לדלג לתוכן

מפרץ ניו יורק העליון

מפרץ ניו יורק העליון
Upper New York Bay
מידע כללי
מיקום מפרץ ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג מפרצון עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
נהר מזין הדסון, איסט ריבר, Gowanus Canal עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קואורדינטות 40°40′10″N 74°02′42″W / 40.669444444444°N 74.045°W / 40.669444444444; -74.045
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מעברי מים בעיר ניו יורק: 1. נהר הדסון, 2. איסט ריבר, 3. מפרץ לונג איילנד, 4. מפרץ ניוארק, 5. מפרץ ניו יורק העליון, 6. מפרץ ניו יורק התחתון, 7. מפרץ ג'מייקה, 8. האוקיינוס האטלנטי
מנהטן, מבט מפארק החירות

מפרץ ניו יורק העליוןאנגלית: Upper New York Bay) הוא שלוחה של האוקיינוס האטלנטי אל תוך שפך נהר ההדסון, היוצרת באופן טבעי את נמל ניו יורק (אנ'). המפרץ שוכן צפונית למצר הנרוז ("המיצר") (אנ'). ממזרח למפרץ שוכן האי לונג איילנד (ובו רובע ברוקלין), מצפונו מנהטן, ומערבית לו נמצאת מדינת ניו ג'רזי ורובע סטטן איילנד. מי המפרץ מוזנים מנהר ההדסון, והוא מחובר למפרץ ניוארק דרך מצר קיל ואן קול (אנ') ולמפרץ ניו יורק התחתון דרך הנרוז[1][2]. זהו נמל עמוק ומוגן, המסוגל להכיל את הספינות הגדולות ביותר. מכיוון שהגבול בין מדינת ניו יורק למדינת ניו ג'רזי עובר במרכז המפרץ העליון, סמכות הפעלת הנמל נתונה בידי רשות נמלים משותפת של שתי המדינות.

מפרץ ניו יורק על שני חלקיו, העליון והתחתון, התגלה לראשונה בשנת 1524 על ידי משלחת חקר צרפתית בראשותו של ג'ובאני דה וראצאנו. על שמו קרוי הגשר המחבר את ברוקלין ולונג איילנד עם סטטן איילנד, ועובר מעל מצר הנרוז[3].

פסל החירות

במפרץ שוכנים מספר איים, בהם אי המושלים, אי אליס וליברטי איילנד[4], וכן שונית המגדלור רובינס (אנ'). השונית שימשה כבית גידול לצדפות לאורך רוב המאה ה-19, אך עקב זיהום הים באזור זה היא נהרסה.

נתיבי ספנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך רוב שנות פעילותו של נמל ניו יורק, עברו מרבית ספינות הנוסעים דרך המפרץ, וכך נחשפו הנוסעים לפסל החירות הניצב בו. מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 הוסטו קווי הספנות, וכיום הם עוברים דרך מצר קיל ואן קול לנמל ניוארק - אליזבת (אנ').

הגנת המפרץ ונמל ניו יורק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הנוגע להגנת נמל ניו יורק, המפרץ העליון והמפרץ התחתון מהווים יחידה אחת בלתי נפרדת בשל התלות ההדדית ביניהם. הגנת המפרץ העליון ונמל ניו יורק הופקדה בידי פיקוד חיל התותחנים של צבא ארצות הברית[5]. לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית, התבססה ההגנה על מצודות חוף שנועדו לספק מענה באש נגד פלישה למפרץ ניו יורק. קו ההגנה הראשון התבסס על מצודות שחלשו באש על מצר הנארוז, המהווה את הכניסה לנמל.

המצודה פורט וודסוורת', הממוקמת בסטטן איילנד (מתחת למיקומו הנוכחי של גשר וראזאנו נרוז), חלשה באש תותחים לכיוון מזרח ודרום, ובעת הצורך גם לכיוון צפון אל תוך המפרץ העליון. המצודות פורט המילטון ופורט לה פאייט מוקמו בצד המזרחי של המצר (בברוקלין) וכיסו באש את כיוון מערב ודרום, ובעת הצורך גם את המפרץ העליון. מצודת פורט טילדן (אנ'), השוכנת על השרטון הדרומי של מפרץ ג'מייקה, חלשה באש מערבה על הכניסה למפרץ התחתון, וכן דרומה ומזרחה על כל כלי שיט המתקרב לאזור. מצודת פורט האנקוק, הממוקמת בקצה הצפוני של סנדי הוק, חלשה באש מזרחה על הכניסה למפרץ התחתון ועל כלי שיט בדרכם למפרץ, וכן צפונה לתוך המפרץ לרבות מצר הנארוז. כל המצודות הללו צוידו בתותחים ארוכי וקצרי טווח, אשר חסמו באש את כל אפשרויות החדירה למפרץ (להמחשה, מומלץ להיעזר במפה משמאל)[6].

במהלך מלחמת העולם השנייה, שימשו שני האיים שבמפרץ התחתון, הופמן וסווינבורן, כנקודות עיגון לרשתות נגד צוללות. רשתות אלו גִדרו את מפרץ ניו יורק והפרידו אותו מהאוקיינוס האטלנטי, במטרה למנוע חדירת צוללות אויב[7].

במהלך המאה ה-20, ובמיוחד החל משנת 1950[5], עם התפתחותם של כלי הטיס והצוללות, פחתה חשיבותן של המצודות, וההגנה החלה להתבסס על אמצעים מודרניים[8].

כל המצודות פתוחות לביקורי הקהל הרחב[9][10][11], למעט מחנה פורט המילטון (שהוא מחנה צבאי פעיל) ופורט לה פאייט שאינו קיים כיום[א].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. פורט לה פאייט הוקם על אי קטנטן שהורכב משונית אלמוגים בסמוך לפורט המילטון, ונשאר כמצודת אי. עם בניית גשר וראזאנו נארוז, נהרסו מבני המצודה, ועליהם נבנה העמוד המזרחי של הגשר[6].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Hudson County New Jersey Street Map. Hagstrom Map Company Inc. 2008 ISBN 0-88097-763-9
  2. Upper New York Bay, Marvel Database
  3. No Title, New York Foundation, 2000
  4. Islands of the New York City: The 5 Boroughs and Their Major Islands, holidify.com
  5. 1 2 William C. Gaines, Coast Artillery Organizational History, 1917-1950 - Part I, Coast Artillery Regiments 1-196, The Coast Defense Journal, Volume 23, pp. 6-8, 25-27
  6. 1 2 Past and Present: Fort Lafayette, Brownstoner
  7. Kenneth T. Jackson. 1995. The Encyclopedia of New York City. The New-York Historical Society; Yale University Press; 1995. p. 149
  8. Wade, Arthur P. (2011). Artillerists and Engineers: The Beginnings of American Seacoast Fortifications 1794-1815. Mclean, Virginia: CDSG Press
  9. Fort Tilden, Gateway - National Recreation Area NY, NJ
  10. Fort Wadsworth, Gateway - National Recreation Area NY, NJ
  11. Fort Hancock ...., Gateway - National Recreation Area NY, NJ