מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931)
מפקד האוכלוסים בפלשתינה (א"י) לשנת 1931 (באנגלית: 1931 Census of Palestine) היה מפקד אוכלוסין שערכו שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל. המפקד נערך ב-18 בנובמבר 1931, בניהולו של מייג'ור א' מילס (E. Mills), ונמצא בו כי אוכלוסיית ארץ ישראל מנתה אז 1,035,821 איש.
זה היה המפקד השני שערכו שלטונות המנדט בארץ ישראל, אחרי מפקד 1922. אחריו לא ערכו הבריטים מפקדים נוספים בארץ, אבל נתוני מפקד 1931 היוו בסיס לאומדני אוכלוסיית הארץ בסקר הכפרים (1945), אומדנים ששימשו את ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל[1] ואת ועדת אונסקו"פ אחריה. עם קום מדינת ישראל בשנת 1948 קמה גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעורכת את מפקדי האוכלוסין בישראל מאז.
המפקד נערך על ידי כ-4,000 פוקדים, רובם בני האוכלוסייה המקומית שהוכשרו לשם כך, שלכל אחד מהם הוקצו כמה עשרות בתי אב. מאחר שלא ניתן היה לפקוד את כל תושבי הארץ באותו היום, מרבית העבודה נעשתה מראש: בחודש אוקטובר הפוקדים הזינו לטפסים את נתוני התושבים שהוקצו להם, ובליל המפקד – הלילה שבין ה-18 ל-19 בנובמבר – הטפסים עודכנו, כך שאנשים שכבר לא היו נוכחים באותו הלילה (מתו או עזבו) נמחקו מהטפסים, ואנשים חדשים נוספו. בסך הכול נפקדו 969,268 איש בצורה הזו.
בעיה מיוחדת נוצרה בספירת שבטי הבדואים הנוודים, שנהגו לא לשתף פעולה עם מפקדי אוכלוסין (גם במפקד 1922 הם סירבו להתפקד). בדואים רבים לא נפקדו בשיטה המתוארת לעיל, ובמקום זאת הבריטים אמדו את נתוניהם על פי תצפיות מקומיות. כ-66,553 איש נמנו בשיטה זו.
חלק ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1932 פורסמו התוצאות הראשונות של המפקד, בחוברת בשם תושבי הכפרים, הערים והיחידות האדמיניסטרטיביות (Population of Villages, Towns and Administrative Areas). החוברת כוללת נתונים גולמיים על אוכלוסיותיהם של כל יישובי הארץ, ועל התפלגות אוכלוסיות אלו לפי דת ומין.
| נפה | אוכלוסים קבועים (התפקדו) | נודדים (אומדן) |
סה"כ לפי מין | מספר בתים |
מחוז | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מוסלמים | יהודים | נוצרים | דרוזים | אחרים | סה"כ | זכרים | נקבות | ||||
| עזה | 92,785 | 421 | 897 | 0 | 1 | 94,104 | 530 | 47,069 | 47,565 | 20,113 | הדרום |
| באר שבע | 2,926 | 17 | 153 | 0 | 5 | 3,101 | 47,981 | 27,689 | 23,393 | 588 | הדרום |
| יפו | 60,510 | 69,789 | 9,921 | 2 | 312 | 140,534 | 4,968 | 75,231 | 70,271 | 33,778 | הדרום |
| רמלה | 54,101 | 8,496 | 4,184 | 2 | 10 | 66,793 | 3,786 | 36,649 | 33,930 | 15,224 | הדרום |
| חברון | 65,363 | 135 | 124 | 0 | 8 | 65,630 | 2,001 | 34,056 | 33,575 | 13,404 | ירושלים |
| בית לחם | 6,103 | 42 | 10,628 | 0 | 8 | 16,781 | 6,944 | 11,560 | 12,165 | 3,727 | ירושלים |
| ירושלים | 57,762 | 54,538 | 20,309 | 3 | 49 | 132,661 | 0 | 66,612 | 66,049 | 30,707 | ירושלים |
| יריחו | 2,822 | 243 | 263 | 25 | 3 | 3,356 | 127 | 2,170 | 1,313 | 675 | ירושלים |
| רמאללה | 31,897 | 1 | 7,164 | 0 | 0 | 39,062 | 0 | 18,803 | 20,259 | 9,029 | ירושלים |
| טולכרם | 45,290 | 666 | 356 | 4 | 12 | 46,328 | 0 | 23,466 | 22,862 | 9,788 | הצפון |
| שכם | 67,098 | 10 | 1,214 | 7 | 161 | 68,490 | 216 | 33,772 | 34,934 | 14,433 | הצפון |
