שלמה אבן גבירול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל של שלמה אבן גבירול בחצר מוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" שבקיסריה

רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 - 1058[1]) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

קורות חיים ואישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה אבן גבירול נולד במאלגה שבדרום ספרד, חי תקופה ארוכה בסרגוסה, משם עבר לגרנדה, ונפטר בוולנסיה. בחייו סבל מתחלואים שונים, ובעיקר ממחלת עור קשה, ונפטר בגיל צעיר. רבים משיריו עוסקים בייסורים שעברו עליו. כך, לדוגמה, בשירו "כאבי רב" הוא הצהיר "כאבי רב ומכתי אנושה, וכוחי סר ועצמותי חלושה, ואין מנוס ואין מברח לנפשי, ואין מקום תהי לי בו נפישה". כדרך משוררים רבים בתקופתו מצא לו אבן גבירול פטרון שדאג למחייתו, יקותיאל אבן חסאן, ובמות פטרונו נשא עליו אבן גבירול קינות.

שלמה אבן גבירול לא מיעט בערך עצמו. פעמים רבות כתב על מעלתו בחכמה ולעתים אף בהשוואה לבני דורו - "והנני ושש עשרה שנותי, וליבי בָן (=קנה בינה) כלב בן השמונים", "בין כל פתלתול וסכל ליבו כלב תחכמוני".

יצירותיו והגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן גבירול הוא היחיד מבין הפילוסופים היהודיים שהאריך לבסס את התפיסה הנאופלטונית המטאפיזית. הוא כתב חיבור פילוסופי חשוב בשם מקור חיים (ידוע בשמו הלטיני: Fons Vitae) העוסק במטאפיזיקה. הספר עוסק בחלוקה בין חומר וצורה, ובנקודות מסוימות הוא חולק על אריסטו. על פי הספר, בכל הבריאה ישנו חומר משותף שהצורה מחלקת. אף לשכלים הנבדלים יש חומר וצורה. עד לחומר הקדמון הנושא את הצורה החומר הוא הפוטנציאל והצורה היא הדינמיקה. אבן גבירול מבסס את המיצוע של שכל-נפש-טבע. מקבל את יצירת יש מאין, ואותו "יש" הוא ממוצע בין סופיות בזמן לבין אינסופיות. הרצון עומד בין הבורא לבין הנברא. הספר נלמד רבות בקרב הסכולסטיקה הנוצרית והשפיע רבות על מלומדים נוצריים. הספר השתמר בלטינית בלבד, בקרב הכנסייה, ומחקריו של החוקר שלמה מונק שהוכיחו שהספר נכתב בידי אבן גבירול עוררו סנסציה.

ספר נוסף המיוחס לאבן גבירול הוא "תיקון מידות הנפש", המתאר את המידות הטובות והרעות ונכתב במקור בערבית.

ספר נוסף שנכתב על ידי אבן גבירול הוא ספר "מבחר הפנינים" והוא לקט של אמרות מוסריות, אשר על פי החוקרת שרה כ"ץ ייתכן שנכתב כעבודה מקדימה לספר "תיקון מידות הנפש".[2]

יצירותיו בשירה ובפיוט הן רבות, ואחת החשובות בהן היא השירה הדתית כתר מלכות, שכוללת הן בקשה ותחינה מאלוהים, והן הכרה בעליונותו הגמורה: "מי יביע נוראותיך? מי ישוחח גדולתך? מי יגיע לרוממותך?". רבים מפיוטיו עצובים ומקוננים על מצבו בחייו: חולה ומורחק מהחברה השואף לגבהים של חכמה. עוד מיצירותיו הידועות בסדורי אשכנז, קינת "שומרון קול תתן" הנאמרת בתשעה באב ביום ובלילה, ובסליחות לשבעה עשר בתמוז "שעה נאסר וגם נמסר".

יצירתו המפורסמת בתחום הלכתי-למחצה היא ה"אזהרות" לשבועות, כשהאזהרות שהוא כתב זכו אף לפירושים, כמו "זוהר הרקיע" של רשב"ץ ו"נר מצווה".

