מקס דספור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס דספור
אין תמונה חופשית
לידה 13 בנובמבר 1913
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בפברואר 2018 (בגיל 104)
סילבר ספרינג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ברוקלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע צלם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקס דספוראנגלית: Max Desfor‏; 8 בנובמבר 191319 בפברואר 2018) היה צלם אמריקאי שהתפרסם בעיקר בזכות צילומיו ממלחמת העולם השנייה וממלחמת קוריאה. הוא קיבל את פרס פוליצר עבור צילום שלו ממלחמת קוריאה, המתאר מנוסת פליטים קוריאנים מפיונגיאנג, הזוחלים על גבי הריסות גשר על נהר טאדונג בבריחתם מפני התקדמות כוחות סין הקומוניסטית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דספור נולד ב-8 בנובמבר 1913, בשכונת ברונקס, ניו יורק, בנם של מהגרים יהודים, אביו מרוסיה ואמו מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר סיום לימודיו בתיכון ניו אוטרכט, הוא למד בברוקלין קולג' למשך שנה אחת ואז פרש. הוא החל לעבוד כשליח בסוכנות AP, שבה אחיו עבד בעיבוד תמונות. דספור למד בעצמו את עקרונות הצילום ונשכר על ידי הסוכנות כצלם ב-1938. בתחילה עבד בבולטימור, ושנה מאוחר יותר עבר לסניף הסוכנות שבוושינגטון הבירה.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר שארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה, ניסה דספור להתגייס לחיל הים אבל נדחה בגלל גילו ובשל היותו המפרנס היחיד במשפחתו. לאחר מכן, הוא הפך לצלם חדשות צבאי והתלווה לצי האוקיינוס השקט של ארצות הברית בפיקוד אדמירל נימיץ. באוגוסט 1945, צילם דספור את צוות מטוס "אנולה גיי" באי טיניאן בנחיתתם אחרי הטלת הפצצה האטומית על הירושימה. הוא נכח גם בטקס הכניעה הרשמית של יפן על סיפונה של אוניית המערכה מיזורי ב-2 בספטמבר 1945 וצילם את הצילום שהתפרסם מאירוע זה.[2]

ג'ווהרלל נהרו ומהטמה גנדי ב-1946. התמונה צולמה על ידי מקס דספור.

שנה מאוחר יותר, עבד דספור ב-AP בהודו וצילם את מהטמה גנדי ואת ג'ווהרלל נהרו כשהשתתפו בפגישת ועדת הקונגרס הכללי של הודו. לאחר ההתנקשות בגנדי ב-1948, כיסה דספור את הלווייתו.

ב-1950, בזמן שכיסה את מלחמת קוריאה עבור AP, הוא צילם את התמונה שזיכתה אותו בפרס פוליצר; מנוסת פליטים על גבי גשר הרוס בקוריאה. "כל האנשים האלו, פשוטו כמשמעו, זוחלים דרך קורות הגשר השבורות", סיפר דספור, "הם היו בתוכו ומחוצה לו, מעל, מתחת הגשר, ורק בקושי הצליחו לברוח מהמים הקפואים."[3]

מאוחר יותר הפך דספור לעורך מפקח של שרות הצילומים של AP וחזר לאסיה בשנת 1968, כמנהל אזורי. הוא פרש מ-AP ב-1978, ועבר לאזור וושינגטון הבירה כדי להצטרף למגזין החדשות "U.S. News & World Report" כמנהל הצילום. הוא פרש שש שנים מאוחר יותר.

החיים האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דספור היה נשוי לקלרה מהל מ-1936 עד מותה ב-1994 מפציעות שנגרמו בתאונת דרכים. בשנת 2012, בגיל 98, נישא לשירלי בלאסקו. דספור מת ב-19 בפברואר 2018 בגיל 104 בסילבר ספרינג שבמרילנד. שאריו כוללים את בנו מנישואיו הראשונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Max Desfor, Pulitzer Prize-winning journalist who captured wartime desperation, dies at 104". The Washington Post. 19 בפברואר 2018. בדיקה אחרונה ב-19 בפברואר 2018. 
  2. ^ Taylor, Alan (22 בפברואר 2016). "The Extraordinary Career of the Photojournalist Max Desfor". The Atlantic. בדיקה אחרונה ב-19 בפברואר 2018. 
  3. ^ Daniel, Douglass K. (19 בפברואר 2018). "Former AP photographer Max Desfor dies at 104". The Brunswick News. The Associated Press. בדיקה אחרונה ב-19 בפברואר 2018.