| ג'נין | 40,555 | 4 | 851 | 1 | 0 | 41,411 | 0 | 20,268 | 21,143 | 8,735 | הצפון |
| נצרת | 18,019 | 3,172 | 7,384 | 1 | 16 | 28,592 | 0 | 14,077 | 14,515 | 6,126 | הצפון |
| ביסאן | 12,672 | 1,950 | 477 | 20 | 4 | 15,123 | 0 | 8,045 | 7,078 | 3,661 | הצפון |
| טבריה | 16,546 | 7,785 | 1,734 | 891 | 19 | 26,975 | 0 | 13,736 | 13,239 | 6,093 | הצפון |
| חיפה | 52,830 | 23,367 | 16,492 | 2,538 | 245 | 95,472 | 0 | 50,522 | 44,950 | 21,335 | הצפון |
| עכו | 31,905 | 296 | 7,672 | 5,171 | 98 | 45,142 | 0 | 23,177 | 21,965 | 9,978 | הצפון |
| צפת | 33,975 | 3,678 | 1,575 | 483 | 2 | 39,713 | 0 | 19,778 | 19,935 | 8,431 | הצפון |
| סה"כ | 693,159 | 174,610 | 91,398 | 9,148 | 953 | 969,268 | 66,553 | 526,680 | 509,141 | 215,825 | — |
קבוצת ה"אחרים" בטבלה זו כוללת:
- 421 חסרי דת, מתוכם: 288 מתל אביב, 41 מירושלים, 15 מבנימינה, 11 מיגור, 10 מחיפה, 10 מיפו, 8 מחדרה, 5 מבית לחם, 4 ממושב שרונה, 4 מפתח תקווה, 3 מבית ג'אלא, 3 מגבת, 3 מעפולה, 3 מג'יידא, 3 באתר חברת אשלג בים המלח, 2 מבית אלפא, 1 מחפצי-בה, 1 מכפר ברוך, 1 מכפר סבא, 1 מכרכור, 1 ממושבת שרונה, 1 מקבוצת כנרת, 1 מרמת גן, ו-1 מא-ראס אל-אחמר (אנג').
- 350 בהאים, מתוכם: 196 מחיפה, 51 מעכו ועוד 35 מפרווריה, 10 מלוד, 8 מחברון, 8 ממזרעה, 7 מטבריה, 7 מירושלים, 6 מאל-נוקייב (אנג'), 5 מבאר שבע, 5 מנצרת, 5 מאל-סמרא (אנג'), 4 מאל-בסה, 1 מיבנא, 1 מיפו, ו-1 במשטרת ראש פינה.
- 182 שומרונים, מתוכם: 160 משכם, 12 מטולכרם, 6 מיפו, 1 מביסאן, 1 מירושלים, 1 מכפר א-דיכ ו-1 במחנה אסירים בנפת חיפה.
המפקד הניח שכל ה"נודדים" שלא נפקדו הם מוסלמים.
חוברות אלו הודפסו בירושלים, והן היו תלת-לשוניות – באנגלית, ערבית ועברית גם יחד.
חלק שני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1933 פורסמו ממצאים נוספים מהמפקד, בתור ספר שלו שני כרכים: כרך אחד של דוח (Report, רובו פרוזה) וכרך שני של טבלאות (Tables). ממצאים אלו היו מורכבים יותר, וכללו נתונים נוספים וניתוח סטטיסטי מעמיק. ספר זה הודפס באלכסנדריה שבמצרים, והוא נכתב בשפה האנגלית בלבד.
פרק ראשון (טבלאות I, IV ו-VI): פיזור האוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחה של ארץ ישראל המנדטורית נאמד ב-25,483 קמ"ר, וצפיפות האוכלוסייה בה הייתה כ-40.65 נפש לקמ"ר. צוינו השטחים של מחוזות ונפות הארץ: הנפה הגדולה ביותר הייתה נפת באר שבע, שהיא לבדה היוותה כמעט מחצית (46.6%) משטח הארץ, ואילו נפת יפו הייתה הקטנה ביותר בשטחה (335 קמ"ר), ויחד עם זאת גם המאוכלסת ביותר.
מתוך שטח הארץ חוץ מנפת באר שבע, כ-262 קמ"ר שימשו לגידול חקלאי של צמחים (דגנים, ירקות ופירות), ועוד כ-8,230 קמ"ר שימשו את האדם בצורות אחרות: מרעה, יערות נטועים וכדומה. כ-239 קמ"ר לא היו ניתנים לשימוש אנושי (ביצות וחוליות). לגבי נפת באר שבע לא ניתנו סטטיסטיקות שכאלה.
בכל הארץ נמנו 958 כפרים (villages), שבכולם יחד נפקדו 580,117 איש. לעומת זאת, 23 יישובים נחשבו לערים (towns), ואלו הם (בסוגריים אוכלוסיית העיר):
| במחוז הדרום: | במחוז ירושלים: | במחוז הצפון: |
בירושלים, תל אביב וטבריה היה רוב יהודי; בנצרת, בית לחם, רמאללה ובית ג'אלא היה רוב נוצרי; בחיפה ובשפרעם לאף דת לא היה רוב מוחלט (50%); ובשאר הערים היה רוב מוסלמי. ארבע ערים נחשבו "ערים מנהליות" (principal towns) – ירושלים, יפו, חיפה ותל אביב.
