לדלג לתוכן

מפרץ ניו יורק העליון

מפרץ ניו יורק העליון
Upper New York Bay
מידע כללי
מיקום מפרץ ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג מפרצון עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
נהר מזין הדסון, איסט ריבר, Gowanus Canal עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קואורדינטות 40°40′10″N 74°02′42″W / 40.669444444444°N 74.045°W / 40.669444444444; -74.045
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מעברי מים בעיר ניו יורק: 1. נהר הדסון, 2. איסט ריבר, 3. מפרץ לונג איילנד, 4. מפרץ ניוארק, 5. מפרץ ניו יורק העליון, 6. מפרץ ניו יורק התחתון, 7. מפרץ ג'מייקה, 8. האוקיינוס האטלנטי
מנהטן, מבט מפארק החירות

מפרץ ניו יורק העליוןאנגלית: Upper New York Bay) הוא זרוע של האוקיינוס האטלנטי לתוך שפך נהר ההדסון אשר יוצר באופן טבעי את נמל ניו יורק (אנ'), צפונית לנֵרוֹז (המצר) (אנ'). ממזרח למפרץ נמצאים האי לונג איילנד, לרבות רובע ברוקלין, מצפונו מנהטן, ומערבית לו נמצאת מדינת ניו ג'רזי ורובע סטטן איילנד. המפרץ ניזון ממי הנהר הדסון, ומקושר למפרץ ניוארק דרך מצר קיל ואן קול (אנ') ולמפרץ ניו יורק התחתון דרך הנרוז[1][2]. זהו נמל עמוק מוגן המסוגל להכיל את הספינות הגדולות ביותר. הגבול בין מדינת ניו יורק למדינת ניו ג'רזי עובר במרכז המפרץ העליון, ועל כן סמכות ההפעלה של הנמל נתונה בידי רשות נמלים משותפת של ניו יורק וניו ג'רזי.

המפרץ בכללו: העליון והתחתון, התגלה לראשונה בשנת 1524 על ידי משלחת חקר צרפתית בראשותו של ג'ובאני דה וראצאנו. על שמו קרוי הגשר שמחבר את ברוקלין ולונג איילנד עם סטטן איילנד, מעל מצר הנרוז[3].

פסל החירות

במפרץ מספר איים הכוללים את אי המושלים, אי אליס וליברטי איילנד[4] ושונית רובינס (אנ'). השונית הייתה בית גידול של צדפות במהלך רוב המאה ה-19 אולם בשל זיהום הים באזור זה השונית נהרסה.

נתיבי ספנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מרבית שנות קיומו של נמל ניו יורק עברו מרבית ספינות הנוסעים דרך המפרץ ונוסעיהן ראו את פסל החירות המצוי בו. מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 הוסטו קווי הספנות והם עוברים היום דרך מצר ואן קאל לנמל ניוארק - אליזבת (אנ').

הגנת המפרץ ונמל ניו יורק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הקשור להגנת נמל ניו יורק, לא ניתן להפריד בין ההגנות על המפרץ העליון ועל המפרץ התחתון, כי הם שלובים זה בזה.הגנת המפרץ העליון ונמל ניו יורק הייתה במסגרת פיקוד חיל התותחנים של צבא ארצות הברית[5]. ההגנה התבססה לאורך כל ההיסטוריה של ארצות הברית על מספר מצודות חוף, שמטרתן הייתה להגן באש מפני פלישה למפרץ ניו יורק. קו הגנה ראשון, היה באמצעות מצודות ששלטו באש על מיצר הנארוז שהיווה את הכניסה לנמל ניו יורק. המצודה פורט וודסוורת', מוקמה בסטטן איילנד מתחת לגשר וארזאנו נרוז דהיום, ושלטה באש תותחים לכיוון מזרח ודרום (ובעת הצורך גם לכיוון צפון אל תוך המפרץ העליון). מצודות פורט המילטון ופורט לה פאייט מוקמו בצד המזרחי של המיצר (בברוקלין) ושלטו באש לכיוון מערב ודרום (ולעת הצורך - כנ"ל לכיוון המפרץ העליון). מצודת פורט טילדן(אנ') שעל השרטון הדרומי של מפרץ ג'מאייקה שלטה באש מערבה, על הכניסה למפרץ התחתון ודרומה ומזרחה על כל כלי שייט שיתקרב למפרץ. מצודת פורט האנקוק שבקצהו הצפוני של סנדי הוק שלטה באש מזרחה על הכניסה למפרץ התחתון ועל כלי שייט במסע התקרבות למפרץ, וצפונה לתוך המפרץ לרבות על מיצר הנארוז. כל המצודות הללו צוידו בתותחים ארוכי וקצרי טווח, שסגרו באש תותחים כל אפשרות חדירה למפרץ (להמחשה, לוו את הקריאה במבט על המפה משמאל)[6].

במהלך מלחמת העולם השנייה, שני האיים שבמפרץ התחתון: הופמן ו-סווינבורן, שימשו כמעגן לרשתות נגד צוללות, שגִדרו את מפרץ ניו יורק מהאוקיינוס האטלנטי, כדי להרחיק את צוללות האויב[7].

במהלך המאה ה-20, ובמיוחד החל משנת 1950[5], עם התפתחותם של כלי הטיס והצוללות, פחתה חשיבותם של המצודות, וההגנה התבססה על אמצעים מודרניים[8].

כל המצודות, למעט מחנה פורט המילטון (שהוא מחנה צבאי פעיל) ופורט לה פאייט שאינו קיים היום[א], פתוחים לביקורי הקהל הרחב[9][10][11].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פורט לה פאייט הוקם על אי קטנטן שהורכב משונית אלמוגים בסמוך לפורט המילטון, ונשאר כמצודת אי. עם בניית גשר וארזאנו נארוז, מבני המצודה נהרסו, ועליהם נבנה העמוד המזרחי של הגשר[6].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hudson County New Jersey Street Map. Hagstrom Map Company Inc. 2008 ISBN 0-88097-763-9
  2. ^ Upper New York Bay, Marvel Database
  3. ^ No Title, New York Foundation, 2000
  4. ^ Islands of the New York City: The 5 Boroughs and Their Major Islands, holidify.com
  5. ^ 1 2 William C. Gaines, Coast Artillery Organizational History, 1917-1950 - Part I, Coast Artillery Regiments 1-196, The Coast Defense Journal, Volume 23, pp. 6-8, 25-27
  6. ^ 1 2 Past and Present: Fort Lafayette, Brownstoner
  7. ^ Kenneth T. Jackson. 1995. The Encyclopedia of New York City. The New-York Historical Society; Yale University Press; 1995. p. 149
  8. ^ Wade, Arthur P. (2011). Artillerists and Engineers: The Beginnings of American Seacoast Fortifications 1794-1815. Mclean, Virginia: CDSG Press
  9. ^ Fort Tilden, Gateway - National Recreation Area NY, NJ
  10. ^ Fort Wadsworth, Gateway - National Recreation Area NY, NJ
  11. ^ Fort Hancock ...., Gateway - National Recreation Area NY, NJ