מרטון הימלר
 | |
| לידה |
1 בספטמבר 1888 פאסטו, הונגריה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1961 (בגיל 72) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
מרטון הימלר (בהונגרית: Himler Márton; באנגלית: Martin Himler; פאסטו, 1 בספטמבר 1888 – לוס אנג'לס, 8 ביולי 1961[1]) היה איש עסקים אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, עיתונאי, אחר כך סוכן ה-FBI, לימים ראש הסניף ההונגרי של משרד השירותים אסטרטגיים של צבא ארצות הברית בדרגת קולונל. תפקידו היה אחרי מלחמת העולם השנייה לאסוף ולהסגיר את ההונגרים שהואשמו בפשעי מלחמה וברחו לאזור הכיבוש האמריקני בשטח הכבוש של הרייך השלישי הגרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הימלר נולד במשפחה יהודית גדולה בעיירה פאסטו בהונגריה. אביו ליפוט הימלר הפעיל בית מרזח. מרטון ניסה כמה דברים בהונגריה, אך לא סיים תיכון או תיכון מסחרי או בית ספר מקצועי.[2] בגלל חוסר ההצלחה וחוסר התקווה החליט להגר לארצות הברית בגיל 19 בשנת 1907. בשנת 1913 הוא פתח עיתון דו שבועון בשם "יומן הכורים ההונגרי" (Hungarian Miners' Journal) שפורסם עד 1962. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, ארגן גיוס תרומות לעזור למהגרים קומוניסטים, והיה בגלוי חסיד של ראש הממשלה (תקופה קצרה) מיהאי קארואי.
הוא הקים אתר כרייה במערב וירג'יניה (הימלר) בשנת 1917, אך המכרה היה לא כלכלי ורטוב לחלוטין.[3] לאחר מכן הקים אתר כרייה חדש בשם הימלרוויל (משנת 1930 נקרא Beauty) במחוז מרטין הסמוך במזרח קנטקי. מטרתו הייתה לבנות יישוב כרייה הונגרי אידיאלי, בו הכורים ייהפכו לבעלי מניות. על אף שתנאי הכלכלה והדיור היו טובים יותר מהממוצע באזור, ההכנסות נותרו מתחת להכנסות הכורים במכרות שכנים. לאחר ההצלחה היחסית של השנה-שנתיים הראשונות, חברת הכרייה הגיעה לסף פשיטת רגל, בה מילאו תפקיד המדיניות העסקית הלקויה של הימלר והמשבר הכלכלי העולמי. מאות כורים ממוצא הונגרי חשו מרומים בשל קניית מניות החברה והתרוששותם. הימלר בביוגרפיה שלו קשר את הנפילה למשבר הכלכלי האמריקני. בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 התפזרו משפחות היישוב ההונגריות ברחבי אמריקה. בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 הוא עזר ל-FBI כשהתחייב לפקוח עין בארצות הברית על המוציאים לאור ועל העיתונאים ההונגרים של הימין הקיצוני. לאחר מכן מונה לראש המחלקה ההונגרית במשרד לשירותים אסטרטגיים, ה-OSS, בשנת 1944. הוא ביקר בבודפשט מספר פעמים, בהתחלה היה פרסונה נון גרטה, אפילו כתב העת שלו נאסר להפצה בהונגריה, אך אחר כך הפך לאיש עסקים הונגרי-אמריקאי מקובל. בעזרת קומוניסטים הונגרים שהתגוררו בחו"ל וכן בסיוע חומר בספרייה הלאומית על שם סצ'ני הורכבה רשימה של אנטי-קומוניסטים ימניים בעיקר. רשימה זו הורכבה על ידי הספרנית ההונגרייה-יהודייה אסתר ולדאפפל (בתו של יאנוש ולדאפפל). הימלר לקח את הרשימה איתו לארצות הברית. לאחר המלחמה, פושעי המלחמה (כמו: פרנץ סלשי,[4] לאיוש סאס, פרנץ באש, אמיל סקווארי, פידל פאלפי, פטר היין, קלמן הובאי, לסלו באקי נאספו באזור הכיבוש האמריקאי בעזרת הרשימה לעיל תחת פיקודו של מרטון הימלר. שמות נוספים ברשימה היו קארוי ברגפי, מיהאי קולושווארי-בורצ'ה, אישטוואן אנטל, פרנץ קיש[5] ועוד. למעט גוסטב הניאי כל האחרים הוחזרו להונגריה על ידי צבא ארצות הברית כדי לעמוד למשפט. מסופר שהימלר לקח את הנאשמים לבית הטרור בשדרת אנדראשי 60 בבודפשט והעביר אותם לידי גאבור פטר.[6] רבים מקרובי משפחתו של הימלר נרצחו במחנות הריכוז.
