לדלג לתוכן

מקור חיים (אבן גבירול)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסל שלמה אבן גבירול בקיסריה.

מקור חיים הוא ספר פילוסופי של שלמה אבן גבירול המבסס את התפיסה הנאופלטונית המטאפיזית. הספר נקרא על שם הפסוק בספר תהלים (תהלים לו, י); כִּֽי־עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר.

הספר עוסק בחלוקה בין חומר וצורה, ובנקודות מסוימות הוא חולק על אריסטו. על פי הספר, בכל הבריאה ישנו חומר משותף שהצורה מחלקת; אף לשכלים הנבדלים יש חומר וצורה. עד לחומר הקדמון הנושא את הצורה, החומר הוא הפוטנציאל והצורה היא הדינמיקה. אבן גבירול מבסס את המיצוע של שכל-נפש-טבע. הוא מקבל את יצירת יש מאין, ואותו "יש" הוא ממוצע בין סופיות בזמן לבין אינסופיות. הרצון עומד בין הבורא לבין הנברא.

הספר הוא ספר פילוסופי טהור ואיננו מסתמך על המקורות היהודיים. השם היחיד המוזכר בספר הוא אפלטון. הוא הספר הפילוסופי היחיד של יהודי מימי הביניים שאיננו עוסק בפילוסופיה דתית[1].

הספר זוהה כבעל גישה פנאנתאיזם[2]-יהודית-נאופלטונית ואולי בגלל זה (הגישה הנאופלטונית בלשון פילוסופית)[דרוש מקור] הוא כמעט ולא נלמד בקרב היהודים. עם זאת, שם טוב בן יוסף אבן פלקירה הכין לו קיצור בעברית והספר הוזכר גם במאות שלאחר מכן. בקרב הערבים לא נודע הספר, אך הוא נלמד רבות בקרב הסכולסטיקה הנוצרית והשפיע רבות על מלומדים נוצריים[3]. הספר תורגם מערבית לספרדית על ידי יוחנן מסביליה(אנ') בהוראתו של ההגמון ריימונד מטולדו(אנ'), ומספרדית ללטינית על ידי דומיניקוס גונדיסלינוס(אנ')[1]. ג'ון דנס סקוטוס וווילהם מאוברן הביאו את הספר כהוכחה לאמיתות הנצרות.

לאורך השנים הספר השתמר בלטינית בלבד, בקרב הכנסייה. באמצע המאה ה-19 הוכיח החוקר שלמה מונק, שהספר נכתב בידי אבן גבירול, ועורר סנסציה.

בשנת 1926 יצא הספר לאור בעברית, בתרגום של יעקב בלובשטיין, עריכה של אברהם צפרוני, הקדמה של יוסף קלוזנר ועם התקציר של שם טוב בן יוסף אבן פלקירה, בהוצאת הספרייה הפילוסופית של יהודה יונוביץ.

בשנת 1950 הוצא הספר משנת 1926 במהדורה נוספת, בהוצאת מחברות לספרות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 הקדמתו של יוסף קלוזנר ל-מקור חיים, הוצאת י’ יונוביץ, ה'תרפ"ו, 1926, באתר היברובוקס, עמ' מו
  2. ^ ד"ר יוסף קלוזנר, מבוא, פרק ו, מבוא לספר מקור חיים, ירושלים, 1926, עמ' נ
  3. ^ ביבליאוגרפיה, העולם, 13 באוגוסט 1926