מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אב"א אחימאיר עומד על יד גרפיטי הקורא לא להשתתף במפקד האוכלוסין

מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היה מפקד האוכלוסין השני של שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל והוא נערך ב-18 בנובמבר 1931, בניהולו של מייג'ור א' מילס. המפקד הקודם היה מפקד 1922 של ארץ ישראל, ולא נערך מפקד נוסף בארץ-ישראל על ידי הממשל הבריטי. לאחר קום המדינה נערכו מפקדי אוכלוסין בישראל.

על בסיס נתוני מפקד 1931 נערך סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל עבור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שפעלה בתחילת שנת 1946.[1] הנתונים חושבו ליום 1 באפריל 1945[2] ופורסמו לאחר מכן ושימשו גם את ועדת אונסקו"פ שפעלה בשנת 1947.

במפקד נמצא כי בארץ ישראל הייתה קיימת אוכלוסייה של 1,035,821 (1,033,314 בניכוי מספרם של הכוחות המזוינים של בריטניה) - עלייה של 36.8% מאז 1922. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-108.4%, בעקבות גלי העלייה.

האוכלוסייה חולקה לפי דת: 759,717 מוסלמים, 174,610 יהודים, 91,398 נוצרים,[3] 9,148 דרוזים, 350 בהאים, 182 שומרונים ו-421 "חסרי דת". בעיה מיוחדת נוצרה בספירת הבדואים הנוודים שבדרום, שלא ששו לשתף פעולה. האומדנים של כל שבט נעשו על ידי קצינים של הממשל המחוזי, על פי תצפית מקומית. מתוך 759,717 המוסלמים, 66,553 אנשים נמנו בשיטה זו. מספר הכוחות הבריטיים הזרים שהוצבו בארץ-ישראל ב-1931 הסתכם בכ-2,500.

בקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 הגיש בן גוריון ל”ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל” מסמך של ישראל טריווש תחת הכותרת “אין רוב ערבי בארץ”.[4] המסמך שופך אור על שגיאות שורשיות במפקדי האוכלוסין הבריטים מ-1922 ו-1931 – שנועדו להרתיע את הציונות המדינית. לדוגמא, טפסי המפקד מולאו על ידי ראשי חמולות הרואים בניפוח נתונים דמוגרפים מכשיר לשדרוג מעמדם הפוליטי, הכלכלי והחברתי; טפסי ההתפקדות הערבית עברו בדיקה חפוזה, ומספרי המתפקדים הבדווים נופח בשיטתיות. הדיווח על פטירות במגזר הערבי היה מצומצם ביותר ורבים מהמהגרים הערבים מהכפר אל העיר נספרו פעמיים, כולל תושבי חו”ל ערבים שנכללו במפקד האוכלוסין.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine (להלן: הדאווי), עמ' 12-11.
  2. ^ ורד בר-און, שימוש בתוכנות מחשב ככלי עזר בניתוח גאוגרפי היסטורי בהדגמה על "סקר הכפרים" (1945), עמ' III
  3. ^ לעומת זאת, אצל יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 246, הערה 62: "במפקד שנערך בארץ בשנת 1931 נמנו 75,500 נוצרים מקומיים. מתוכם הגדירו את לאומיותם כערבית – 73,281".
  4. ^ ישראל טריווש, אין רוב ערבי בארץ: גילויים מפתיעים על הסילופים בספירת האוכלוסיה הערבית בארץ, ספריית חזון, הוצאת הלל, תל אביב, תש"ז ‬
  5. ^ יורם אטינגר, הנתונים מוכיחים: אין שום ‘פצצת זמן דמוגרפית’ ערבית, באתר מידה, 8 במאי 2018
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.