יצוגיו בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו קרוי רחוב אבן גבירול בתל אביב וכן רחובות בערים נוספות.

בשנת 2009 הקליטו ברי סחרוף ורע מוכיח אלבום שלם של שירי אבן גבירול, בשם "אבן גבירול, אדומי השפתות".

בשנת 2012 יצא במסגרת פרויקט עבודה עברית דיסק בשם "יהודה הלוי פינת אבן גבירול" המכיל שלושה משירי אבן גבירול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטלוג בית הספרים הלאומי מאות פריטים של אבן גבירול. ספרי שירי חול ושירי קודש, פילוסופיה ופרשנות. אבן גבירול הוא אחד היוצרים העבריים האהודים והנפוצים ביותר. להלן כותרי ספרים עליו ועל יצירתו:

  • נחמיה אלוני ודב ירדן (כינסו וערכו), קובץ שירי חול לרבי שלמה אבן גבירול, על פי כתבי יד מן הגניזה ומקורות אחרים, ירושלים: תשכ"ט-1969.
  • שרה גלוזמן המשורר מסרגוסה סיפור חייו של המשורר שלמה בן יהודה אבן גבירול הוצאת ראובן מס ירושלים 1987
  • זאב ברויאר, שירת הקודש של ר' שלמה אבן גבירול – תוכן וצורה, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשנ"ג,
  • דב ירדן, יי שעה לחשי ורחשי: פיוט חדש לר' שלמה אבן גבירול, ירושלים: תשכ"ט-1969.
  • דב ירדן, ‫פשטים חדשים בשירי החול לרבי שלמה אבן גבירול, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"א-1981.
  • דב ירדן (כינס וערך), קובץ שירי קודש לרבי שלמה אבן גבירול, על פי כתבי יד מן הגניזה ומקורות אחרים, ירושלים: תשכ"ט-1969.
  • דב ירדן, מליצתי בדאגתי הדופה, לרבי שלמה אבן גבירול, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ו-1976.
  • ישראל לוין (עורך), שלמה אבן גבירול: שירים (סדרת שירת תור הזהב), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2007.[3]
  • ישראל לוין, כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול, כולל מהדורה ביקורתית של כתר מלכות עם הקדמה, פירוש וחילופי נוסח, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2005.
  • ישראל לוין, הסוד והיסוד: מגמות של מסתורין בשירתו של שלמה אבן גבירול, לוד, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ'ו 1986.
  • אליעזר שביד, הפילוסופים הגדולים שלנו – הפילוסופיה היהודית בימי הביניים, ר' שלמה אבן גבירול, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2007, עמ' 99-80
  • מנחם לורברבוים, נוצחנו בנעימותו: תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיימות מספר גרסאות בנוגע לשנות חייו, בספריה הווירטואלית של מטח מופיע הערך שלמה אבן גבירול מהאנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית ושם כתוב: "נולד במלגה סביב 2-1020 ומת ב-8-1057 או לפי עדות יחידה ב-70-1069." לעומת זאת בספר תחכמוני מהמאה השתים עשרה כתוב: "ובסוף ימי הנגיד נולד ר' שלמה הקטן אשר הניף בשמי השיר ולא בא עוד כבושם ההוא... ובן תשע ועשרים נרו כבה / ועד השלושים לא בא"
  2. ^ שרה כ"ץ, "אבן גבירול כבעליו של ספר 'מבחר הפנינים'", מתוך: פיתוחים פתוחים ואטורים - עיוני מחקר ביצירת שלמה אבן גבירול; וכן 'על מחברו של ספר 'מבחר הפנינים', סיני קג עמ' קפ - קפב ; וראו גם: יהודה רצהבי, 'מקורותיו הערביים של 'מבחר הפנינים', סיני, קב, עמ' צז-קס.
  3. ^ מבוא והקדמה מתוך הספר "שלמה אבן גבירול: שירים" באתר טקסט, פברואר 2007
תקופת חייו של שלמה אבן גבירול על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן