לדלג לתוכן

מרי דל צ'ילטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי דל צ'ילטון
Mary-Dell Chilton
לידה 2 בפברואר 1939
אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 ביוני 2026 (בגיל 87)
קארבורו, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוטכנולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (1967) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרי-דל צ'ילטון (באנגלית: Mary-Dell Chilton;‏ 2 בפברואר 1939 – 24 ביוני 2026) הייתה מדענית אמריקאית, ממייסדות הביוטכנולוגיה המודרנית של הצמחים.

בשנת 2002, זכתה צ'ילטון במדליית בנג'מין פרנקלין בתחום מדעי החיים.

מרי-דל צ'ילטון נולדה באינדיאנפוליס, אינדיאנה. לאחר קבלת תואר ראשון מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, היא המשיכה ללימודי דוקטורט בכימיה, אותו סיימה בשנת 1967 בנושא "Transforming Activity in Single Stranded DNA from Bacillus Subtilis".[1] לאחר מכן, סיימה את הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת וושינגטון, סיאטל.

ב-1971, קיבלה משרה באותה אוניברסיטה, בה נשארה עד שנת 1979, אז התקבלה לסגל אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.

בשנת 1983 עזבה צ'ילטון את אוניברסיטת סנט לואיס, וקיבלה משרה במגזר הפרטי בחברת CIBA_GEIGY CORPORATION, שהפכה מאוחר יותר ל-SYNGENT BIOTECHNOLOGY. בתקופת כהונתה, היא עסקה הן בתפקידי מחקר והן בתפקידים מנהלתיים, כולל סגנית נשיא לביוטכנולוגיה חקלאית, עמיתת מדע מכובד ומדענית ראשית.[1] בשנת 2002, זכתה צ'ילטון במדליית בנג'מין פרנקלין במדעי החיים ממכון פרנקלין.[2] בשנת 2011 היא קיבלה את הפרס הנשיאותי של חברת CROP SCIENCE SOCIETY OF AMERICA.

צ'ילטון הייתה נשואה לד"ר סקוט צ'ילטון, שהיה פרופסור לבוטניקה במכללה לחקלאות ומדעי החיים באוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית, בשנים 1983–2004. בשנת 2004, שבועות ספורים לפני מותו של סקוט, גייסו היא ובעלה תרומות על מנת לתמוך באוספים בספריות NCSU.[1]

המחקר של צ'ילטון מכוון לשיפור הטכנולוגיה להכנסת גנים חדשים לצמחים. באופן יותר ספציפי, עבודתה מעורבת ב"אריזת" גנים (שמירה על כל הגנים במקום אחד) ומיקום (קבלת גנים להכניסם למקום מסוים), גילוי ה-T-DNA והנדוס גנטי של תאי צמחים באמצעות חיידק האגרובקטריום. צ'ילטון כונתה "מלכת האגרובקטריום".

צ'ילטון ידועה בעיקר בזכות מחקריה בתחום הגנטיקה של צמחים, ותרומתה לגילוי ה-T-DNA.

גילוי ה-T-DNA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיידקי אגרובקטריה מעבירים דנ"א לתאי הצמח. במסגרת עבודתה, גילתה צ'ילטון שחלק קבוע ומסוים מן הפלסמיד מכיל את הגנים ליצירת ההורמונים הצמחיים והאופיניים, וכי קטע זה של הפלסמיד הוא העובר מהחיידק אל תוך התא הצמחי ומתאחה עם הדנ"א של גרעין התא. מכיוון שזה החלק שעובר לצמח, הוא כונה בשם דנ"א מועבר T-DNA (Transferred DNA).[2][3]

בהמשך התברר שקבוצת הגנים שמכתיבים את הוצאתו והעברתו של קטע זה לצמח אינם בתוך אזור ה-T-DNA אלא על גבי הפלסמיד ונקראים "אזור הוירולנטיות"(vir). מוטציה באחד מששת הגנים באזור ה-vir מונעת העברה של T-DNA אל התא הצמחי ונמנעת יצירת העפץ. בעקבות הגילוי החלו לפתח שיטות לשינוי החיידק כך שיוכל לשמש כמערכת העברה יעילה להנדסת גנים בצמחים.

הנדסה גנטית של צמחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ילטון ושותפיה הפיקו את הצמחים הראשונים המהונדסים גנטית באמצעות האגרובקטריים. קבוצת חוקרים בראשותה של צ'ילטון הייתה הראשונה שהוכיחה כי הגנים האלימים ניתנים להסרה בלי להזיק ליכולתו של החיידק (האגרובקטריום) להחדיר את ה-T-DNA אל גנום הצמח.[4] הם הנדסו את ה-T-DNA בפלסמיד, שאמור לעבור מחיידק האגרובקטריום (חיידק היוצר את העפץ) אל תוך תא הצמח, החדירו לצמח וכך בעצם הנדסו את תא הצמח.[2]

על עבודתה עם Agrobacterium tumefaciens (מין מסוים של אגרובקטריום), קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוון בבלגיה, מדליית ג'ון סקוט מטעם העיר פילדלפיה, חברות באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ומדליית בנג'מין פרנקלין במדעי ממכון פרנקלין.

צ'ילטון זכתה בפרס היוקרתי של פרס המזון העולמי לשנת 2013.

בשנת 2011 זכתה לכבוד על ידי האגודה לחקר המדע של אמריקה ובפרס הנשיאותי שלהם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרי דל צ'ילטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 Mary-Dell Chilton Papers, NCSU Libraries
  2. 1 2 3 Mary-Dell Chilton, The Franklin Institute
  3. ↑ החדרת גנים חדשים לצמחים - גפני י., מדע. (ארכיון)
  4. ↑ - Chilton M.D., Tempé J. et al., . Agrobacterium rhizogenes inserts T-DNA into the genomes of the host plant root cells, Nature