פרשת האצנית בסנטרל פארק
פרשת האצנית בסנטרל פארק (באנגלית: Central Park jogger case) היה אירוע תקיפה ואונס שהתרחש בליל 19 באפריל 1989 ובמסגרתו הותקפה ונאנסה טרישה מיילי, וכן הותקפו שמונה אנשים נוספים בסנטרל פארק, ניו יורק.
מיילי, בנקאית השקעות לבנה הייתה בת 28 בעת התקיפה שכמעט וגבתה את חייה ונותרה ללא זיכרון מהמעשה. הנאשמים שהיו כולם אפרו-אמריקאים או היספנים, ובגילאים 14–16 בעת התקיפה, הודו במעשה לאחר חקירה משטרתית ממושכת. אולם תוך זמן קצר חזרו בהם ואמרו כי ההודאה נסחטה באמצעות איומים ומתוך תשישות. בעת משפטם של הנאשמים ביוני 1990, תיאר הניו יורק טיימס את ההתקפה שהם ביצעו לכאורה, כ"אחד הפשעים המפורסמים ביותר של שנות השמונים".[1] אחרי תהליך משטרתי ומשפטי שנחשב שערורייתי, הורשעו הנאשמים וריצו עונשי מאסר של עד 13 שנים.
רק בשנת 2002 הם זוכו, אחרי שמטיאס רייס, עבריין מין ואנס מורשע, התוודה שהוא זה שאנס את טרישה מיילי. בדיקות ה-DNA הוכיחו שהוא דובר אמת, אך לא הוגשה נגדו תביעה בעקבות חוק ההתישנות.
התקיפה וההרשעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקיפה בסנטרל פארק באותו לילה בוצעה לכאורה על ידי כ-30 בני נוער. טרישה מיילי נמצאה רק בשעה 1:30 לפנות בוקר. לאחר מציאתה, גברו מאמצי המשטרה לאיתור החשודים, ולבסוף נעצרו שישה בני נוער כולם ובני מיעוטים - ארבעה בני נוער אפרו-אמריקאים ושני בני נוער היספנים אמריקאים. לאחר חקירות ממושכות הוגשו, ב-10 במאי 1989 כתבי אישום נגד חמישה בני נוער: קורי וייז, יוסף סאלם, אנטרון מק'ריי, ריימונד סנטנה וקווין ריצ'רדסון. כתבי האישום הוגשו באשמת תקיפה, שוד, התפרעות, אונס, התעללות מינית וניסיון לרצח על התקיפה כנגד טרישה מיילי וכנגד אדם נוסף, ג'ון לאופלין. הנאשם השישי היה אמור להישפט אחרון, אך הוא ביצע בינואר 1991 עסקת טיעון וקיבל עונש פחות.
התביעה של חמשת הנאשמים בתיק התבססה בעיקר על הודאות שמסרו בחקירותיהם במשטרה, שבמקרים מסוימים נמשכו שעות ללא אפוטרופוסים או עורכי דין. בהמשך, כל החמישה חזרו בהם מהגרסאות שמסרו, טענו לחפותם וסירבו לעסקת טיעון. אף אחת מדגימות הדנ"א של החשודים לא תאמה את פרופיל הדנ"א אשר נלקח משתי דגימות הזרע שנמצאו על הקורבן ובקרבתה, ששתיהן היו שייכות לאותו אדם לא מזוהה - עובדה שנכללה בעדותו של חוקר האף-בי-איי בשני המשפטים. יתרה מזאת, לא היו שום ראיות פורנזיות כלשהן המקשרות בין חמשת בני הנוער לאירועים.
למרות כל זאת, כולם הורשעו ב-1990 באשמת תקיפה והאשמות אחרות על ידי חבר מושבעים בשני משפטים נפרדים. לאחר המשפטים הם נודעו תחת הכינוי "חמישיית סנטרל פארק". גזרי דינם נעו בין 5 ל-15 שנים בכלא.
ארבעה מהנאשמים ערערו על הרשעתם בבתי משפט לערעורים ובקשותיהם התקבלו. ארבעה מהנאשמים ריצו עונשי מאסר שנעו בין 6 ל-7 שנים כל אחד; אחד מהנאשמים אשר נשפט כבגיר, ריצה עונש מאסר של כ-13 שנים בכלא.
מעבר לכך, חמישה נאשמים אחרים הודו בהאשמות הקשורות בפשעים שהתבצעו נגד שמונה קורבנות אחרים באותו הלילה - וקיבלו עונשים פחותים.
הזיכוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001 הודה מטיאס רייס, רוצח מורשע ואנס סדרתי המרצה מאסר עולם, בפני חוקרי משטרה שהוא זה שאנס את פטרישה מיילי. הדנ"א שלו תאם את שתי הדגימות שנמצאו על מיילי וסמוך לה, בנוסף לעדויות נוספות. הוא אמר שהוא ביצע את האונס לבדו.[2] רייס לא הועמד לדין על כך שאנס את מיילי, משום שחלפה תקופת ההתיישנות.
לאחר חקירה שנערכה ב-2002 במשרדו של רוברט מורגנטאו, התובע המחוזי של מחוז ניו יורק, הוחלט לבטל את הרשעותיהם של חמשת הגברים המואשמים בתקיפה והאונס של מיילי. בשנת 2002 בית המשפט זיכה את הנאשמים והמדינה ביטלה את כל האישומים נגדם.
בשנת 2003 חמשת הנאשמים תבעו את העיר ניו יורק על כליאת שווא, אפליה גזעית, ומצוקה רגשית. כשעמד בראשות ניו יורק ראש העיר מייקל בלומברג, העיר סירבה להסדר בין הצדדים במשך עשור. לאחר שביל דה בלאזיו נבחר כראש העיר, בשנת 2014, ניו יורק הגיעה להסדר עם חמשת התובעים שבמהלכו יפוצו בסך של 41 מיליון דולר. חמשת הגברים גם הגישו תביעה נוספת, הפעם נגד מדינת ניו יורק בסך של 52 מיליון דולר נוספים. בשנת 2016 הגיעו הצדדים להסדר בסך של 3.9 מיליון דולר.
בשנת 2019 יצאה מיני סדרה המתבססת על הפרשה בשם "כשהם רואים אותנו" בנטפליקס.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניו יורק תשלם 40 מיליון דולר כדי ליישב את תביעת "הג'וגרית מסנטרל פארק", באתר כלכליסט, 20 ביוני 2014
- אלה בן-ארי, "כשהם רואים אותנו": איפה הם היום?, באתר מאקו, 10 ביוני 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Farber, M. A. (17 ביולי 1990). "'Smart, Driven' Woman Overcomes Reluctance". The New York Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The verdict", ABC Nightline, December 3, 2002
- ^ בן בירון בראודה, "כשהם רואים אותנו": לא עוד סדרה מעייפת בז'אנר האקטיביסטי, באתר מאקו, 7 ביוני 2019
