מפרץ התקווה

מפרץ התקווה
באנגלית: Hope Bay
בספרדית: Bahía Esperanza
ספינות שטות במפרץ התקווה
ספינות שטות במפרץ התקווה
מידע כללי
סוג מפרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
קואורדינטות 63°23′00″S 56°59′00″W / 63.3833°S 56.9833°W / -63.3833; -56.9833
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מפרץ התקווה או מפרץ הואופאנגלית: Hope Bay; בספרדית: Bahía Esperanza) הוא מפרץ בחצי האי טריניטי שבקצהו הצפוני של חצי האי האנטארקטי[1].

אורכו של המפרץ 5 קילומטרים[1]; רוחבו של המפרץ 3.7 קילומטרים[1].

המפרץ נפתח אל המצר האנטארקטי[1].

אתר ציפורים מיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום מהווה מוקד רבייה לציפורים מהחשובים בעולם. במקום נמצאת אוכלוסיית פינגווין אדלי מהגדולות בעולם, כ-125,000 זוגות. במקום מקננים גם: פינגווין לבן אוזן, חמסן חום, שחפית ארקטית, יסעורון וילסון, שחף דומניקני וכיאוניס לבן, ועל כן המפרץ הוכרז כאזור ציפורים בעל חשיבות.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי ומיפוי המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרץ התגלה ב-15 בינואר 1902[1], על ידי המשלחת השוודית לאנטארקטיקה, בפיקודו של אוטו נורדנשלד[1].

המשלחת שספינתה "אנטארקטיק" טבעה, שהתה במהלך החורף של שנת 1902 במקום, ומכאן שמו[1].

בסיסי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחופי המפרץ שוכן בסיס אספרנסה הארגנטינאי, כמו גם בסיס מחקר אורוגוואיני (ECARE), שבמקור שימש כבסיס D של משלחת המחקר הבריטית, והועבר לידי אורוגוואי בשנת 1997.

במפרץ נורו לראשונה יריות בהיסטוריה של אנטארקטיקה, כאשר בשנת 1952 חיילים ארגנטינאים ירו לעבר צוות מחקר בריטי. ארגנטינה התנצלה על המקרה, והודיעה כי השעתה את מפקד הכוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפרץ התקווה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]