מרגרט לארה וידרסדוטיר
מידע אישי | |
---|---|
לידה |
25 ביולי 1986 (בת 38) וסטמאנאאיאר, איסלנד |
גובה | 1.7 מטרים |
עמדה | חלוץ |
מרגרט לארה וידרסדוטיר (באיסלנדית: Margrét Lára Viðarsdóttir; נולדה ב-25 ביולי 1986) היא כדורגלנית עבר איסלנדית ששיחקה כחלוצה. וידרסדוטיר היא מלכת השערים של נבחרת איסלנד בכל הזמנים, כשלזכותה 79 שערים ב-124 משחקים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וידרסדוטיר נולדה ביולי 1986 בעיר וסטמאנאאיאר שבדרום איסלנד. כשהייתה בת 15 בלבד היא הצטרפה לקבוצת הכדורגל איי. בי. וי., בה שיחק אביה בעבר ולאחר מכן אף שימש כנשיאה. היא שיחקה באיי. בי. וי. במשך ארבע שנים, במהלכן היא זכתה פעם אחת בתואר מלכות השערים של הליגה האיסלנדית ובשתי סגנויות אליפות. ב-2005 היא עברה ליריבתה הגדולה של איי. בי. וי. והאלופה המכהנת - וואלור רייקיאוויק.
כבר בעונתה הראשונה בוואלור זכתה וידרסדוטיר בתואר מלכת השערים של הליגה האיסלנדית, לאחר שכבשה 23 שערים ב-14 משחקים. שנתיים לאחר מכן, בעונת 2006, היא זכתה עם הקבוצה בדאבל, שעקבותיו קיבלה את פרס הכדורגלנית האיסלנדית של השנה ואת פרס כדורגלנית השנה בליגה. באותה שנה היא אף סיימה כמלכת השערים של ליגת האלופות, אחרי שכבשה 11 שערים במפעל והובילה את וואלור עד לרבע הגמר.
הצלחתה הרבה של וידרסדוטיר בזירה האירופאית משכה את תשומת הלב של קבוצות רבות מרחבי היבשת, ולבסוף היא חתמה בדיסבורג 2001 הגרמנייה באוקטובר 2006. אף על פי שהצליחה להביא את יכולתה הטובה למגרש, חשה וידרסדוטיר געגועים הביתה,[1] ובינואר 2007 החליטה לעזוב את גרמניה ולחזור לקבוצתה הקודמת, וואלור. בעונת החזרה שלה היא קבעה שיא כיבושים לעונה בליגה האיסלנדית, אחרי שכבשה 38 שערים ב-16 משחקים בלבד. בשנה זו היא אף זכתה בפרס ספורטאי השנה באיסלנד, לאחר שהקדימה את כדורגלן ברצלונה, איידור גודיונסן.
באמצע עונת 2009 החליטה וידרסדוטיר לעבור ללינשפינג מהליגה השוודית, אך לאחר שלא התאקלמה בקבוצה, היא עברה לקריסטיאנסטד מאותה ליגה. בקריסטיאנסטד שיחקה וידרסדוטיר תחת אליזבת גונארסדוטיר, שהייתה המאמנת שלה באיי. בי. וי. וב-וואלור, ולפיכך היא השתלבה מהר מאוד בסגל הקבוצה. בעונתה השלישית בקבוצה היא כבר סיימה כמלכת השערים של הליגה השוודית בצוותא עם מאנון מליס ההולנדית, לאחר ששתיהן כבשו 16 שערים כל אחת. לאחר עונה זו היא עברה לשחק חצי שנה בטורבינה פוטסדאם מהבונדסליגה, אך בסופה חזרה לקריסטיאנסטד.
במהלך עונת 2013 כבשה וידרסדוטיר 13 שערים ב-22 משחקי ליגה, אך כניסתה להיריון בדצמבר של אותה שנה, מנעה ממנה לשחק במהלך כל עונת 2014. היא חזרה לאימונים שנה לאחר מכן, לקראת עונת 2015, שבסופה החליטה לחזור לליגה האיסלנדית. בנובמבר 2015 חתמה וידרסדוטיר על חוזה לשנתיים בקבוצתה לשעבר - וואלור, והשלימה את החזרה למולדתה לאחר שבע שנות קריירה מעבר לים.
נבחרת איסלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 ביוני 2003, כשהיא בת 16 בלבד, ערכה וידרסדוטיר את הופעת הבכורה שלה בנבחרת איסלנד במשחק מוקדמות אליפות אירופה 2005 נגד הונגריה. היא נכנסה כמחליפה בדקה ה-66 ולאחר ארבע דקות כבשה את השער הרביעי והאחרון בניצחון נבחרתה. מספר חודשים לאחר מכן היא כבשה את השלושער הראשון שלה בנבחרת, בניצחון 0-10 על פולין. בסך הכל כבשה וידרסדוטיר שמונה שערים בטורניר מוקדמות זה, אך כשלה עם הנבחרת בהעפלה לטורניר הגמר.