פרק שני (טבלאות II, III ו-V): תנודות באוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה עוסק בהשוואה בין נתוני מפקד זה לנתוני מפקד 1922.
| נפה | אוכלוסים קבועים (התפקדו) | נודדים (אומדן) | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מוסלמים | יהודים | נוצרים | אחרים (כולל דרוזים) | סה"כ | ||
| עזה | ||||||
| באר שבע | ||||||
| יפו | ||||||
| רמלה | ||||||
| חברון | ||||||
| בית לחם | ||||||
| ירושלים | ||||||
| יריחו | ||||||
| רמאללה | ||||||
| טולכרם | ||||||
| שכם | ||||||
| ג'נין | ||||||
| נצרת | ||||||
| ביסאן | ||||||
| טבריה | ||||||
| חיפה | ||||||
| עכו | ||||||
| צפת | ||||||
| סה"כ | ||||||
אוכלוסיותיהן של שלוש ערים קטנו מ-1922 עד 1931: בית ג'אלא (
12%), עזה (
2.5%) וח'אן יונס (
2%). אוכלוסיות שאר הערים גדלו, והעיר שמספר תושביה גדל בקצב החד ביותר הייתה תל אביב, אשר שילשה את אוכלוסייתה (מ-15,185 ל-46,101 איש).
פרק שלישי (טבלאות XI–XIV): מקום לידה, מקום תושבות, אזרחות ולאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]132,692 מכלל המתפקדים נולדו מחוץ לארץ ישראל, מתוכם 101,415 יהודים (כ-58% מכלל האוכלוסייה היהודית), 17,834 נוצרים (כ-20% מכלל האוכלוסייה הנוצרית), ו-12,506 מוסלמים (כ-2% מכלל האוכלוסייה המוסלמית). 11 איש נולדו בים. מקום לידתם של 484 מתפקדים (שנספרו בין ילידי חו"ל) לא דווח כלל.
נכללו נתונים לגבי מקום תושבות (place of residence) של המתפקדים, שכן לא כולם היו תושבי היישוב שבו התפקדו. 947,640 איש אכן היו תושבי הנפה שבה התפקדו, אבל 12,627 היו תושבי נפה אחרת בארץ ישראל, 6,791 היו תושבים בארץ אחרת, ומקום התושבות של 2,210 מתפקדים לא דווח.
ל-874,905 מהמתפקדים הייתה אזרחות ארץ-ישראלית, ועוד 8,128 איש הגישו בקשה לקבלת אזרחות ארץ-ישראלית שטרם אושרה. התפקדו גם 80,355 אזרחי מדינות אחרות, ועוד 5,880 איש שהיו חסרי אזרחות או שאזרחותם לא דווחה.
נכללו גם נתונים לגבי הלאום (nationality) של המתפקדים, או ליתר דיוק ההגדרה העצמית הלאומית של כל מתפקד. 772,904 מהמתפקדים הזדהו כערבים, ו-174,809 הזדהו כיהודים (ביניהם 431 איש שלא השתייכו לעדה הדתית היהודית).
התפלגות המתפקדים בעלי אזרחות ארץ-ישראלית לפי לאום ודת
התפלגות המתפקדים חסרי אזרחות ארץ-ישראלית לפי לאום ודת
| ארץ | ילידי הארץ | תושבי הארץ | אזרחי הארץ |
|---|---|---|---|
| 10,686 | 1,055 | 3,461 | |
| סיני | 2 | 2 | — |
| 3,661 | 1,328 | 2,693 | |
| איים יווניים | 16 | 2 | — |
| 27 | 1 | 9 | |
| 250 | 19 | 36 | |
| איים ים־תיכוניים, שונות | 35 | 0 | — |
| 160 | 13 | 153 | |
| 3,989 | 520 | 2,016 | |
| 227 | 36 | 102 | |
| 4,382 | 34 | 952 | |
| 5,162 | 5 | 1,790 | |
| ארצות ערב, שונות | 724 | 1 | 181 |
| 222 | 24 | 61 | |
| 6,303 | 24 | 1,842 | |
