מקור-חסידה גזור

מקור-חסידה גזור
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	גרנאים
משפחה:	גרניים
סוג:	מקור-חסידה
מין:	מקור-חסידה גזור
שם מדעי
	Erodium malacoides; ‏אייטון, 1789

מַקּוֹר-חֲסִידָה גָּזוּר (שם מדעי: Erodium cicutarium (L.) L'Hér.) הוא צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי נפוץ, שכותרתו ורוד ופריו בעל מקור ארוך ממשפחת הגרניים^[1]^[2]. טיפוס תפוצתו הוא אירו-סיבירי, ים-תיכוני ואירנו-טורני ותפוצתו הטבעית משתרעת מאירו-אסיה ועד צפון אפריקה וצפון מערב אפריקה ואף חדר לאמריקה הצפונית, מערב אמריקה הדרומית ודרום אפריקה. מין זה נפוץ כמעט בכל ישראל וניתן למוצאו ליד מינים נוספים מסוגו^[3]. בסוג 18 מינים הגדלים בר בישראל, חלקם דומים לו^[4].

מסימניו הייחודיים: העלים גזורים פעמיים (להבדיל ממקור חסידה מצוי שעליו מנוצים פעם אחת). הפרח בעל 5 אבקנים נושאי מאבקים (ולא 10 או 15 המצויים במיני גרניון ובהק בהתאמה). החוד (הפיטם) שבראש עלה גביע מסתיים באחד או שני זיפים לבנים (להבדיל, במקור–חסידה מצוי החוד אינו נושא שערות). מקור הפרודות מפותל וגלול בדמות בורג מלמעלה כלפי למטה (בשונה מגרניון שמקור הפרודות שלו נגלל כלפי מעלה בהבשלה בצורת סליל של שעון).

הסתלסלות המקור בהשפעת שינוי הלחות גורמת להחדרת הפרודה לתוך האדמה והטמנתה.

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה הוא צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי, גובהו 10 עד 15 ס"מ, לעיתים רחוקות 40 ס"מ^[5].

הגבעולים רבים או מעטים, שרועים או מזדקפים ונושאים עלים רבים^[6]. בתחילת החורף הגבעולים קצרים ומרוכזים בשושנת בבסיס הצמח לאחר מכן הגבעולים מתארכים עד 40 ס"מ ומסתעפים בצורה מפוזרת.

הלוואים קרומיים, צורתם דמוית משולש-אזמל ואורכם 2 עד 6 מ"מ. הפטוטרת ארוכה מעל 5.5 ס"מ.

העלים מסורגים עד נגדיים, כל העלים גזורים-מנוצים פעמיים (בשונה ממקור-חסידה מצוי שעליו מנוצים פעם אחת) אורך הטרף עולה על רוחבו, אורכו 5 עד 18 ס"מ. הטרף בעל עירוק מנוצה, כלומר, הטרף בעל עורק מרכזי שלאורכו מסתעפים עורקים צדדיים דקים (בשונה מגרניון שהטרפים שלו בעלי עירוק דמוי כף יד, כלומר בעל עורקים בגודל דומה שמסתעפים מנקודה אחת אל האונות העיקריות של העלה))^[7].

התפרחות יוצאות מחיק עלי הגבעול אורך עוקצי התפרחת עולה על אורך העלים החופים. החפים זעירים וקרומיים.

התפרחות דמויות סוכך בנות 3 עד 6 פרחים שאינם פורחים יחד.

הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, נכונים פחות או יותר. עלי העטיף והאבקנים עולים ישר ממצעית הפרח. אברי הפרח בכפולה של 5. עלי הגביע אינם נושרים לאחר הפריחה ואילו עלי הכותרת נושרים לאחר הפריחה.

הגביע בעל 5 עלים שווים ומפורדים (ניתן לתלוש את העלים אחד אחד). הגביע משתייר עם חניטת הפרי ועליו נפרשים אחורה. החוד (הפיטם) שבראש עלה הגביע מסתיים באחד או שני זיפים לבנים, שאורכם כאורך החוד או גדול ממנו. במקור–חסידה מצוי עלי הגביע מחודדים באופן פתאומי אבל אינם נושאים שערות מיוחדות. אורך הגביע כאורך הכותרת או קטן ממנו במקצת^[6]^[7].