מתוך הרשימה: פרנץ סלשי, לאיוש סאס, פרנץ באש, פידל פאלפי, פטר היין, קלמן הובאי, לאסלו באקי, קארוי ברגפי, מיהאי קולושווארי-בורצ'ה, אישטוון אנטל, פרנץ קיש ועוד.
נמצאו כולם כפושעי מלחמה, נידונו למוות בתלייה למעט פרנץ קיש (שנכלא) והוצאו להורג בשנת 1946 (למעט אישטוואן אנטל שעונשו הומתק למאסר עולם).
יצוין שיותר מעשור לאחר המלחמה, המהגרים מהונגריה, באמצעות העיתונות ההונגרית בארצות הברית, ביקרו ברעשנות את פעילותו של מרטון הימלר ואנשיו. כמה עדים טענו כי האסירים עברו התעללות, חפצי הערך שלהם נלקחו. היו שהגישו תלונה לרשויות ארצות הברית נגד יחידתו של הימלר.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיינו היה פאל קיראיהדי. [7]
עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Márton Himler (1958). Így néztek ki a magyar nemzet sírásói: a magyar háborús bűnösök amerikaiak előtt tett vallomásának hiteles szövege. New York: St. Marks Print. Corp. מרטון הימלר: כך נראו חופרי הקברים של האומה ההונגרית: הטקסט הרשמי של עדויות פושעי המלחמה ההונגרים בפני האמריקאים. 1958
מאמרים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמודי תלייה שמאשימים (ספר)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חזרה לפושעי מלחמה (Filmhíradó)
- מחצית העבר ההונגרי - סוציאליזם לא חוקי - Ávósok
- הונגריה-אמריקה בכתב ובתמונות. ביוגרפיה פורטרטים של חלוצים הונגרים אמריקאים וגברים מובילים. קלמור קלמור. סנט לואיס, הונגריה הוצאה לאור ושות'
- צ'בה נאג': לקסיקון ספרות המהגרים ההונגרית. המוזיאון הספרותי והמרכז לספרות עכשווית, 2000.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. מועדון ספרים הונגרי
- יוז'ף בולוני: ממשלות הונגריה. מהדורה רביעית, 1992
- לאסלו קל: תולדות הספרות ההונגרית האמריקאית. קטעים. (ניו יורק, 1961)
- שנתון העיתונות ההונגרית. (1935)
- יוז'ף קובאץ': ביבליוגרפיה של העיתונות ההונגרית ההונגרית. (כתב יד)
- התכתבות של מיהאי קארואי. 1990
- החיים ההונגריים בקליפורניה ; 1961/14
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון קתולי הונגרי – ממשלת שטוג'אי
- כרוניקה של אמריקה – יומן כרייה הונגרי
- טופס הרשמה לאומי למקומות היסטוריים – בית מרטין הימלר
- Randolph L. Braham (2000). The Politics of Genocide: The Holocaust in Hungary. Detroit: Wayne State University Press. ISBN 978-0814326916.
- Robert M. Rennick (1988). Kentucky Place Names. Lexington, KY: University Press of Kentucky. ISBN 9780813101798.
- Mieczysław B. Biskupski, Piotr Stefan Wandycz (2003). Ideology, politics, and diplomacy in East Central Europe. Rochester, NY: University Rochester Press. ISBN 9781580461375.
- George D. Torok (2004). A guide to historic coal towns of the Big Sandy River Valley. Knoxville, TN: Univ. of Tennessee Press. ISBN 9781572332829.
- Martin County Historical and Genealogical Society (2001). A pictorial history of Martin County, Kentucky. Paducah, KY: Turner Publishing Company. ISBN 9781563117220.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kemenesaljai Művelődési Központ és Könyvtár – A Magyarság évfordulónaptára, 2011. július
- ^ Martin Himler: The making of an American. The autobiography of a Hungarian immigrant, Appalachian entrepreneur, and OSS officer. Knoxville, 2018, 11.
- ^ Kürti László, Himlerville: Egy amerikai magyar bányásztelepülés tündöklése és bukása. Regio, 25, 2, 2017, 150.
- ^ Királyhegyi Pál: Első kétszáz évem (önéletrajzi regénye) (Gondolat Könyvkiadó, 1979) ISBN 963-280-777-4
- ^ A háborús bűnösök hazahozatala (Filmhíradó)
- ^ Himler Márton: Így néztek ki a magyar nemzet sírásói. New York, 1957.
- ^ Királyhegyi Pál: Első kétszáz évem. Budapest, 1979, Gondolat. ISBN 963-280-777-4