| 2,940 | 1 | 2,653 | |
| 891 | 2 | 357 | |
| מרכז אסיה | — | ||
| 40 | 1 | 1 | |
| 5 | |||
| המזרח הרחוק | 6 | ||
| אסיה, שונות | 1 | — | — |
| אלג'יריה | 214 | 1 | — |
| טריפוליטניה | 48 | 2 | 15 |
| 1,508 | 2 | 21 | |
| 147 | 0 | 20 | |
| מושבות בריטיות באפריקה | 85 | 11 | 19 |
| אפריקה, שונות | 19 | ||
| 660 | 26 | 733 | |
| 648 | 26 | 1,103 | |
| 8 | 6 | 4 | |
| 9 | — | — | |
| 29 | 1 | 25 | |
| 1,301 | 0 | 569 | |
| 66 | 7 | 37 | |
| 28,143 | 4 | 9,360 | |
| 3 | 5 | 5 | |
| 2,035 | 102 | 2,945 | |
| 37 | 21 | 29 | |
| 10 | 0 | 23 | |
| 73 | 2 | 89 | |
| 852 | 5 | 818 | |
| 4,529 | 3,180 | 6,870 | |
| 497 | 2 | 228 | |
| 1,753 | 24 | 1,666 | |
| — | — | 1 | |
| 1,294 | 0 | 559 | |
| 3,873 | 0 | 2,134 | |
| 22 | 21 | 22 | |
| 151 | 1 | 1,447 | |
| 36,013 | 18 | 23,288 | |
| 5 | 3 | 28 | |
| 5 | 2 | 6 | |
| 514 | 7 | 1,119 | |
| 816 | 60 | 5,082 | |
| 5,067 | 2 | 2,659 | |
| 40 | 1 | 47 | |
| 119 | 19 | 74 | |
| 1,041 | 127 | 2,668 | |
| 735 | 14 | 9 | |
| 6 | |||
| 61 | |||
| 21 | |||
| 1 | |||
| 11 | |||
| 4 | |||
| 3 | |||
| 26 | |||
| 20 | |||
| 1 | |||
| 10 | |||
| 8 | |||
| 13 | |||
| 78 | 2 | 55 | |
| 81 | 19 | 56 | |
| ארץ ישראל | 836,576 | 960,267 | 874,905 |
(צבעי התאים מתייחסים להתפלגות הדתית – ירוק למוסלמים, כחול ליהודים ואדום לנוצרים, לפי ייצוג RGB)
הנתונים בפרק זה לא כללו את אוכלוסיית הנוודים שלא התפקדו. בהיותם נוודים, קשה לומר שמקום מסוים הוא "מקום התושבות" שלהם, וסביר להניח שרובם היו ערבים (בדואים) בעלי אזרחות ארץ-ישראלית.
פרק רביעי (טבלה VII): דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה עוסק בזרמים הדתיים בקרב אוכלוסיית הארץ.
- דת הרוב בארץ ישראל הייתה האסלאם. 755,612 איש היו מוסלמים סונים, ורובם השתייכו לאסכולה השאפעית. נפקדו גם 4,100 מוסלמים שיעים, בני העדה המתואלית, רובם תושבי הגליל העליון (נפות צפת ועכו). הוערך שכל הנוודים בארץ שלא התפקדו הם מוסלמים.
- היהדות הייתה הדת השנייה בגודלה. נפקדו 174,608 יהודים רבניים, ורק 2 יהודים קראים (שניהם זכרים).
- הנצרות הייתה הדת השלישית בגודלה, והיא כללה זרמים רבים, כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת.
- הדת הדרוזית הייתה הרביעית בגודלה, עם 9,148 מאמינים בארץ, שהוערכו להוות כ-8% מהאוכלוסייה הדרוזית בכל העולם (היתר חיו בעיקר בסוריה ולבנון). כמעט כולם היו פלאחים דוברי ערבית.
- הדת השומרונית הייתה הקטנה ביותר מבין הדתות שנמצאו במפקד, אבל היא זכתה לתשומת לב מיוחדת בשל היותה דת עתיקה שקיימת אך ורק בארץ ישראל. נמצא שמקרב השומרונים התפקדו 32 זוגות נשואים, 36 רווקות, 57 רווקים, 20 אלמנות, 4 אלמנים, ואישה גרושה אחת – בסך הכול 182 איש.
