מריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןמריון
Gerbil.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי עכבר
משפחה: עכבריים
תת־משפחה: גרביליים
סוג: מריון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Meriones
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זוג מריונים מהמין Meriones meridianus

מריון (שם מדעי: Meriones) הוא סוג מכרסם ממשפחת העכבריים. הסוג מכיל בעיקר בעלי חיים המכונים מריונים, אך לעיתים נקראים חברי סוג בזה שם תת-המשפחה אליה הם שייכים: גרביל. תפוצת חברי סוג זה נעה  בין צפון אפריקה  למונגוליה. המריונים נוטים לגור באזורים צחיחים לרבות ספר המדבר, מדבריות חוליים, אזורי ערבה, אך לעיתים מעטות גם באזורים לחים, בהם הם מהווים מזיקים לחקלאות. בישראל חיים שלושה מיני מריונים: מריון מצוי, מריון המדבר ומריון החולות. ייתכן שמצוי עוד מין - מריון לובי אך לא ידועה תצפית.

הסוג קיבל את שמו בשנת 1811 על ידי איליגר[1] והשם נובע מהמילה היוונית μηρος (עצם הירך).[2][3]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג זה מגוון מינים בגדלים הנעים מ-9 ועד ס"מ (אורך הראש והגוף), עם זנבות בסדר גודל דומה או ארוך במעט ממשאר בעלי החיים במשפחת העכבריים.[4] המשקל הממוצע משתנה מאוד בין המינים, אבל הוא בדרך כלל נע בין 30 ל-200 גרם.

המריונים מזכירים חולדה במראם באופן מובהק יותר משאר הגרבילים, אך בדומה לשאר בני סדרה זו ביכולתם לקפוץ. יש להם ציפורניים קדמיות חזקות, המשמשות אותם לחפירת מחילות.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המריונים בונים מחילות לצורך אחסון מזון, ויסות טמפרטורה ואגירת מים. המחילות של מינים מסוימים הם פשוטות למדי, אך קיימים מינים עם מחילות מורכבות מאוד, לרבות מין בשם מריון קראסוס החופר מחילות  באורך של מעל 30 מטר ו-18 כניסות.[5] מזון מאוחסן בתאי המחילות. בדומה למכרסמים אחרים המותאמים לתנאי יובש, למזון המאוחסן במחילות מבצע ספיגה חוזרת של המים שמאבדים המריונים בנשימה בתוך המחילה. בני סוג זה יכולים לעבור תקופת חיים שלמה מבלי לצרוך מים נוזליים, ולהסתמך במקום על מים שספגו מהמזון במהלך חילוף החומרים. מכרסמים אלו ניזונים משורשים, זרעים, פירות, וחרקים.

במינים השונים בסוג קיימות התנהגויות יחידאיות וחברתיות. אפילו במינים היחידאים, קיימת לעיתים קרובות חפיפה בשטחי המחיה. נקבות ממליטות כ-12 צעירים אחרי ההיריון הנמשך תקופה של כ-20–30 ימים. הצעירים מגיעים לבגרות מינית לאחר כ-9–15 שבועות. תוחלת החיים בטבע היא בדרך כלל פחות משישה חודשים, אבל שיא משך החיים בשבי הוא מעל חמש שנים.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

17 המינים בסוג מחולקים לארבעה תת-סוגים:

סוג Meriones

  • תת-הסוג Meriones
    •  Meriones tamariscinus
  • תת-הסוג Parameriones
    • Meriones persicus
    • Meriones rex 
  • תת-הסוג Pallasiomys
  • תת-הסוג Cheliones
    • Meriones hurrianae

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Biodiversity Heritage Library Prodromus systematis mammalium et avium additis terminis zoographicis utriusque classis, eorumque versione germanica, Illiger 1811 (PDF)
  2. ^ Google Books My Pet Hamster and Gerbils, LeeAnne Engfer 1997
  3. ^ The Guardian Saturday 21 June 2003 In from the cold
  4. ^ Corbet, Gordon Barclay; John Edwards Hill (1992). The mammals of the Indomalayan region: a systematic review. New York: Oxford University Press. ISBN 0-19-854693-9.  McKenna, Malcolm C.; Susan K.Bell (1997). Classification of Mammals above the Species Level. New York: Columbia University Press. ISBN 0-231-11012-X. 
  5. ^ Nowak, Ronald M. (1999). Walker's Mammals of the World, volume 2. London: Johns Hopkins University Press. ISBN 0-8018-5789-9.