מרחצאות קרקלה

מרחצאות קרקלה
Terme di Caracalla
מידע כללי
סוג מרחצאות, archaeological artifact museum, מוזיאון לאומי איטלקי, פארק ארכאולוגי, מבנה רומי עתיק, מוזיאון לאומי, אתר ארכאולוגי, מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם קרקלה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת via delle Terme di Caracalla, 52 - Roma, Edificio delle Terme di Caracalla 52, 00153 Roma עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סן סבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 55,440 (נכון ל־2020)
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ?–216
תאריך פתיחה רשמי 216 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר קרקלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 150,000 מ"ר (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°52′49″N 12°29′34″E / 41.880264°N 12.492764°E / 41.880264; 12.492764
(למפת רומא רגילה)
 
מרחצאות קרקלה
מרחצאות קרקלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרחצאות קרקלה הם מרחצאות ציבוריים שנבנו על ידי הקיסר הרומי קרקלה ברומא בין השנים 212216 לספירה. שרידי מרחצאות אלה מהווים כיום אתר תיירות פופולרי.

תיאור המרחצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך מתחם המרחצאות היה 225 מטרים ורוחבו 185 מטרים. גובהו המשוער של המבנה היה 38.5 מטרים. המרחצאות כללו פריג'ידריום (חדר קר), טפידאריום (חדר פושר) וקלדריום (חדר חם), וכן שתי פלאסטראות - חדרי כושר וחדרי אגרוף. אמת מים מיוחדת נבנתה על מנת להוביל מים למרחצאות.

המרחצאות היוו למעשה אתר נופש ומרכז תרבותי וכללו גם ספרייה ציבורית הכוללת (כמו כל ספריות התקופה) שני חדרים - האחד לטקסטים יווניים והשני לטקסטים לטיניים.

המבנה חומם באמצעות מערך חימום תת-קרקעי שהופעל על ידי שריפת פחם. מערכת זו הייתה בשימוש עד אמצע המאה ה-19.

בתקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המרחצאות שימש כהשראה למספר מבנים מודרניים ובהם תחנת פנסילבניה בעיר ניו יורק וג'אטיו סאנגשאד בהאבאן - בניין האספה הלאומית בדאקה שבבנגלדש.

כיום משמש המבנה כאתר מופעים וקונצרטים. אחד הידועים בקונצרטים היה קונצרט שלושת הטנורים שנערך במקום בשנת 1990.

רעידת האדמה שפגעה באיטליה ב-6 באפריל 2009, ומרכזה היה בל'אקווילה, גרמה נזק למרחצאות.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרחצאות קרקלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Silvia Aloisi,‏ Italy quake damages old churches and Roman baths, באתר רויטרס, 6 באפריל 2009