| זרם | סה"כ | זכרים | נקבות | הערות | מתוכם אזרחי א"י |
|---|---|---|---|---|---|
| אורתודוקסים (כנסיית ירושלים) |
39,727 | 19,565 | 20,162 |
רוב הנוצרים בנפות בית לחם, יפו, רמאללה, רמלה, עזה, שכם, יריחו ובאר שבע היו אורתודוקסים, וכך גם רוב אזרחי קפריסין בארץ |
37,703 |
| סורים אורתודוקסים | 1,042 | 582 | 460 | מתוכם 634 (61%) מתגוררים בעיר ירושלים, ועוד 291 מתגוררים בנפת בית לחם | 921 |
| לטינים קתולים | 18,895 | 8,714 | 10,181 | רוב האזרחים של איטליה, בלגיה, מלטה, אירלנד ולוקסמבורג בארץ היו לטינים קתולים | 15,728 |
| יוונים קתולים | 12,645 | 6,289 | 6,356 | מתוכם 6,472 (51%) מתגוררים בנפת חיפה רוב הנוצרים בנפת טבריה היו יוונים קתולים |
12,347 |
| מרונים קתולים | 3,431 | 1,738 | 1,693 | מתוכם 1,586 (46%) מתגוררים בנפת חיפה, ועוד 811 מתגוררים בנפת צפת רוב הנוצרים בנפת צפת היו מרונים |
3,036 |
| ארמנים קתולים | 330 | 238 | 92 | מתוכם 258 (78%) מתגוררים בעיר ירושלים | 142 |
| סורים קתולים | 171 | 69 | 102 | מתוכם 91 (53%) מתגוררים בעיר ירושלים | 146 |
| כשדים קתולים | 106 | 35 | 71 | 92 | |
| ארמנים גרגוריאנים | 3,167 | 1,628 | 1,539 | מתוכם 2,038 (64%) מתגוררים בעיר ירושלים | 2,820 |
| קופטים | 219 | 128 | 91 | 161 | |
| חבשים | 282 | 278 | 4 | מתחלקים לשתי קבוצות:
|
1 |
| אנגליקנים | 4,799 | 3,320 | 1,479 | מתוכם 2,875 (60%) היו אזרחי הממלכה המאוחדת | 1,810 |
| פרסביטריאנים | 170 | 117 | 53 | מתוכם 145 (85%) היו אזרחי הממלכה המאוחדת | 17 |
| לותרנים | 344 | 156 | 188 | מתוכם 239 (69%) מתגוררים בנפת יפו רוב האזרחים של נורווגיה ודנמרק בארץ היו לותרנים |
141 |
| אחרים | 6,070 | 3,039 | 3,031 | משתייכים למגוון זרמים פרוטסטנטיים שונים מתוכם 1,113 טמפלרים (520 זכרים ו-593 נקבות) |
3,226 |
| סה"כ | 91,398 | 45,896 | 45,502 | 78,291 |
פרק חמישי (טבלה VIII): גיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה עוסק בהתפלגות האוכלוסייה לפי גיל:
| גילאים | מספר מתפקדים |
|---|---|
| 0–5 | 168,602 |
| 5–10 | 133,280 |
| 10–15 | 78,476 |
| 15–20 | 63,212 |
| 20–25 | 87,717 |
| 25–30 | 93,234 |
| 30–35 | 73,275 |
| 35–40 | 60,356 |
| 40–45 | 49,141 |
| 45–50 | 37,049 |
| 50–55 | 35,652 |
| 55–60 | 19,747 |
| 60–65 | 26,033 |
| 65–70 | 13,071 |
| 70–75 | 14,136 |
| 75 ומעלה | 15,838 |
התפלגות הגילאים לא הייתה זהה בקרב כל העדות הדתיות בארץ:
- ליהודים היה ייצוג־יתר בשכבת הגיל 15–35 שנים, כנראה בשל העולים הרבים שרבים מהם באו בגילאים האלה
- לנוצרים היה ייצוג־חסר בשכבת הגיל 0–10, כנראה משום שחלק ניכר מהנוצרים בארץ השתייכו למגזרים שממעטים להתרבות, כגון נזירים או חיילים
- האוכלוסייה המוסלמית הייתה הצעירה ביותר, והיא כמעט שלא הושפעה מהגירה
בסך הכול ממוצע הגילאים היה 25.1 שנים. בשנת 1931 שיעור הילודה היה 47.7 לידות לאלף איש, ושיעור התמותה היה 21.8 לאלף.
נתונים אלו התבססו על הצהרות המתפקדים, ולפיכך אמינותם נמוכה יחסית. קשה עוד יותר היה לאמוד את גילאי הנוודים שלא התפקדו, אבל הוערך שכ-44% מהם (29,558 נפש) היו ילדים מתחת לגיל 13.
פרק שישי: מין
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה עוסק בעיקר ביחס בין זכרים לנקבות באוכלוסייה.
| 0–5 | 5–10 | 10–15 | 15–25 | 25–35 | 35–45 | 45–55 | 55–65 | 65–75 | 75 ומעלה | סה"כ | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מוסלמים | 966 | 874 | 797 | 922 | 1,073 | 1,054 | 1,004 | 1,057 | 1,103 | 1,056 | 968 |
| יהודים | 952 | 959 | 953 | 1,038 | 914 | 957 | 1,075 | 1,114 | 1,148 | 1,079 | 982 |
| נוצרים | 921 | 923 | 890 | 845 | 954 | 1,180 | 1,234 | 1,226 | 1,299 | 1,571 | 991 |
| סה"כ | 960 | 891 | 830 | 938 | 1,022 | 1,048 | 1,037 | 1,084 | 1,131 | 1,100 | 973 |
בקרב הנוודים הוערך שהיו 878 נקבות בלבד על כל אלף זכרים.
