מרדכי איש-שלום (תל אביב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי איש-שלום 1.jpg

מרדכי איש-שלום (פרידמן) (18971960) היה יו"ר הוועד הארצי לשקל, מייסד וועד הקהילה בתל אביב, יו"ר ועדת הבחירות לקונגרסים הציונים, מייסד תא המשפט ההסתדרותי, מקים התא הראשון של משען בתל אביב, ומנהל הסניף התל אביבי של פניקס, וינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי איש שלום נולד בשם מרדכי פרידמן בפינסק שהייתה אז מסופחת לאימפריה הרוסית, בן בכור לרבי יהודה ופרידה איש-שלום (פרידמן). בהיותו בן למשפחה ציונית, היה פעיל בילדותו באגודת "פרחי ציון". בתחילת 1914, עלה לארץ ישראל והחל ללמוד בבית הספר החקלאי בפתח תקווה בהנהלת ד"ר פיקהולץ. במהלך מלחמת העולם הראשונה גלה מפתח-תקווה עם שאר תלמידי בית הספר, שסבלו בגלות מרעב וקשיים אחרים.

לאחר המלחמה התיישב בשנת 1919 ביפו[1]. בשנת 1920 יצא לפינסק והעלה את כל משפחתו לארץ ישראל[2]. ביתו היה פתוח תמיד לסיוע לבני עירו פינסק שעלו לארץ ישראל.

עם הקמתו של ועד הצירים צורף לצוות עובדיו[3] כמבקר חשבונות. אחר כך שימש כמנהל בנק למלאכה (שהוקם על ידי מרכז בעלי מלאכה), וסגן מנהל בנק הלוואה וחסכון שנוסד אז בתל אביב. הוא מונה על ידי זליג ויצמן למנהל הסניף התל אביבי של חברת הביטוח פניקס, וינה, למרות שהיה אז איש צעיר. התמוטטות החברה בשנת 1936, שנישלה מחסכונותיהם רבים מבני היישוב, זעזעה מאד את איש-שלום, והוא התייסר בייסורי מצפון על שמכר לבני היישוב פוליסות ביטוח של החברה.

כינוס של וועד השקל העברי. מרדכי איש-שלום, יו"ר הוועד, יושב רביעי מצד ימין

איש-שלום היה פעיל ציבור, חבר בית משפט השלום העברי וממייסדי ועד הקהילה בתל אביב.

הוא יסד את תא המשפט ההסתדרותי ליד מועצת פועלי תל אביב[4], הקים את התא הראשון של "משען" בת"א והקים את ארגון הצרכניות למחוסרי העבודה. בשנת 1942 היה אחד מ-132 חברי בית הדין העליון של ההסתדרות[5].

איש-שלום היה מזכיר ועדת הבחירות לעירית תל אביב בשנת 1925[6] וחבר בוועדת הבחירות לאספת הנבחרים[7].

בשנות ה-30 היה יושב ראש הוועד הארצי לשקל[8] שבו פעל שתים עשרה שנה, והיה חבר בוועדה הראשית לבחירות לקונגרסים הציוניים שניהלה בתקופתו חמש מערכות בחירות[9].

ע. אורי כתב עליו[10]: "וזכורני את התסיסות הרבות שהיו בבחירות לקונגרסים, בייחוד לפני הקונגרס הי"ח. לאחר רצח ארלוזורוב נדמה היה כי עוד מעט תתפוצץ המסגרת הארגונית לביצוע הבחירות כפי שקרה אחרי כן בקונגרס עצמו. והוא, (מרדכי איש-שלום) ברוחו השקטה, בדבריו השקולים, בטון קולו המתון ובסיועם הרב של חבריו שפעלו אתו, שיככו את הסערות, עקפו את המכשולים והביאו לתוצאות רצויות של הבחירות שצוינו לשבח על יד ביה"ד של הקונגרס והקונגרס עצמו".

בשנת 1933 בתקופת עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הוא מונה למנהל הסניף התל אביבי של המגבית למען יישוב יהודי גרמניה בארץ ישראל[11].

איש שלום נפטר באוגוסט 1960. הוא הותיר אחריו את אשתו, אסתר איש-שלום לבית רבינוביץ[12] ובתו חמודה איש-שלום (מר-חיים)[13][14]. אחיו הוא פרופ' מיכאל איש-שלום. בתו הצעירה, תחיה, נפטרה בגיל 18.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר העלייה השנייה – אלבום, הוצאת 'תרבות וחינוך', וועדת המפקד לעליה השנייה, 1967, עמ' 28

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי איש שלום, הפועל הצעיר, 4 ביולי 1919
    להורי, הפועל הצעיר, 17 בספטמבר 1919
  2. ^ לחבר איש שלום בפינסק, הפועל הצעיר, 21 במאי 1920
  3. ^ בבית העם, דואר היום, 6 בספטמבר 1921
  4. ^ השמטה, דבר, 25 בנובמבר 1932
  5. ^ בית הדין העליון, דבר, 2 ביוני 1942
  6. ^ ביפו ותל אביב, דואר היום, 12 במאי 1925
  7. ^ לתובעים מאת ועדת הבחירות, דבר, 14 באוגוסט 1925
    לקראת הבחירות לכנסת ישראל, דבר, 28 באוגוסט 1930
  8. ^ הודעת הועד הארצי לענייני השקל, דואר היום, 5 במרץ 1933
    מפעל השקל תרצ"ד, דבר, 16 באפריל 1934
    מאת הועד הארצי לענייני השקל, דבר, 3 במרץ 1935
    לסיום מפעל השקל, דבר, 2 באוגוסט 1936
    שקל תרצ"ז, דבר, 2 בפברואר 1937
    להקמת ועדי השוקלים במקומות, הבוקר, 2 בפברואר 1938
    מפא"י מנצחת על ועדת השקל, הבוקר, 14 בינואר 1940
  9. ^ מזייפי השקלים, דואר היום, 29 ביולי 1935
  10. ^ ע. אורי, לזכר נעדרים, דבר, 3 באוקטובר 1960
  11. ^ היום מתחילה המגבית ליישוב יהודי גרמניה בא"י, דואר היום, 26 במאי 1933
  12. ^ ברכה חמה למרדכי איש שלום, הפועל הצעיר, 13 בפברואר 1920
    לאסתר רבינוביץ ומרדכי איש שלום, הפועל הצעיר, 26 בספטמבר 1920
  13. ^ לחברנו הנשואים והנשואות, הפועל הצעיר, 4 בנובמבר 1923
  14. ^ מרדכי איש שלום, דבר, 25 באוגוסט 1960