מרחב ארבע-ממדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרחב ארבע-ממדי הוא מרחב שלו ארבעה ממדים. המונח מרחב ארבע-ממדי מציין ארבעה ממדים זהים בתכונותיהם. מספר עצמים תאורטיים נהגו בארבעה ממדים, בהם הכללות של עצמים משניים ושלושה ממדים: טסרקט הוא הכללה ארבע-ממדית של קובייה תלת ממדית, כפי שקובייה היא הכללה של ריבוע דו-ממדי. המרחב מוצג באלגברה באמצעות וקטור ארבע-ממדי המציין מיקום במרחב. ניתן גם להציגו באמצעות הבסיס הסטנדרטי , השווה למרחב ופורש אותו.

גדלים וצורות במרחב בעלי יותר משלושה ממדים מקבלים קידומת "היפר", כגון היפרספרה, היפרקובייה, היפרנפח, היפראליפסה. במרחב הארבע ממדי ישנם שישה גופים אפלטונים, חמישה מהם גרסאות ארבע ממדיות של גופים אפלטונים בתלת ממד, ואחד מהם, ההיפרמעוין, הוא צורה חדשה.

בפיזיקה, בתורת היחסות, מתייחסים למרחב בעל 3+1 ממדים, בו שלושה מהממדים הם המרחב המוכר והממד הנותר מייצג את הזמן, ואינו מיוצג במשוואות בדיוק באותו אופן, ולכן הוא אינו מרחב ארבע-ממדי על פי ההגדרה. מיקום במרחב זה מיוצג באמצעות 4-וקטור, שהוא וקטור בעל ארבעה רכיבים, שהראשון שבהם מייצג את הזמן והיתר את המרחב התלת-ממדי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רודי רקר, הממד הרביעי - סיור מודרך ביקומים הגבוהים, הוצאת מאגנס
P mathematics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.