בשנים 1923–1931:
- נולדו בארץ 355,668 תינוקות, מתוכם 186,003 זכרים ו-169,665 נקבות
- ומתו 180,110 איש, מתוכם 94,359 זכרים ו-85,751 נקבות
פרק שביעי (טבלה VIII): מצב משפחתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפלגות המתפקדים לפי מין ומצב משפחתי
פרק זה עוסק במצב משפחתי (conjual condition), כלומר האם האדם רווק, נשוי, אלמן או גרוש.
המצב המשפחתי של האדם היה תלוי במידה רבה בגילו: הרוב המוחלט (99.92%) של הילדים מתחת לגיל 15 היו רווקים, אבל תועדו מקרים של נישואי בוסר, רובם מבין המוסלמים; הצעירים ביותר היו תינוק זכר מהעיר יפו ותינוקת נקבה מנפת חברון, ששניהם נרשמו כנשואים למרות שהיו בני פחות משנתיים. בשכבות הגילאים שבין 20 ל-70 הנשואים היוו רוב, ואילו מגיל 70 ואילך מספר האלמנים עלה על מספר הנשואים.
גם להשתייכות הדתית הייתה השפעה. כאמור, באוכלוסייה המוסלמית היו נהוגים נישואים בגיל מוקדם יותר, והתקיימה גם פוליגיניה. לעומת זאת, באוכלוסייה הנוצרית שיעור הרווקים היה הגבוה ביותר, בפרט בגילאים מבוגרים (כנראה בשל החיילים הבריטיים והנזירים), ואילו שיעור הגרושים היה הנמוך ביותר (רק 3% מכלל הגרושים שהתפקדו היו נוצרים).
נתונים אלו לא כללו את הנוודים שלא התפקדו. הוערך שהתפלגותם של אלו על פי מצב משפחתי היא: 14,369 רווקות, 21,949 רווקים, 16,620 נשואות, 12,968 נשואים, 142 אלמנות וגרושות, ו-505 אלמנים וגרושים.
פרק שמיני (טבלה IX): חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפלגות יודעי קרוא וכתוב לפי מספר שנות לימוד
247,316 מהמתפקדים, כרבע מכלל האוכלוסייה, היו יודעי קרוא וכתוב. מתוכם 126,092 היו יהודים (72% מכלל האוכלוסייה היהודית), 75,659 היו מוסלמים (11% מכלל האוכלוסייה המוסלמית), ו-43,695 היו נוצרים (48% מכלל האוכלוסייה הנוצרית). בכל העדות הדתיות שיעור הגברים יודעי קרוא וכתוב היה גבוה משיעור הנשים.
היו גם נתונים לגבי מספר שנות הלימוד של כל מתפקד. מבין אלו שלא ידעו קרוא וכתוב, 99.1% לא למדו בבית ספר אפילו שנה אחת, ורק 0.2% למדו שלוש שנים או יותר. נתוני אלו שכן ידעו קרוא וכתוב מופיעים בתרשים העוגה המצורף.
בשנים 1923–1931 התפרסמו בארץ ישראל 2,322 ספרים ו-332 כתבי עת בעברית, 96 ספרים ו-39 כתבי עת בערבית, ו-129 ספרים ו-15 כתבי עת באנגלית.
בקרב הנוודים שלא התפקדו הוערך שהיו 219 יודעי קרוא וכתוב (שהם כ-0.3% מכלל אוכלוסיית הנוודים), כולם בני למעלה מ-13, ומתוכם אישה אחת בלבד.
פרק תשיעי (טבלה X): שפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה עוסק בשפות המדוברות בארץ. לכל מתפקד שויכה שפה אחת, שהיא השפה בה הוא "משתמש בחיי היום־יום שלו" (uses in ordinary daily life), תוך התעלמות מרב-לשוניות. במקרים של אנשים שלא מדברים – תינוקות או אילמים – הוזנה השפה המדוברת בסביבתם (כגון שפת ההורים).