הכותרת בעלת 5 עלי כותרת מפורדים, לא תמיד שווים זה לזה והם ערוכים במסורג לצופנים והם נושרים לאחר הפריחה. צבע כל העלים ורוד באופן אחיד או שניים מהם מכוסים בכתם שחור בבסיסם.

האבקנים נושאי מאבקים 5 (בשונה מגרניון שלו 10 אבקנים נושאי מאבקים), ועוד 5 אבקנים עקרים שאינם נושאים מאבקים.

השחלה עילית, בת 5 עלי שחלה מאוחים לציר מרכזי ויוצרים עמוד מרכזי בהמשכה של מצעית הפרח. עמודי השחלה 5, מפורדים פחות או יותר; הצלקות חוטיות או כדוריות.

הפרי הוא מפרדת בעלת מקור שאורכה גדול מגוף הפרי ובעל גביע משתייר. הפרי נפרד בהבשלתו ל-5 פרודות שניתקות מהעמוד המרכזי, שהוא המשכה של מצעית הפרח. הפרודה היא יחידת התפוצה.

הפרודות אינן נפתחות והן בעלות אחד או שני זרעים ולכל אחת מהן מקור ארוך משלה. אורך הפרודות כ-5 מ"מ ואורך המקור הוא 2.5 עד 5 ס"מ. מקור הפרודות מפותל וגלול בדמות בורג (בשונה מגרניון שמקור הפרודות שלו נגלל כלפי מעלה בהבשלה בצורת סליל של שעון).

חלקו התחתון של המקור הארוך מתפתל בהתייבשו וחלקו העליון, לאורך צדו הפנימי, מכוסה זיפים פשוטים וארוכים, בודדים והדוקים, ואינו בעל שערות צפופות הערוכות כעין הנוצה (מנוצה).

מקור הפרודה מכוסה זיפים (אינו מנוצה) לאורך צדו הפנימי. בראש הפרודה יש 2 גומות קטנות, גומה אחת בכל צד של בסיס המקור (לפעמים הגומות חסרות) ומתחת כל אחת עוברת לרוחבה רק חריץ אחד. הגומות (שבראש הפרודה) והחריץ הרחב והעמוק שמתחת כל אחת בעלי שערות בלוטיות. הגומות שבראש הפרודה חסרות שערות בלוטיות^[6]^[7].

מספר הזרעים בפרודה אחד או שניים.

העלווה מתפתחת מתחילת נובמבר ועד תחילת יוני. הפריחה מסוף ינואר ועד תחילת יוני. פרי ירוק מסוף פברואר והפצת הזרעים מאמצע מרץ ועד אמצע יולי^[3].

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקריב 5 מאבקים
תקריב של פרחים
פרח עלה ופרי בעל מקור
ממוזער
ממוזער

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה גזור, באתר ITIS (באנגלית)
מקור-חסידה גזור, באתר NCBI (באנגלית)
מקור-חסידה גזור, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
מקור-חסידה גזור, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
מקור-חסידה גזור, באתר צמח השדה
מקור-חסידה גזור, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
מקור-חסידה גזור, באתר Tropicos (באנגלית)
מקור-חסידה גזור, באתר GBIF (באנגלית)
מקור-חסידה גזור, באתר The Plant List (באנגלית)
מקור-חסידה גזור, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Erodium cicutarium, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Erodium cicutarium, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏24-11-2023
^ ¹ ² מקור-חסידה גזור, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ מקור-חסידה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1987, עמ' 381-390
^ ¹ ² ³ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-276
^ ¹ ² ³ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, תל אביב: כנה, 1998, עמ' 381-385

[1] Erodium cicutarium, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] Erodium cicutarium, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏24-11-2023

[:0-3] ¹ ² מקור-חסידה גזור, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[4] מקור-חסידה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[5] Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1987, עמ' 381-390

[:1-6] ¹ ² ³ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-276

[:2-7] ¹ ² ³ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, תל אביב: כנה, 1998, עמ' 381-385

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]