במרץ 2008 סיימה וידרסדוטיר כמלכת השערים של גביע אלגארבה (אחד מטורנירי הנשים החשובים בעולם), והייתה לכדורגלנית האיסלנדית הראשונה שמגיעה להישג זה. באותה שנה היא אף סיימה כמלכת השערים של טורניר מוקדמות אליפות אירופה 2009, והובילה את איסלנד להעפלה היסטורית לטורניר הגמר. באליפות עצמה, שנערכה בפינלנד, שובצה הנבחרת לבית קשה עם גרמניה, נורווגיה וצרפת, והפסידה את כל שלושת משחקיה. וידרסדוטיר פתחה בהרכב הראשון בכל שלושת המשחקים, אך לא הצליחה לכבוש אף שער.
בשנת 2011 הגיעו וידרסדוטיר ואיסלנד עד לגמר גביע אלגארבה, בו הפסידו 4-2 לארצות הברית. וידרסדוטיר, שכבשה שער אחד בגמר, סיימה כמלכת השערים של הגביע עם ארבעה כיבושים. שנה אחר כך, היא כבשה 11 שערים במהלך טורניר המוקדמות של אליפות אירופה 2013, והעפילה עם איסלנד בפעם השנייה ברציפות לטורניר הגמר של האליפות. הפעם הגיעו האיסלנדיות עד לשלב רבע הגמר, שם הודחו על ידי המארחת, שוודיה.
לאחר אליפות אירופה מונתה וידרסדוטיר לקפטנית הנבחרת במקומה של קתרין יונסדוטיר הפורשת, אך בעקבות כניסתה להיריון נאלצה לקחת חופשה זמנית מכדורגל. היא חזרה לסגל הנבחרת לקראת גביע אלגארבה ב-2015, אך לא הצליחה לכבוש במהלך הטורניר. מספר חודשים לאחר מכן, ב-22 בספטמבר 2015, ערכה וידרסדוטיר את הופעתה ה-100 במדי הנבחרת, וזכתה לטקס הוקרה מטעם התאחדות הכדורגל של איסלנד.
ב-8 באוקטובר 2019, במשחק נגד לטביה, ערכה וידרסדוטיר את הופעתה ה-124 והאחרונה בנבחרת איסלנד. באותו משחק ניצחו האיסלנדיות 0-6, ווידרסדוטיר אף זכתה לכבוש את אחד השערים.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תארים קבוצתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליגת העל האיסלנדית (4): 2006, 2007, 2008, 2019
- הגביע האיסלנדי (1): 2006
תארים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלכת השערים של ליגת העל האיסלנדית (5): 2004, 2005, 2006, 2007, 2008
- מלכת השערים של ליגת העל השוודית (1): 2011
- מלכת השערים של ליגת האלופות (3): 2006, 2008, 2009
- מלכת השערים של גביע אלגארבה (2): 2008, 2011
- הכדורגלנית האיסלנדית של השנה (5): 2004, 2006, 2007, 2008, 2011
- כדורגלנית השנה בליגת העל האיסלנדית (1): 2006
- ספורטאית השנה באיסלנד (1): 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרגרט לארה וידרסדוטיר, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- מרגרט לארה וידרסדוטיר, באתר Soccerway
- מרגרט לארה וידרסדוטיר, באתר FootballDatabase.eu
- רשימת משחקיה הבינלאומיים באתר התאחדות הכדורגל של איסלנד
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Islands Vidarsdottir im Deutschland-Dilemma, באתר התאחדות הכדורגל הגרמנית, 13 ביולי 2013
מלכת השערים של גביע אופ"א וליגת האלופות לנשים | ||
---|---|---|
גביע אופ"א | 2002: אנצ'ה • 2003: יונגברי • 2004: גסטוטנר • 2005: פוהלרס • 2006: וידרסדוטיר • 2007: פליטינג • 2008: דייטל, וידרסדוטיר, פאניקו • 2009: וידרסדוטיר | |
ליגת האלופות | 2010: בורקי • 2011: גרינגס • 2012: אבילי ולה סומר • 2013: רוס • 2014: ניקוליץ' • 2015: סאסיץ' • 2016: הגרברג • 2017: מידמה וג'קאבפי • 2018: הגרברג • 2019: הארדר • 2020: מידמה, אוגביאגבה ות'ורואלדסדוטיר • 2021: הרמוסו וקירבי • 2022: פוטיאס • 2023: פייור |