| שפה | סה"כ דוברים | מוסלמים | יהודים | נוצרים | מתוכם בנפת ירושלים | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| אנגלית | 5,304 | 36 | 296 | 4,962 | 2,178 / 5,304 |
רוב הדוברים הנוצרים היו זכרים, ואילו רוב הדוברים היהודים והמוסלמים היו נקבות; בסך הכול 75% מדוברי האנגלית בארץ היו זכרים |
| ערבית | 779,081 | 691,879 | 2,216 | 75,548 | 70,636 / 779,081 |
השפה הנפוצה ביותר בארץ. דובריה היוו רוב בקרב המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים והשומרונים. סביר להניח שגם מרבית הנוודים שלא התפקדו היו דוברי ערבית. |
| עברית | 165,488 | 8 | 165,177 | 13 | 51,150 / 165,488 |
290 מדוברי השפה סווגו כ"אחרים" – לא מוסלמים, לא יהודים ולא נוצרים; ככל הנראה רובם היו חסרי דת |
| איטלקית | 708 | 0 | 6 | 702 | 296 / 708 |
מתוכם 3 יהודים דוברי "טוסקנית" (Tuscan), שנספרו בנפרד; ייתכן שמדובר בניב של איטלקית יהודית |
| אירית | 1 | 0 | 0 | 1 | 1 / 1 |
|
| אלבנית | 2 | 2 | 0 | 0 | 2 / 2 |
|
| אסטונית | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 / 1 |
נקבה תושבת נפת יפו |
| אפגנית | 13 | 13 | 0 | 0 | 10 / 13 |
כנראה פשטו כולם זכרים |
| ארמית | 226 | 0 | 35 | 191 | 183 / 226 |
דוברי הארמית מתחלקים לשלוש קבוצות:
|
| ארמנית | 2,768 | 0 | 1 | 2,767 | 1,819 / 2,768 |
רובם פליטי רצח העם הארמני |
| בוכרית | 37 | 0 | 37 | 0 | 31 / 37 |
ניב של פרסית |
| בולגרית | 32 | 0 | 11 | 21 | 21 / 32 |
מתוכם 22 (69%) נשים |
| בסקית | 2 | 0 | 0 | 2 | 1 / 2 |
|
| ג'אווה | 1 | 1 | 0 | 0 | 1 / 1 |
|
| גאורגית | 50 | 0 | 50 | 0 | 44 / 50 |
מתוכם 36 (72%) נקבות |
| ג'והורי | 2 | 0 | 2 | 0 | 0 / 2 |
ניב של פרסית שני דובריו תושבי נפת יפו |
| גרמנית | 2,492 | 2 | 270 | 2,214 | 663 / 2,492 |
כנראה רובם בני מושבות הטמפלרים |
| דנית | 6 | 0 | 4 | 2 | 4 / 6 |
|
| שפות הודיות | 40 | 34 | 2 | 4 | 25 / 40 |
מתוכם 7 דוברי הינדוסטנית ו-1 דובר מלאיאלאם 30 (75%) מכלל דוברי השפות ההודיות היו זכרים |
| הולנדית | 14 | 0 | 6 | 8 | 9 / 14 |
מתוכם 5, כולם נוצרים, נרשמו כדוברי פלמית (Flemish) |
| הונגרית | 62 | 0 | 51 | 11 | 30 / 62 |
|
| ולשית | 3 | 0 | 0 | 3 | 0 / 3 |
כולם מנפת חיפה |
| חבשית | 140 | 0 | 0 | 140 | 131 / 140 |
מתוכם 94 (67%) זכרים |
| טאקרורית | 1 | 1 | 0 | 0 | 1 / 1 |
Takrurian, כנראה שפה כלשהי מאפריקה שמדרום לסהרה |
| טורקית | 1,268 | 150 | 65 | 1,052 | 667 / 1,268 |
|
| קבוצה טטרית | 12 | 0 | 12 | 0 | 2 / 12 |
לא ברור באיזו שפה מדובר, אולי קרימצ'קית (אנג') |
| יוונית | 1,684 | 2 | 15 | 1,667 | 1,135 / 1,684 |
כנראה רובם אנשי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית |
| יידיש | 4,694 | 0 | 4,610 | 0 | 1,519 / 4,694 |
מתוכם 3,287 (70%) נקבות |
| כורדית | 124 | 19 | 101 | 4 | 87 / 124 |
|
| לטינית | 3 | 0 | 0 | 3 | 3 / 3 |
|
| ליטאית | 4 | 0 | 4 | 0 | 0 / 4 |
כולם תושבי נפת יפו |
| מלטית | 11 | 0 | 0 | 11 | 10 / 11 |
|
| נורווגית | 21 | 0 | 0 | 21 | 0 / 21 |
כולם זכרים תושבי נפת יפו |
| סודאנית | 13 | 12 | 0 | 1 | 12 / 13 |
לא ברור באיזו שפה מדובר, אולי האוסה |
| סינית | 21 | 1 | 0 | 20 | 0 / 21 |
כולם זכרים חוץ מאחת (נוצרייה) כל הנוצרים היו תושבי נפת יפו, והמוסלמי היה תושב נפת נצרת |
| סלאבית | 6 | 0 | 1 | 5 | 5 / 6 |
לא ברור באיזו שפה סלאבית בדיוק מדובר |
| ספרדית | 994 | 3 | 865 | 123 | 599 / 994 |
מתוכם היהודים היו בעצם דוברי לאדינו |
| סרבו-קרואטית | 24 | 2 | 8 | 14 | 14 / 24 |
מתוכם הנוצרים והיהודים נחשבו לדוברי "סרבית", והמוסלמים נחשבו לדוברי "בוסנית", אף שבפועל מדובר באותה שפה |
