מראה מקום המקדש וירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מראה מקום המקדש וירושלים
Joseph Schwarz the temple mount.jpg
צייר יהוסף שוורץ
תאריך יצירה 18361837
טכניקה וחומרים הדפס אבן
רוחב 43 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 30 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע יצירה
מספר יצירה HP 492
מיקום מוזיאון ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
"הכותל המערבי או הר הבית", איור מן המהדורה האנגלית של הספר "תבואות הארץ" (1850)

"מראה מקום המקדש וירושלים" הוא כינוי להדפס אבן המציג את ירושלים, שיצר יהוסף שוורץ בשנים 18361837.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדפס האבן, המציג את ירושלים ואתריה הקדושים ליהדות, נוצר בשנת ה'תקצ"ז (1837-1836) בבית דפוס בהירבן (Hürben), גרמניה. בראש ההדפס מפה של חומות ירושלים. במרכז ההדפס חמישה תיאורים של מקומות בירושלים, המבוארים בעזרת טקסט. בצד ימין "ציור מעה"ק ציון תובב מצד צפון (מקום קבורת מלכי בית דוד)" ו-"ציור מעה"ק ציון תובב מצד צפון", מציגים תיאורים של הר ציון. בצד שמאל מופיעים שני תיאורים של מגדל דוד: "צורת מגדל דוד מבחוץ לעיר" ו"ציור מגדל דוד בתוך העיר".

במרכז מופיע תיאור גדול יותר של מראה הכותל המערבי והר הבית על רקע הר הזיתים. גם תיאור זה, הנבדל בגודלו, מלווה בתיאור מפורט של הציור: "א. ציון חולדה הנביאה על ראש הר הזייתים ב. הר הזייתים ג. הר הבית ד. מקום המקדש ה. מקום קדשי הקודשים ו. בניין שקורן [?] מדרש שלמה ז. כותל מערבי ח. בתים וחצרות אשר [להשלים] ט. שערי הר הבית מצד המערב י. חומת מזרחי הר הבית ועוד".

בתחתית העבודה מצויה כתובת הקדשה:

מנחת אהבה היא שלוחה לאחי יושבי הגולה דורשי ציון וירושלים. פה עיר הקדושה ירושלים תובבא שנת תקצ"ז לפ"ק. נעשה על ידי [הצעיר הקטן יהוסף שווארץ]. ואפיצה בישראל על ידי אחי חביבי חיים שווארץ נר"ו חונה בק"ק הירבען יע"א.

העותק היחיד מהדפס זה ששרד נמצא במוזיאון ישראל ומקורו באוסף פויכטונגר.[1] עם זאת, במהדורה האנגלית והגרמנית של ספרו "תבואת הארץ" (1845, מופיעות גרסות דומות של תיאור הר הבית שיצר שווארץ. תיאורים אלו מכילים שינויים קטנים, המתבססים על ניסיונו הפיזי של שווארץ בירושלים. שינויים אלו כוללים, לדוגמה, את שיפור התיאור המרחבי של הסצנה, הפיכת מבנה כיפת הסלע מריבועי למתומן או הוספת שתי דמויות לצד הכותל.[2] הפופולריות והתפוצה הגדולה של ספר זה בעולם היהודי הפכה את דימוי הר הבית הזה לדימוי מעצב, שבעקבותיו נוצרה מסורת התיאור היהודית של הר הבית, החל משנות ה-40 של המאה ה-19.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מס' 492 בקטלוג האוסף; ראו: שחר, ישעיהו, אוסף פויכטונגר: מסורת ואמנות יהודית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971, עמ' 184
  2. ^ ראו: פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 116-110
  3. ^ ראו: פישר, יונה (עורך), אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979, עמ' 92, 116-110; עם זאת, באמנות מן המאה ה-18 באיטליה, ניתן למצוא תיאורים דומים. ראו: צרפתי, רחל (אוצרת), מנחה שלוחה: תיאורי מקומות קדושים בידי אמנים יהודים, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2002, עעמ' 23, מ' 25 הערה 29