מרדכי יצחק רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מרדכי יצחק אייזיק רבינוביץ

רבי מרדכי יצחק אייזיק רבינוביץ (תרט"ז, 1856, זאגר חדש – ה' בסיוון תר"ף, 22 במאי 1920) היה רב ודרשן ליטאי. רבן של ליגום, סלנט וממל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזאגר חדש, בשנת תרט"ז (1856), לרב דובר רבינר, מצאצאי הרב מרדכי רבינר רבה הראשון של בויסק מחבר ספר השו"ת "גדולת מרדכי".

למד אצל אביו עד גיל 14, התפרסם כעילוי והיה בקי בסדר נשים ובסדר נזיקין. בהמשך היה לתלמידם של רבי ישראל ליפקין מסלנט, רבי מאיר מיכל רבינוביץ משאט, שנודע בחיבורו "המאיר לעולם"; ושל רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן, "הגדול ממינסק".

הוא היה דרשן מפורסם וכתב הרבה בכל חלקי התורה, תשובות הלכתיות, לצד חידושים ופרשנות על התלמוד הבבלי. חלק מכתביו נדפסו, וזכו לפרסום רב. ידועים פסקיו בענייני שימוש והדלקה מושהית של חשמל בשבת.

שימש כרבן של קהילות שונות ברחבי ליטא, ובהן: ליגום, סלנט וממל.

נפטר בקניגסברג בשבת ערב חג השבועות, ה' בסיוון תר"ף, 22 במאי 1920, ונקבר בעיר רבנותו האחרונה ממל.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הוא הרב אליעזר יהודה רבינוביץ, מחבר ספר השו"ת "עין יהודה" רבה האחרון של ממל, שנספה בשואה. בתו דבורה פרל נפטרה בפרנקפורט בכ"א באדר תר"ף. בת אחרת, ד"ר בתיה רבינוביץ, עלתה לישראל.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב אריה רבינר, לדמותו של הרמי"א רבינוביץ, בתוך: שו"ת דעת מרדכי, ח"ב, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט
  • 'רבינוביץ, ר' מרדכי-יצחק-אייזיק ב"ר דובער רבינר', בתוך: דב ליפץ ונתן גורן (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 91 טור 1 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1289).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]