| פולנית | 64 | 0 | 19 | 44 | 43 / 64 |
מתוכם 46 (72%) נקבות |
| פורטוגזית | 11 | 6 | 0 | 5 | 1 / 11 |
מתוכם 4 נוצרים דוברי הניב הברזילאי (Brazilian) |
| פינית | 2 | 0 | 1 | 1 | 2 / 2 |
שניהם זכרים |
| פרסית | 636 | 3 | 373 | 6 | 252 / 636 |
252 מדוברי השפה סווגו כ"אחרים" – לא מוסלמים, לא יהודים ולא נוצרים; ככל הנראה רובם היו בהאים |
| צוענית | 151 | 151 | 0 | 0 | 17 / 151 |
|
| צ'כית | 9 | 0 | 0 | 8 | 8 / 9 |
|
| צרפתית | 1,270 | 6 | 81 | 1,175 | 470 / 1,270 |
מתוכם 847 (67%) נקבות |
| צ'רקסית | 838 | 827 | 7 | 4 | 4 / 838 |
616 מדוברי השפה (73.5%) היו תושבי נפת טבריה, כנראה מכפר כמא |
| קטלאנית | 1 | 0 | 0 | 1 | 1 / 1 |
|
| רומנית | 44 | 0 | 18 | 26 | 26 / 44 |
מתוכם 37 (84%) נקבות |
| רוסית | 881 | 1 | 269 | 606 | 542 / 881 |
מתוכם 669 (76%) נקבות |
| שוודית | 6 | 0 | 1 | 5 | 6 / 6 |
|
| שוויצרית | 2 | 0 | 1 | 1 | 0 / 2 |
לא ברור באיזו שפה מדובר, אולי גרמנית שווייצרית |
פרק עשירי (טבלה XV): נכויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דווח ש-29,828 מתפקדים, שהם כ-3.1% מכלל האוכלוסייה, היו נכים. התפלגותם הייתה כדלקמן:
| סוג נכות | זכרים | נקבות | סה"כ | בעלי נכות מלידה |
|---|---|---|---|---|
| אי שפיות | 459 | 350 | 809 | 20 |
| עיוורון בעין אחת | 10,277 | 8,799 | 19,076 | 131 |
| עיוורון מלא | 3,483 | 4,689 | 8,172 | 316 |
| חירשות מלאה | 819 | 722 | 1,541 | 64 |
| חירשות-אילמות | 253 | 166 | 419 | 128 |
189 מתפקדים היו בעלי יותר מסוג אחד של נכות (השילוב הנפוץ ביותר היה חירשות ועיוורון).
פרק אחד עשר (טבלאות XVI–XXI): עיסוק ותעשייה מאורגנת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר ההודעה הזו. אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך את הפסקה, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחת המשתמש.
התפלגות המתפקדים – גם משׂתכרים וגם נתמכים – לפי מקור פרנסה
280,938 מכלל המתפקדים היו "משׂתכרים" (Earners), אנשים שפרנסו את עצמם (ולעתים קרובות גם אחרים). שאר המתפקדים, 688,330 איש, היו "נתמכים" (Dependants), אנשים שהיו תלויים לפרנסתם באחרים.
מבין ה"נתמכים" 81,016 איש עבדו, אבל גם קיבלו תמיכה כלכלית.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1946 הגיש דוד בן-גוריון מסמך של ישראל טריווש, תחת הכותרת "אין רוב ערבי בארץ", לוועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל.[2] במסמך נטען שיש שגיאות שורשיות במפקדי האוכלוסין הבריטים מ-1922 ו-1931, שלדבריו נועדו להרתיע את הציונות המדינית.
לדוגמה, טופסי המפקד מולאו על ידי ראשי חמולות הרואים בניפוח נתונים דמוגרפים מכשיר לשדרוג מעמדם הפוליטי, הכלכלי והחברתי; טופסי ההתפקדות הערבית עברו בדיקה חפוזה; ומספרי המתפקדים הבדואים נופחו בשיטתיות. הדיווח על פטירות במגזר הערבי היה מצומצם ביותר ורבים מהמהגרים הערבים מהכפר אל העיר נספרו פעמיים, כולל תושבי חו"ל ערבים שנכללו במפקד האוכלוסין.[3]
לדברי החוקר גדי גילבר, להבדיל ממפקד 1922 ש"אינו חף מפגמים", מפקד 1931 "מקובל על החוקרים כמהימן, נקי מטעויות משמעותיות".[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, עמ' 12–11
- ↑ ישראל טריווש, אין רוב ערבי בארץ: גילויים מפתיעים על הסילופים בספירת האוכלוסייה הערבית בארץ, ספריית חזון, הוצאת הלל, תל אביב, תש"ז
- ↑ יורם אטינגר, הנתונים מוכיחים: אין שום ‘פצצת זמן דמוגרפית’ ערבית, באתר מידה, 8 במאי 2018
- ↑ גד גילבר, מגמות בהתפתחות הדמוגרפית של הפלסטינים – 1948-1870, בתוך: התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה?, עמ' 16–17.