהתפתחות הדמוגרפית של הפלסטינים – 1948-1870, בתוך: התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה?, עמ' 16–17.